חסידות באבוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות באבוב (הגייה: בּוֹבּוֹב) היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק. החסידות נוסדה בסוף המאה ה-19 על ידי הרב שלמה הלברשטאם.

כיום החסידות מפוצלת לשתי חצרות, הגדולה בראשות רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם (בית מדרשו ברח' 48), הנושאת את השם "באבוב", והשנייה בראשות רבי מרדכי דוד אונגר, הנושאת את השם "באבוב 45" (בית המדרש המרכזי הוא ברח' 45). שתי החצרות יחד מונות כ-3,000 בתי אב.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) מבאבוב
רבי בן ציון הלברשטאם
רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם מבאבוב
רבי מרדכי דוד אונגר מבאבוב 45

האדמו"ר הראשון של חסידות באבוב היה רבי שלמה הלברשטאם, נכדו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. בגיל 8 התייתם מאביו וגדל אצל סבו, רבי אליעזר מדז'יקוב. בגיל 14 נישא, ולאחר 4 שנים החל לכהן ברבנות בביקובסק ובעיירות אחרות. בשנת תרנ"ב (1892) החל לכהן ברבנות בעיירה באבוב ופתח בה חצר חסידית וישיבה.

לאחר פטירת רבי שלמה, בשנת תרס"ה (1905), החל לכהן בנו, רבי בן ציון הלברשטאם. הוא עמד בראשות הישיבה שפתח אביו. בסוף חיי אביו החל לכהן ברבנות בבאבוב ולאחר פטירתו מילא את מקומו. לאחר מלחמת העולם הראשונה פתח מחדש את ישיבת באבוב, בשם "ישיבת עץ חיים", ועד למלחמת השנייה נפתחו 60 סניפים של הישיבה בגליציה ובפולין[דרוש מקור]. הוא פעל לקרב את בני הנוער שהחלו להתרחק מהדת ובעקבות כך התרחבה החסידות והפכה לחסידות הגדולה ביותר בגליציה המערבית. הוא פיתח את נושא הנגינה בחסידות, בשונה מהמקובל בחסידות צאנז, והלחין ניגונים רבים. הוא המשיך בדרך הקנאית של חצרות גליציה, התנגד לציונות ולא הצטרף לאגודת ישראל. רבי בן ציון נרצח בשואה.

החסידות בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי בן ציון, רבי שלמה הלברשטאם, ניצל מהשואה והקים את החסידות מחדש בארצות הברית. הוא פתח בית כנסת בקראון הייטס ובהמשך עבר לבורו פארק. הוא קירב את שרידי חסידי באבוב, כולל אלו שהפכו למודרניים. בעקבות זאת חסידות באבוב הפכה למודרנית יותר וחלק גדול מהחסידים גילחו את זקנם ולבשו חליפות קצרות. בעזרת בנו וחתניו הוא פתח מוסדות חינוך לבנים ולבנות. גם רבי שלמה הדגיש את הנגינה בחסידות והלחין ניגונים. הוא התרחק מנושאים פוליטיים או שנויים במחלוקת. הוא הקפיד על הופעה חיצונית מסודרת ונאה בקרב חסידיו.

לאחר פטירתו בשנת תש"ס מונה בנו, רבי נפתלי צבי הלברשטאם, שניצל אף הוא מהשואה. הוא כיהן 4 וחצי שנים באדמו"רות, כשבחלקן הגדול הוא היה חלוש. לרבי נפתלי צבי היו רק 2 בנות.

לאחר פטירת רבי נפתלי צבי נחלקה החסידות. מרבית החסידים פנו לאחיו מאב, רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם, אשר כיהן כ"רב הצעיר" בעת אדמו"רותו של אחיו. חלק אחר פנה לחתנו הצעיר, רבי מרדכי דוד אונגר, צאצא לאדמו"רי צאנז. לצידו מכהן החתן הראשון, הרב יהושע רובין, כאב"ד הקהילה‏[1]. בחצרו של רבי בן ציון כ-2000 בתי אב בעולם, ובחצרו של רבי מרדכי דוד כ-1000.

