עלייה לארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "עלייה" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו עלייה (פירושונים).
בנות מדרשה עורכות קבלת פנים לעולים חדשים.
עליות לארץ ישראל בעת החדשה

ראו גם - עליות קדומות לארץ ישראל


עליות לפני קום המדינה


עליות לאחר קום המדינה:


עליות על פי ארץ מוצא:


ראו גם:
פורטל:היישובP kkl.png

עלייה, או עלייה לארץ ישראל, הוא מונח מרכזי בתרבות היהודית, המציין את הגעתם של יהודים לארץ ישראל. על פי ההלכה המונח כולל תודעה עצמית, אך אינו תלוי בה; ומתאר הגעה לארץ גם כחלק מהגירה. הפעולה ההפוכה של יציאת יהודים מארץ ישראל, נקראת ירידה. ביקור זמני בארץ ישראל הנעשה על רקע דתי מכונה עלייה לרגל ומונח זה משמש גם אצל אומות ודתות אחרות, שמאמיניהן באים לארץ ישראל כצליינים.

לאחר הכרזת הכרזת העצמאות של למדינת ישראל, נטענה המילה במשמעויות פוליטיות וכלכליות חדשות ונוספות.

מקור ומשמעות המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזכור מוקדם של המונח "עלייה" מצוי בתנ"ך בספר בראשית בפסוקים על בני יעקב, שבאו ממצרים לארץ, כדי לקבור את אביהם, ונקראו בשם "עולים".‏[1] מאז היציאה של עם ישראל לגלות מארץ ישראל, נעשה שימוש במונח זה בכל הדורות כאשר יהודים חתרו לעלות לארץ האבות. הם עלו כיחידים ובקבוצות קטנות, ברישיון וללא רישיון, וביקשו לחיות ולהיקבר בה. המונח מבוסס גם במשנה: "הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין".‏[2] ועל המימרא, מילתא אגב אורחא, בתלמוד בבלי לפיה "וארץ ישראל גבוה מכל הארצות".‏[3]

המונח "שיבת ציון", הנזכר בשיר המעלות, מציין גם הוא עלייה לארץ. הוא נטבע, ככל הנראה, לאחר חורבן הבית הראשון. במונח "עלייה" השתמשו גם הנביאים בנבואיתיהם על שיבת ציון לאחר חורבן בית ראשון, 586 לפנה"ס. שיבת ציון הייתה חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הצהרת כורש, בשנת 538 לפנה"ס. המונח "שיבת ציון המודרנית" נקבע כהגדרה לעליות ההמוניות לארץ ישראל מאז המאה ה-19; ועד לעליות שלאחר הקמת המדינה.

התנועה הציונית הציבה את העלייה לארץ ישראל כיעד עיקרי בהגותה בפועלה. אחד ממנהיגיה בנימין זאב הרצל סבר, כי תנועת העלייה לארץ תהיה בעיקר מכח הרעיונות והתודעה, וכך כתב בספרו מדינת היהודים:

"אין בעולם אדם חזק או עשיר שיוכל להסיע עם מארץ אל ארץ. רק רעיון יחולל זאת. אכן לרעיון המדינה כח כזה. במשך כל ליל-גלותם הארוך לא חדלו היהודים מלחלום את חלום מלוכתם. "לשנה הבאה בירושלים!"‏[4] קראנו בכל הדורות. עתה הגיעה השעה להראות, כי בידינו להפוך את החלום לרעיון בהיר כצהרים".

– תיאודור הרצל, מדינת היהודים, עמ' 11-10.

בעת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניית המעפילים "מורדי הגטאות", מאי 1947
עולים בנמל יפו, פסיפס שיצר נחום גוטמן
עולים מתימן במעברת ראש העין 1949, הצלם: זולטן קלוגר
יוסף ריימונד בן ה-13, עולה חדש מבומביי שבהודו, עם חברו הצבר, עמוס סולומון, אשדוד 1962

במאות ה-18 וה-19 היו לא מעט גלי עלייה, בהם לקחו חלק יחידים, משפחות, קבוצות ושיירות מאורגנות, ממגוון ארצות. עשרות ומאות העולים, הצטרפו אל היישוב היהודי בארץ ישראל באותן שנים; בעיקר אל הקהילות היהודיות בירושלים, אשר בשלהי המאה ה-19 כבר היוו רוב באוכלוסיית העיר, ואל הקהילה בעיר יפו. תופעה זו ראויה לציון, על רקע העוינות הרבה של השלטונות העות'מאניים, תנאי המחיה הנחשלים, פגעי הטבע, המגפות והתמותה הרבה שפקדו את תושבי ירושלים, כמו גם את שאר חלקי היישוב בארץ.

