ישיבת חכמי לובלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער ישיבת חכמי לובלין 2010
בניין ישיבת חכמי לובלין 2010
רבי מאיר שפירא

ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי). לאחר מכן החליפו בתפקיד ראש הישיבה הרב אריה צבי פרומר רבה של העיר קויז'יגלוב שנרצח בשואה.

תולדות ומבנה הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הוקמה כדי להחזיר את עטרת העיר לובלין ליושנה, כמרכז חשוב של לימוד תורה בפולין, ובמיוחד כדי לשחזר את גדולתה של הישיבה החשובה שהוקמה בלובלין ב-1515. המשגיח הרוחני של הישיבה היה רבי שמעון מזליחוב. עם מותו של רבי מאיר שפירא בשנת 1933 מונה הרב אריה צבי פרומר לראש הישיבה ושימש בתפקיד עד לפיזורה על ידי הנאצים בשנת 1939, כנשיא הישיבה מונה רבי משה פרידמן האדמו"ר מבויאן-קראקא.

בניין הישיבה תוכנן בסגנון "אוריינטלי" על ידי האדריכל אגנור שמולקובסקי. בעת הקמתה הייתה הישיבה מן המפוארות שבפולין. ייחודה היה בכך שהיא סיפקה את כל צורכי התלמידים, לרבות אוכל ולינה, והם לא היו צריכים להיסמך על בעלי בתים בסביבה כפי שהיה נהוג עד אז. בישיבה למדו כ-400 תלמידים והיא שכנה בבניין מפואר בן שש קומות. עיקר לימוד הישיבה היה בסדר קודשים ואף היה בישיבה דגם של בית המקדש לצורכי לימוד. בישיבה הייתה ספרייה תורנית עשירה ובה 22,000 ספרים.

בשנת 1934 סיים את הישיבה המחזור הראשון של תלמידים.

בשנת 1940 השמידו הנאצים את ציוד הישיבה וספריה, אותם שרפו בטקס פומבי בכיכר השוק בפני יהודי לובלין. הבעירה ארכה 20 שעות‏[1].

Cquote2.svg

הייתה זו גאווה לנו להחריב את האקדמיה התלמודית הזאת, שהייתה נודעת כגדולה ביותר בפולין. השלכנו החוצה את כל הספרים הקדושים של היהודים והצתנו אותם. עשרים שעות שלמות השתוללו הלהבות. יהודי לובלין עמדו מסביב ובכו, אולם הוזמנה תזמורת צבאית והצלילים העליזים של המוזיקה החיילית החרישו את יללת היהודים.

Cquote3.svg
– ביטאון הנוער הגרמני "דויטשה יוגענד צייטונג"

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי השואה הקים רבי שמואל הלוי ווזנר ישיבה בעלת אותה שם "ישיבת חכמי לובלין" בעיר בני ברק, לזכרה של הישיבה המקורית. בית ספר יסודי בשם זה הוקם בדטרויט שבמישיגן.

לאחר המלחמה שימש הבניין בלובלין מוסדות אקדמיים פולניים. בשנת 2004 הוחזר לידי הקהילה היהודית וכיום הוא שייך לקהילה היהודית בוורשה ומשמש כסניפה בלובלין. החל משנת 2007 הוחל בשיפוץ רחב היקף של הבניין, שבמסגרתו שוחזר בית המדרש והכוונה היא להופכו למרכז הארחה ליהודים הרבים המבקרים במקום. בשנת 2005 התקיים בו טקס חגיגי של סיום לימוד הדף היומי באירופה על ידי ארגון מרכז רבני אירופה, בהשתתפות אדמו"רים ורבנים ידועים.

תוכנית הלימודים בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה קיבלה לשורותיה בחורים מצטיינים, בעלי פוטנציאל להיות רבנים וגדולים בתורה. מבחני הקבלה דרשו הייתה שליטה בספרים הבאים:

לאחר שתלמיד התקבל לישיבה יכל להוציא תעודת סמיכה תוך ארבע שנים והיה מוכר כרב אחרי שנתיים נוספות[דרושה הבהרה].

מבוגרי הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד אברהם מנדלבוים, ישיבת חכמי לובלין: הישיבה ומייסדה מהר"ם שפירא
  • דוד אברהם מנדלבוים, גיבורי החי"ל - ישיבת חכמי לובלין בתקופת השואה
  • דוד אברהם מנדלבוים, כוכבי אור (שני כרכים) - מאמרים של תלמידי הישיבה וסיפור קורות חייהם
  • חידושי מהר"ם שפירא מלובלין חלק ב' - (כולל גם רשימת תלמידי הישיבה)
  • ספר שיח השדה של הרב אריה צבי פרומר - (כולל נספח המפרט את שמות מורי, משגיחי, רבני, ותלמידי יח"ל שרובם נספו בשואה)
  • דוד הלחמי, ישיבת חכמי לובלין ומחוללה הגאון מהר״ם שפירא זצ״ל - בני ברק תשנ"ה (1995)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ציטוט מתוך פרנקפורטר צייטונג אצל קנת ר. שאפר, "חורבן הספר במלחמת-העולם השנייה", יד לקורא, כרך א' חוברת ג-ד, עמ' 59.