2 החצרות טענו לבכורה, והן פנו לבוררות אצל הרב יצחק דב ברגר ממנצ'סטר (דיין מצדו של הרב אונגר), הרב זלמן גראוז (דיין מצידו של הרב הלברשטאם) ובאמצע הרבנים אברהם ברוך רוזנברג ממונסי, הרב יצחק זלטנרייך אב"ד טשאקאווא והרב יחיאל באב"ד אב"ד טארטיקוב. בסוף שנת תשס"ז ערכו הדיינים משאל בקרב 1680 החסידים שגילם בין 20 ל-60, ביחס לזהות האדמו"ר ועמדתם לגבי השימוש בשם "באבוב" על ידי המתמודד השני‏[2]. תוצאות המשאל נעו בין 65% ל-70% לטובת רבי בן ציון. לאחר מכן החלה בוררות שנמשכה 7 שנים, ולבסוף הוכרע שהבעלות על השם "באבוב", כמו שאר שמות המוסדות הוותיקים של באבוב, ניתנת לחסידות בראשות הרב בן ציון, ומאידך חצר זו תשלם לחצר של הרב אונגר כשישה מיליון דולר כפיצוי. עוד נפסק כי החסידות בראשות הרב אונגר צריכה להוסיף שם לוואי לשמה‏[3]. חצרו של הרב אונגר החלה לקרוא לעצמה את עצמה "באבוב 45", על שם הרחוב בבורו פארק שבו בית הכנסת המרכזי של החסידות.

מאפייני ומנהגי החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידות באבוב היא החצר היחידה שמרבית חסידיה גליציאנים[דרוש מקור]. החסידים מנסים לשמר את האופי הגליציאני. אדמו"רי החסידות עמדו בראשות כולל גליציה, והחסידות מדגישה את חשיבותו.

מנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחסידות באבוב מנהגים וטקסים ייחודיים והיא מקפידה על שמירתם. אחד הטקסים הוא טיש טועמיה (טעימה ממאכלי השבת) בערב שבת לפני תפילת מנחה. לחסידות נעימת תפילה ייחודית. החסידים מקפידים על הגייה גליצאנית, ועל הגייה נכונה של האות ה' והאות ר'.

לחסידות בראשות רבי בן ציון סידור תפילה בשם "צלותא דשלמה" ולחסידות בראשות רבי מרדכי דוד סידור בשם "תפילת הרב".

הופעה חיצונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחסידות מקפידים על הופעה חיצונית נאה ומסודרת. בחסידות יש הנהגה, שמקורה ברבי חיים מצאנז, לא לגדל את פאות הראש ארוכות יותר מאורך הפנים.

החסידות בגליציה הייתה קנאית, וכשאר החצרות בגליציה המערבית גם שמרנית בלבוש. החסידים לבשו מכנסיים קצרים וגרביים ארוכים, שחורים בימות החול ולבנים בשבתות. לאחר המלחמה, מרבית החסידים היו מודרניים יחסית לחצרות אחרות, וחלקם לא לבשו כלל לבוש חסידי. במהלך השנים חזרה החסידות ללבוש החסידי, ובסוף ימיו של רבי שלמה חזרה לבישת הגרביים הלבנים וצעיף לבן בשבת וללבישת ה"ראזשוולקע" (מעיל עליון מבד מבריק) בליל שבת. תחת האדמו"רים הנוכחיים החלו חלק גדול מהבחורים ללבוש מכנסיים קצרים וגרביים שחורים בשבתות.

האדמו"רים נוהגים ללבוש בעקיטשע סטרָאקֶעס. הם לובשים ראזשוולקע גם בימות השבוע, ומשתמשים במקל הליכה הדור.

שלוחות ומוסדות באבוב בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחסידות קהילות בויליאמסבורג, במונסי, בלייקווד, בטורונטו, באנטוורפן, בלונדון, בירושלים, בבני ברק, באשדוד, בביתר עילית ובאלעד. לחצרו של רבי מרדכי דוד יש בית כנסת גם במנצ'סטר.