רבים מהעולים הגיעו לארץ ישראל בשל קשיים שחוו בגולה, כמו עוני, אפליה, גיוס כפוי לצבא ועוד. עולים אלה היו לא פעם עול בצווארם של ראשי הכוללות שהתקשו לפרנס רבים כל כך באמצעות הקופה הציבורית המידלדלת מכספי החלוקה. בשלב מסוים אף נעשה ניסיון לעצור את זרם העולים ולהגביל אותו לתלמידי חכמים בלבד אך ניסיון זה לא צלח, כפי שמעיד מכתבו של ר' נתן נטע, בנו ר' מנחם מנדל משקלוב משנת 1837:

"...אבל ידע נא אדוני כי במדינה זאת, לגדור בזה הוא דבר שאי אפשר. הרבה יגיעות יגעו הראשונים ושקדו על תקנת ארץ הקודש לגדור גדר בפני העולים שלא כל הרוצה לעלות יעלה, כי אם ברשות, ואשר לא יעלה ברשות הרוזנים הגבאים הכוללים לא יקבל חלוקתו. וכן הודיעו בארץ הקודש תוב"ב אבל לא עלתה בידם, כי כל איש אשר שלהבת חיבת הקודש תוקד בקרבו או איזה דבר לוחצו ודוחקו להימלט ההרה מפני חשש לקיחת אנשי חיל וכדו', אינו שואל ודורש עצה כלל, וגם כי לא ישובו ולא יחתו מפני כל, כי ממש עולים במסירות נפשם ונפשות ביתם ולא יחושו לנפשם אם עולים בחוסר כל. ויש אשר הלחם אוזל מכליו באדעס ונפישי אחי ומרחמי לקבץ שמה נדבות על שכר הספינה, ומקבלים על עצמם לחיות חיי צער, פת חריבה פעם אחת ביום."

– אגרת ר' נתן נטע בן ר' מנחם מנדל משקלוב, שבט תקצ"ז, מובא אצל אריה מורגנשטרן, השיבה לירושלים, הוצ' שלם, ירושלים תשס"ז, עמ' 253

יחיאל מיכל פינס, שעלה ארצה מפולין במאה ה-19, והיה מורה ומנהיג ציבור, חיבר מעין מורה דרך לעולה, ובו המלצות שונות לעולים לארץ ישראל. החיבור מנוסח בסגנון משנה תורה שחיבר הרמב"ם. בין היתר התייחס פינס לזמן המתאים ביותר לצאת לדרך מאירופה לארץ ישראל:

"מאימתי יוצאים לדרך?
מעצרת עד אב - החמה קודרת ומכה בראש כל אדם; מאב ועד כסלו - החולאים מתרבים, ומי שאיננו רגיל באווירה של הארץ - קדחת אוחזו או עיניו מתקלקלות; מכסלו ועד פורים - ימי גשמים, הצינה מתגברת והבתים דולפים, הים סוער והספינה בסכנה. לפיכך אמרו הסופרים: אין עולים לארץ ישראל, אלא מן הפורים עד העצרת, בזמן שעשבים יוצאים והאילנות מלבלבים ובני אדם מחליפים כוח, וכל מעשי בראשית מתנאים ואומרים שירה".

– יחיאל מיכל פינס, הלכות דרכים, משנת ארץ ישראל, פרק ד'.

העליות הגדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברבע האחרון של המאה ה-19 התגברה ההגירה של היהודים, בעיקר במזרח אירופה, וזאת בשל משברים כלכליים, התגברותה של אנטישמיות ורדיפות ופוגרומים נגדם. רובם הגרו אל אמריקה ומערב אירופה. הקשר הדתי וההיסטורי לארץ ישראל ועלייתה של התנועה הציונית, הניעו חלק קטן מהם מהם לעלות ארץ ישראל. חלק מהם ביקשו לחיות חיי עבודה ומתוך הכרה לאומית חדשה. עולים אלה הביאו לתוספת ותרומה משמעותית עבור היישוב היהודי בארץ.

