חסידות באבוב
חסידות באבוב (הגייה: בּוֹבּוֹב) היא אחת מהחצרות החסידיות הגדולות. החסידות נוסדה בסוף המאה ה-19 על ידי הרב שלמה הלברשטאם, שהיה האדמו"ר הראשון של החסידות. רבי שלמה היה נכדו של רבי חיים הלברשטאם מייסד חסידות צאנז, ומשום כך ביסודות חסידות זו ניכרת ההשפעה של משנת חסידות צאנז.
לאחר השואה עבר מרכזה של חסידות באבוב לבורו פארק שבניו יורק. כן קיימים מרכזי חסידות בערים נוספות בארצות הברית, ובאירופה. בישראל יש לחסידות קרייה גדולה בבת ים, ומרכזים בבני ברק, באשדוד ובירושלים. החסידות מונה אלפי בתי אב.
עם פטירת האדמו"ר רבי נפתלי צבי הלברשטאם בתשס"ה התפלגה החסידות. חלק מהחסידים קיבלו עליהם כאדמו"ר את בנו הצעיר של רבי שלמה השני, רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם (בית מדרשו בשדרה ה-48). חלק אחר הכתיר כאדמו"ר את רבי מרדכי דוד אונגר, חתנו של רבי נפתלי צבי (בית מדרשו בשדרה ה-45).
תוכן עניינים |
אדמו"רי באבוב [עריכה]
רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) מבאבוב [עריכה]
 |
ערך מורחב – שלמה הלברשטאם (הראשון) |
האדמו"ר הראשון מבאבוב היה רבי שלמה (תר"ז-תרס"ה), בנו של רבי מאיר נתן הלברשטאם בן רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
רבי שלמה נולד בשנת תר"ז (1847). בשנת תרט"ו (1855) התייתם מאביו, ועבר לגור אצל סבו רבי אליעזר מדז'יקוב (בנו של רבי נפתלי מרופשיץ). בשנת תרכ"א (1861) נישא לבתו של רבי יהושע מקמינקה. בשנת תרכ"ה (1865) נתמנה כרב בעיירה ביקאובסק, וכיהן בה כעשר שנים. לאחר מכן עבר לכהן כרב בעיירה אושפיצין (כינויה היהודי של אושוויינצ'ים) ובוישניצה. בשנת תרנ"ב (1892) נתמנה כרב לקהילת באבוב שבגליציה, שם כיהן עד יום פטירתו. רבי שלמה ייסד את ישיבת באבוב, שבהנהגת בנו רבי בן ציון הלברשטאם הפכה לרשת ישיבות בת כ-40 ישיבות ברחבי גליציה. מעט מתורותיו אשר שרדו את השריפה הגדולה בוישניצה, הודפסו בקובץ 'עטרת שלמה'. רבי שלמה נפטר בא' בתמוז תרס"ה (1905).
רבי בן ציון הלברשטאם [עריכה]
|
ערך מורחב – בן ציון הלברשטאם |
האדמו"ר השני היה רבי בן-ציון הלברשטאם (תרל"ד-תש"א) בעל "קדושת ציון". הוא נולד בעיר ביקאובסק שבגליציה, ולמד תורה מפי אביו האדמו"ר שלמה הלברשטאם בישיבת וישניצא. בשנת תרנ"ב (1892) עברה המשפחה לבאבוב, בשל מחלת האב. העיירה באבוב נחשבה למקום שקט יותר ובריא יותר עבור האב. כאשר מחלתו של אביו החריפה קיבל רבי בן ציון על עצמו את הרבנות ולאחר פטירת אביו הכתירו החסידים אותו לאדמו"ר. במלחמת העולם הראשונה נמלט לאוסטריה, ושב לפולין לאחר המלחמה. הקים מחדש את ישיבתו בבאבוב, וקרא לה "עץ חיים". בתקופה שבין מלחמות העולם פרחה הישיבה, וקמו לה כ-60 סניפים בעיירות פולין וגליציה. בשנת תש"א (1941) נאסר על ידי הנאצים בלבוב ונרצח שם בד' באב תש"א.
רבי שלמה הלברשטאם השני [עריכה]
|
ערך מורחב – שלמה הלברשטאם (השני) |
האדמו"ר השלישי היה בנו של רבי בן ציון, רבי שלמה הלברשטאם (תרס"ח-תש"ס). רבי שלמה ניצל מהשואה, ושיקם את הריסות חסידות באבוב לאחר השואה. הוא הפך את החסידות לאימפריה בעלת מוסדות קהילתיים, שלה ריכוזים בכל רחבי העולם. נודע במיוחד כאיש של שלום, והתרחק מכל ריב ומדון.
רבי שלמה עקר אחרי השואה לארצות הברית, שם התגורר בשכונת קראון הייטס. את בנו רבי נפתלי צבי הלברשטאם שלח ללמוד בארץ ישראל, כדי שיוכל להתפנות לגמרי לשיקום ביתו החרב ומוסדות קהילתו. הקים את מוסדות באבוב בארצות הברית: מתיבתא עץ חיים, כרם שלמה לצעירים, ישיבת בני ציון, בית ספר לבנות בנות ציון, קעמפ שלוה, מוסדות צדקה וחסד, ועוד. בארץ ישראל הקים את קריית חסידי באבוב שבבת ים, בה ישיבת באבוב המרכזית, תלמוד תורה ובית ספר לבנות ובנוסף מוסדות בירושלים, בני ברק, ביתר, אלעד, ואשדוד.
