יהודה לייב גפן
 | |
| לידה | ה'תר"ע |
|---|---|
| פטירה |
1957 (בגיל 47 בערך) כ"ו בשבט ה'תשי"ז |
| תקופת הפעילות |
?–1957  |
| רבותיו | הרב מאיר אריק, הרב יהודה מאיר שפירא |
  | |
הרב יהודה אריה לייב גפן (אויסאיבאל; ה'תר"ע - כ"ו בשבט ה'תשי"ז) היה רב בקהילות יהודיות בפולין, רבה של כפר אתא וראש ישיבת יחל ישראל, עסקן בולט בתנועת פועלי אגודת ישראל.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בטרנוב לטוביה גרינבוים, חסיד דז'יקוב, ולקילא בת אליקים גצל אויסאיבל. למד אצל רבי מאיר אריק, ומאוחר יותר אצל רבי יהודה מאיר שפירא בישיבת חכמי לובלין.
בשנת תרצ"ג נישא לבילא גיטל, בת לחסיד באבוב. בשנת תרצ"ו החל לכהן כאב"ד ליפסק, ומשנת תרצ"ט כיהן בעיר המחוז דרילדז (אילזא).
עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין בספטמבר 1939 ברח לאזור הכיבוש הסובייטי, והוגלה לסיביר.
בשנת תש"ו שב לפולין, הוזמן לרבנות לובלין אך סירב להשתקע שם. הוא המשיך לגרמניה, וכיהן שם כרבם של מחנות הפליטים באולם וכחבר נשיאות אגודת הרבנים בגרמניה.
בשנת תש"ט עלה לישראל והתיישב בחיפה. הוא הקים יחד עם האדמו"ר רבי ברוך הגר מסרט-ויז'ניץ את ישיבת יח"ל ישראל, כשבשם הישיבה מרומזת ישיבת חכמי לובלין, בה למד, לצד שמו של רבי ישראל הגר מוויז'ניץ. הוא ניהל את הישיבה בשנותיה הראשונות וגם עמד בראשותה.
בא' באדר תשי"ג (פברואר 1953) החל לכהן כרבה של כפר אתא, על מקומו של רבי בנימין מנדלזון שעבר לקוממיות.
היה פעיל בתנועת פועלי אגודת ישראל, השתתף בישיבותיה וכתב מאמרים ב"שערים".
בכ"ו בשבט תשי"ז, השתתף ונאם בכינוס פא"י בעניין עליית יהודי הונגריה לאחר המרד, באמצע נאומו התמוטט ונפטר. נקבר בקרית אתא.
ערך חלק מחידושי רבו, רבי מאיר שפירא מלובלין, שהודפסו בקובץ רבי מאיר שפירא ח"ב. השאיר גם חידושים משלו על סדר קדשים.
בתו היחידה מלכה נישאה לאחר פטירתו לרב שמואל שולזינגר, שמונה לאחר החתונה לרב על מקום חמיו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כותבים: הרב קלמן כהנא, יעקב כ"ץ, דוד הלחמי, ישראל אידלמן, הרה"ג ר' י. ל. גפן זצ"ל, רבה של כפר אתא, באתר שערים