מקובל לחלק את העליות ההמוניות משלהי המאה ה-19, אשר בנו את היישוב החדש, לחמש בשל הבדלים במאפייניהן או בגורמים להן:

"הבוקר בשעה חמש התקרבנו ליפו. כמו כל ערי החוף כמעט, גם יפו יפה מאוד במבט מן הים. ... אין מעגנים; יש רק מזח-אבן קטן לסירות. האוניות נעצרות ממרחק. ... לא הספיקה האונייה לעצור, וכבר צבאו עליה סירות מכל הצדדים בדומה לארבה. הקאיוצ'קים (ספנים) התרוצצו על הסיפון, מחפשים נוסעים, אבל מן היהודים שרצו לשכור אותם דרשו "תזכרה". ... שלחנו פתק לנציג חברתנו ביפו וחיכנו לו באונייה".

– חיים חיסין, מרשומות אחד החלוצים, עמ' 59.

בשנות ה-40 באו עולים רבים בתנועת ההעפלה, שנבלמה על ידי שלטונות המנדט הבריטי. מתקופת "העלייה הראשונה" מ-1881 ועד ליום הכרזת המדינה ב-14 במאי 1948 גדלה האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל מכ-28,000 נפש ל-650,000 נפש. לאחר הקמת מדינת ישראל באו גלי עלייה רבים מתפוצות ישראל. לכל אחת מהעליות היו מאפיינים ייחודיים משלה, לפי ארצות המוצא ותרומת העולים. כל עלייה הביאה מנהגים, הרגלים ותרבות חדשה ושונה לארץ ישראל.

חשיבותה של העלייה למדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליטת העלייה היא אחד היעדים המרכזיים של מדינת ישראל מיום הקמתה והיא ניצבת בראש סולם העדיפויות של ממשלת ישראל. עלייה גדולה וקליטתה הטובה אינן רק מטרות על לעם ולמדינה, אלא בה בעת - מנוף אדיר לקידומה של מדינת ישראל.

מיליון עולים שהגיעו לישראל בשנות התשעים (בעיקר מברית המועצות לשעבר) שינו את פניה של החברה הישראלית, הביאו לצמיחה כלכלית חסרת תקדים, לעושר תרבותי ולפריחה בתחום הטכנולוגי. רבבות מהנדסים, אקדמאים, אלפי מדענים ואמנים הם "הון אנושי" משכיל מקצועי ויקר ערך לקידום המשק, המדע הטכנולוגיה והתרבות בישראל.

כל קבוצת אוכלוסייה נתקלת באתגרים הייחודיים לה, הדורשים מענה ייחודי שיענה על אותן דרישות מיוחדות של אותה קבוצה. אצל העולה קיים רצון להשתלב בחברה הישראלית ועם זאת גם לשמר את ייחודו האתני ואת המנטליות שהוא הביא עמו. הגבול כאן מאוד דק וזהו תהליך מאוד לא פשוט עבור העולה. תהליך קליטה מוצלח הוא המפתח להשתלבות העולה בחברה. תרומתו לחברה תהיה גדולה יותר ותוסיף גוון נוסף לרב-גוניות הישראלית. יחד עם זאת, גם בעליות טרום הקמת מדינת ישראל וגם בעליות שלאחריה, ניתן להבחין במגמה של עולים הרואים בישראל רק תחנה שבדרך ומהגרים מישראל בעיקר למדינות המערב לאחר חניה בישראל.

ובנוסף לכך-מאחר ו"חוק השבות" מאפשר עליה ,כמעט אוטומטית, ליהודים, בני זוגם ,ילדיהם,נכדיהם ובני הזוג ,התפתחה מתחילת שנות ה-90 של המאה העשרים (בעיקר), תעשיה שלמה שנועדה לאפשר לרבים שבקשו לעזוב את מדינותיהם על מנת לשפר את מצבם הכלכלי או מסיבות אחרות, לקבל אזרחות ישראלית במרמה .כך ניסו להגיע ארצה רבים במסמכים מזוייפים ,בזהויות שאולות,על סמך נישואים פיקטיביים או גיורים פיקטיביים ועוד.