לפני השואה היה נשוי לבלומה רחל בת דודו רבי חיים יעקב טייטלבוים מלימנאוב שנרצחה בשואה. בשנת 1946 נישא בשנית ומנישואים אלו נולדו בנו הצעיר רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם וחמש בנות. רבי שלמה נפטר בא' באב תש"ס.
דברי תורתו הרבים אותם אמר בשיעוריו ובטישים שערך, לוקטו בספר "ליקוטי כרם שלמה".
רבי נפתלי צבי הלברשטאם [עריכה]
|
ערך מורחב – נפתלי צבי הלברשטאם |
האדמו"ר הרביעי היה בנו של רבי שלמה, רבי נפתלי צבי הלברשטאם (תר"צ-תשס"ה), חתנו של רבי יוסף פנט מדעש.
רבי נפתלי צבי (תר"צ-תשס"ה) עמד לימין אביו במהלך כל השנים בבנית החסידות, והקמת מוסדות באבוב. הוא נודע בין ההמון כאיש רם וגדול בתורה ובחסידות, ענוותן ומופלא במידות בין אדם לחבירו.
לאחר פטירת אביו רבי שלמה, הוכתר לאדמו"ר מבאבוב, ואחיו רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם הוכרז כ"הרב הצעיר מבאבוב". הוא נפטר ארבע וחצי שנים לאחר פטירת אביו, בי"ב באדר ב' תשס"ה.
לרבי נפתלי צבי לא היו בנים. שתי בנותיו נשואות לרבי מרדכי דוד אונגר ולרב יהושע רובין.
האדמו"רים כיום [עריכה]
לאחר פטירת רבי נפתלי צבי התפלגה חסידות באבוב. חלק מהחסידים הכתירו את חתנו, רבי מרדכי דוד אונגר, בנו של האדמו"ר מדומברובה ודור חמישי לרבי חיים הלברשטאם מצאנז, לאדמו"ר מבאבוב. חלק אחר של החסידים בחרו באחיו של רבי נפתלי צבי, רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם לאדמו"ר מבאבוב. שני האדמו"רים מנהלים מוסדות קהילתיים נפרדים, וסוגיית הבעלות על השם "באבוב" עדיין נתונה בפני בית דין רבני שאמור להכריע בנושא. בסוף שנת תשס"ז נקבע שייערך משאל בין החסידים במי הם מעוניינים שיהיה אדמו"ר וכמו כן מה דעתם לגבי השימוש בשם "באבוב" על ידי המתמודד השני על כתר האדמו"ר [1]. לאחר שנערך המשאל בקרב 1680 החסידים שגילם הוא בין 20 ל60 (בעלי משפחות) נתבררו התוצאות: כ-67% תמכו ברבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם, ואילו 33% צידדו ברבי מרדכי דוד אונגר.
לשני האדמו"רים קהילות נפרדות ברחבי העולם, אך במונטריאל הקהילה מאוחדת, ולהם רב משותף.
בחסידות באבוב שבראשות רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם מכהן האדמו"ר בנוסף לאדמו"רותו גם בתפקיד "אב בית דין באבוב", ככל אדמו"רי באבוב לפניו. בחסידות באבוב שבראשות רבי מרדכי דוד אונגר, הוא מכהן כאדמו"ר בלבד, ולצידו מכהן גיסו, הרב יהושע רובין, כאב בית דין. האדמו"ר מהווה את הסמכות הרוחנית של הקהילה, אליו מגיעים להתייעץ ולקבל ברכה והוא מנהל את השולחנות בשבתות וחגים, ואילו ה'אב"ד' הוא הדמות ההלכתית בקהילה, פוסק תשובות הלכתיות, ומוסר שיעורים בהלכה. רבי יהושע רובין הינו בנו של רבי מרדכי דוד רובין, האדמו"ר מסאסרגן.
חתנו של האדמו"ר רבי שלמה (השני) הוא הרב מייזליש המכהן שנים רבות כרב הקריה החסידית בבת ים. הרב מייזליש מפורסם בשיעוריו הבהירים אותם מוסר מדי יום.
שלוחות באבוב בעולם [עריכה]
כשהגיע רבי שלמה לארצות הברית, פתח את בית מדרשו הראשון בשכונת קראון הייטס. עשר שנים אחר כך עבר לשכונת בורו פארק, שם גדלה החצר והפכה מרכז חסידי גדול. בחמישים שנות כהונתו נפתחו למעלה מעשרים בתי כנסת של החסידות, בויליאמסבורג, במונסי, בטורונטו, בירושלים, בבת ים, בבני ברק, באשדוד, באנטווערפן ובלונדון. בימי כהונתו הקצרה של בנו רבי נפתלי צבי נפתח בית כנסת בביתר עילית. אחרי פטירתו התפצלה החסידות ואיתה חלק מבתי המדרש. מאז נוספו בתי כנסת בלייקווד, מנצ'סטר, אלעד ועוד.
מערכת "בית צדיקים" [עריכה]
מערכת "בית צדיקים" עוסקת בהוצאה לאור של ספרי אדמו"רי חסידות באבוב. הוקמה בשנת ה'תשס"א (2001). מרכזה בניו יורק ולה סניפים בישראל, באירופה ובקנדה. המערכת מוציאה לאור את השיעורים ואת דברי התורה הנאמרים בקביעות על ידי ר' מרדכי דוד אונגער.
דברי תורתו של ר' בן ציון הלברשטאם מופיעים מדי שבוע בשבוע תחת הכותרת אמרי קודש.
קישורים חיצוניים [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ מי יהיה האדמו"ר הבא של ארצות הברית?, הארץ, 23 בספטמבר 2007