בישראל הקים רבי שלמה את קריית חסידי באבוב שבבת ים, בה ישיבת באבוב המרכזית. בראשות הקהילה שם עומד חתנו הרב יעקב ישראל מייזליש. הקהילה משתייכת לחצרו של רבי בן ציון.

לחסידות ישיבה גדולה בשם "ישיבת בני ציון ומתיבתא עץ חיים", ישיבה קטנה "כרם שלמה לצעירים", בית ספר ותיכון לבנות בנות ציון ושני אולמי שמחות. המוסדות כאמור עברו לחצרו של רבי בן ציון. ולחצר של הרב מרדכי דוד מוסדות דומים. בישראל יש ל-2 החצרות ישיבות קטנות, לרבי בן ציון בבני ברק ולרבי מרדכי דוד בירושלים ("דרכי יושר").

לחסידות מספר מחנות קיץ: "מחנה שלווה", "מחנה גילה", "מחנה כרם שלמה" ומחנה מתיבתא בפארקסוויל. המחנות עברו לחצרו של רבי בן ציון, ורבי מרדכי דוד פתח את "מחנה נעלה".

לחצרו של רבי מרדכי דוד יש מערכת בשם "בית צדיקים" שהוקמה בתשס"א (2001) ועוסקת בהוצאה לאור של ספרי אדמו"רי חסידות באבוב וכן קובץ תורני בשם עץ חיים.

ניגוני באבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, אדמו"רי באבוב הדגישו את נושא הנגינה. רבי בן ציון הלחין למעלה ממאה ניגונים. בתקופתו היו בחסידות מלחינים נוספים בהם עזריאל מנדלבוים, בנו החזן ר' יוסף מנדלבוים, יחזקאל רוטנברג, ראובן פרץ קויפמן, הירש לייב בקון, אהרן מילר (אביו של בן ציון) וחיים דוד בלום. בחסידות שרו גם ניגונים של מלחינים וחזנים אחרים, כמו ר' מאניש חזן ור' זיידל רובנר. החסידות שילבה גם ניגונים מחסידות דז'יקוב וניגונים אחרים מחצרות פולין וגליציה.

לאחר המלחמה הלחין רבי שלמה ניגונים חדשים. בהמשך, הצטרף המלחין משה גולדמן, שניגוניו התפשטו מחוץ לחסידות באבוב.

בחסידות נהוג שבטיש שנערך לכבוד שמחת בית השואבה מנגנים החסידים בכינורות.

בין הניגונים המפורסמים של החסידות, ניגון מצווה טאנץ שמקורו בצאנז, ותגלה ותראה (רבי שלמה הראשון), יה ריבון (רבי בן ציון), מה אשיב (רבי בן ציון), ניגון חופה (עזריאל מנדלבוים), ברוך אל עליון (קויפמן), ברוך אל עליון (גולדמן), איזהו מקומן (גראמען, יוסל מנדלבוים).

המלחין משה גולדמן הוציא מדי שנה דיסק ב"מחנה שלוה" של החסידות. החסידות הוציאה מספר תקליטים בהם "שירי ציון" - 7 תקליטים ובהם ניגוניו של רבי בן ציון, "עת רקוד" (4 תקליטים), תקליט בשם "אה רביש" ועוד. החזן דוד ורדיגר הוציא תקליט של ניגוני באבוב. אברהם פריד הוציא תקליט של ניגוני בית אביו, שהשתייך לחסידות באבוב. משפחת מילר הוציאה תקליט של ניגוני אביהם. בנוסף ישנו אוסף של כמה מאות ניגונים, המושרים על ידי זקני חסידים ששרו ניגונים שזכרו מצעירותם וכן 4 תקליטים של ניגונים שהושרו בטיש.