ברשויות בישראל נאלצו-ועדיין נאלצים - להתמודד עם בעיות אלה.שפגעו קשות במדינה ובעולים ישרי הדרך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות

מחקרים

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר העולים מ-1882 לפי שנה, יבשת מוצא, מדינת מוצא מובאים בטבלה מטה. המוצא כמעט אינו זמין לאלו שעלו לפני 1919.

יבשת/מדינה 1882–
1918
1919–
1948
1948–
1951
1952–
1960
1961–
1971
1972–
1979
1980–
1989
1990–
2001
2002–
2010
2011–

2014

Total
אפריקה 12,180 96,272 149,706 165,472 20,109 28,822 55,255 31,419 8,026 547,426
אלג'יריה 300 3,810 3,433 12,857 2,137 1,830 1,682 1,967 167 28,887
מצרים וסודן 4,000 16,514 20,968 2,963 535 372 202 166 14 45,764
אתיופיה 0 10 59 98 306 16,965 45,126 23,613 6,458 93,260
לוב 2,800 33,500 2,079 2,466 219 67 94 36 5 41,316
מרוקו 1,500 30,750 95,945 130,507 7,780 3,809 3,276 2,113 384 275,768
דרום אפריקה 260 683 995 5,990 6,443 3,829 3,600 1,546 724 24,166
תוניסיה 1,200 14,558 23,569 11,566 2,148 1,942 1,607 1,871 250 56,466
זימבבואה 0 37 22 145 393 82 26 22 3 722
אמריקה ואוקיאניה 9,872 4,735 8,584 53,492 53,706 43,650 44,302 48,660 17,204 277,446
ארגנטינה 240 1,148 3,921 15,203 15,235 11,359 11,673 10,167 1,063 70,002
אוסטרליה 0 116 107 742 1,146 835 977 365 420 4,798
בוליביה 0 0 0 199 94 80 53 84 11 521
ברזיל 0 304 763 2,601 1,763 1,763 2,356 2,037 823 12,614
קנדה 320 236 276 2,169 2,178 1,867 1,963 1,700 1,252 12,287
דרום אמריקה (אחר) 0 17 43 129 104 8 153 157 62 633
צ'ילה 0 350 401 1,790 1,870 1,040 683 589 204 6,915
קולומביה 0 0 0 415 552 475 657 965 267 3,331
קובה 0 223 88 405 79 42 629 606 118 2,102
אקוודור 0 0 0 40 38 44 67 69 9 267
מקסיקו 0 48 168 736 861 993 1,049 697 316 4,868
ניו זילנד 0 70 13 91 129 124 142 42 9 620
פנמה 0 0 0 64 43 48 50 40 1 255
פרו 0 0 0 269 243 358 612 1,539 11 3,137
אמריקה הלטינית (אחר) 0 42 194 89 62 0 66 96 1 550
ארה"ב 9,000 2,265 5,281 26,651 27,552 22,408 21,727 27,199 12,108 152,406
אורוגוואי 0 425 850 2,821 2,582 2,320 1,063 1,555 253 11,592
ונצואלה 0 0 0 297 245 180 418 602 245 1,864
אמריקה (אחר) 318 313 0 148 3 8 44 12 846
אסיה 64,324 242,202 37,119 56,208 20,015 97,050 185,245 22,845 3,767 736,394
אפגניסטן 1,700 2,303 1,106 516 132 57 21 13 0 5,648
ארמניה - - - - - 40 1,935 312 96 2,343
אזרבייג'ן - - - - - 10,800 39,462 2,192 545 52,998
סין 0 6,815 245 96 43 78 277 84 21 7,778
קפריסין 0 21 35 28 21 12 32 0 3 152
קפריסין - - - - - 33,800 21,572 3,028 895 59,295
גאורגיה 250 2,176 5,380 13,110 3,497 1,539 2,055 961 68 28,718
אינדונזיה, מלזיה, פיליפינים 0 101 46 54 40 60 205 42 548
איראן 3,500 24,804 16,177 22,972 9,550 17,500 4,326 1,097 97 98,945
עיראק 8,000 123,371 2,989 3,509 939 111 1,325 130 8 140,374
ישראל 0 411 868 1,021 507 288 1,148 1,448 5,691
יפן 0 0 9 25 34 57 98 32 2 257
ירדן 0 6 9 23 6 9 15 0 0 68
קזחסטן - - - - - 260 18,132 2,498 535 21,425
קירגיזסטן - - - - - 735 4,756 654 188 6,333