חצרות נוספות מבית באבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאקשיווניץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יחזקאל דוד הלברשטאם, בנו של רבי בן ציון, שרד אף הוא את השואה, וכיהן כאב"ד פאקשיווניץ בבורו פארק. כיום מכהנים בניו:

  • רבי יחיאל במונסי, חתן הרב אהרן טייטלבוים
  • רבי חיים, חתן הרב יצחק אייזיק ליבס
  • רבי בן ציון אברהם, חתן רבי שרגא פייבל מקשאנוב.
  • רבי שלמה חתן הרב פסח אברהם שיינפלד.

הורניסטייפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתנו של רבי בן ציון, רבי יעקב ישראל טברסקי, כיהן כאדמו"ר מהורניסטייפול במילווקי. כיום מכהנים בנו ונכדיו. בחסידות זו ישנן השפעות מחסידות באבוב, כמו נושא הנגינה.

בית חיים יהושע[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכדו של רבי בן ציון, רבי יעקב יוסף, שרד את השואה. הוא הקים בית כנסת על שמו של אביו שנרצח בשואה, "בית חיים יהושע". בשנים האחרונות נפתחה ישיבה לחסידות. בנו הוא רבי חיים יהושע הלברשטאם, אב"ד סאטמר מונסי.

אחיו, רבי ברוך דוד הלברשטאם, מכהן כאב"ד סארוואש, בהמשך לחמיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כנהוג בחצרות גליציה, האדמו"ר כיהן גם כרב העיירה (אב"ד), וכונה בתואר "רב" ולא בתואר "רבי". גם לאחר המלחמה המשיך נוהג זה בחצרות גליציה, כמו בחסידות באבוב בראשות רבי בן ציון.
  2. ^ מי יהיה האדמו"ר הבא של ארצות הברית?, הארץ, 23 בספטמבר 2007
  3. ^ משה ויסברג ואברמי פרלשטיין, פסק דין חד משמעי: באבוב יש רק אחת, באתר בחדרי חרדים, 22 באוגוסט 2014
שושלת באבוב
מקרא:
קו מוצק=בן
קו מקווקו=חתן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי חיים הלברשטאם מצאנז
 
 
 
 
רבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה אונגאר מדומברובה
 
 
רבי מרדכי דב טברסקי מהורנסטייפל
 
 
רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב
 
רבי מאיר נתן הלברשטאם
 
רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא
 
 
רבי יהושע רוזנפלד מקמינקה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט
 
רבי משה יוסף טייטלבוים מאויהל
 
 
רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב
 
רבי שמחה ישכר בער הלברשטאם מצישינוב
 
 
רבי יצחק טוביה רובין מצאנז
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי מרדכי דוד אונגאר מדומברובה-צאנז‏[1]
 
רבי בן ציון יהודה לייב מהורניסטייפל
 
רבי חיים יעקב טייטלבוים מלימנוב
 
 
רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב
 
 
רבי אריה ליביש רובין מטומשוב-בורו פארק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי בן ציון אונגאר מדומברובה-צאנז
 
רבי יעקב ישראל מהורניסטייפל מילוואקי
 
 
 
 
 
 
רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב
 
 
 
 
 
 
 
רבי יחזקאל דוד הלברשטאם מפאקשווניץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יעקב יצחק אונגאר מדומברובה בורו פארק
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי נפתלי צבי הלברשטאם מבאבוב[2]
 
 
 
 
 
רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם מבאבוב[3]
 
 
רבי חיים יהושע הלברשטאם
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי מרדכי דוד אונגר מבאבוב 45
 
 
 
הרב יהושע רובין, אב"ד באבוב 45‏[4]
 
 
 
 
 
רבי יעקב יוסף הלברשטאם האדמו"ר מ"בית חיים יהושע"
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי חיים יהושע הלברשטאם מסאטמאר מונסי
 
 
 
 
 
 
  1. ^ בן אחיינו של חותנו רבי משה
  2. ^ חתן רבי יוסף מדעעש
  3. ^ חתן הרב משה צבי וקסמן
  4. ^ בנו של רבי מרדכי דוד מסאסרגן