לבנון 0 235 846 2,208 564 179 96 34 5 4,167
דרום קוריאה, צפון קוריאה, מונגוליה 0 0 0 4 5 10 100 36 155
סעודיה 0 177 0 4 0 5 0 0 0 186
סוריה 10,200 2,678 1,870 3,121 995 842 1,664 23 0 24,872
טג'יקיסטן - - - - - 2,700 10,644 131 36 13,511
טג'יקיסטן - - - - - 110 2,315 573 82 3,080
טורקיה 13,500 38,888 6,871 14,073 3,118 2,088 1,311 817 328 80,940
אוזבקיסטן - - - - - 15,500 80,440 6,162 1,057 102,688
תימן 5,000 18,000 50,005 1,170 1,066 51 17 683 103 76,162
אירופה 508,195 365,315 111,275 168,488 190,336 75,852 958,384 119,628 49,024 2,446,873
הודו 0 0 5 8 0 0 376 0 389
אוסטריה 20,800 2,994 610 1,021 595 356 368 150 37 26,168
בלגיה 520 1,108 394 1,112 847 788 1,053 795 775 7,392
בולגריה 12,800 44,267 1,869 794 118 180 3,999 341 89 63,419
צ'כוסלובקיה 28,800 21,464 783 2,754 888 462 527 217 33 55,928
דנמרק 0 27 46 298 292 411 389 85 23 1,574
פינלנד 0 9 20 172 184 222 212 33 15 868
צרפת 1,600 4,008 2,286 20,162 12,147 12,827 16,882 21,351 14,140 105,404
גרמניה 65,400 8,856 1,386 3,175 2,080 1,759 2,442 866 447 85,844
יוון 17,000 2,131 676 514 326 147 127 48 18 20,998
הונגריה 30,000 20,862 10,598 2,601 1,100 1,005 2,444 730 524 73,882
אירלנד 0 14 46 145 157 233 136 54 5 790
איטליה 1,600 1,305 414 940 713 510 656 389 720 6,970
לוקסמבורג 0 30 15 15 7 12 0 4 2 85
הולנד 1,200 1,500 646 1,470 1,170 1,239 997 365 150 9,215
נורווגיה 0 17 14 36 55 126 120 19 5 402
פולין 190,400 114,502 50,134 14,706 6,218 2,807 3,064 764 90 382,605
פורטוגל 0 16 22 66 56 55 47 28 16 306
רומניה 1,000 74,200 126,216 32,562 93,565 18,418 14,607 6,254 711 144 368,765
ברית המועצות (אירופה) 70,000 52,500 8,163 13,743 29,376 137,134 29,754 758,505 67,235 30,758 1,165,110
מזה: רוסיה - - - - - 21,600 296,876 35,635 15,748 380,455
מזה: בלארוס - - - - - 5,200 83,108 7,584 1,526 96,702
מזה: אוקראינה - - - - - 59,100 306,605 24,008 11,989 402,872
מזה: מולדובה - - - - - 24,200 49,390 2,828 558 76,976
מזה: ליטא - - - - - 22,800 7,204 588 88 30,680
מזה: לטביה - - - - - 16,400 13,602 434 256 30,692
מזה:אסטוניה - - - - - 290 1,415 124 37 1,865
ספרד 0 80 169 406 327 321 269 178 238 1,838
שוודיה 0 32 51 378 372 419 424 160 65 1,864
שווייץ 0 131 253 886 634 706 981 585 130 4,306
בריטניה 2,670 2,306 1,730 7,444 6,844 7,754 6,634 5,265 2,314 42,962
יוגוסלביה 2,005 7,661 320 322 126 140 2,029 162 20 12,704
לא ידוע 52,982 20,014 3,307 2,265 392 469 422 0 79,851
סה"כ 72,260 572,556 674,289 288,973 443,560 238,607 239,757 1,242,941 222,522 77,820 4,020,918

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות

מחקרים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר בראשיתפרק נ'פסוק י"ד. הביטויים עלייה וירידה מוזכרים גם קודם אצל אברהם כשירד למצרים ועלה ממנה בחזרה. בראשית פרקים יב-יג.
  2. ^ משנהמסכת כתובותפרק י"ג, משנה י"א.
  3. ^ תלמוד בבלימסכת קידושיןדף ס"ט, עמוד א'.
  4. ^ הפסוק האחרון בהגדה של פסח.