חסידות באבוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. סיבה: אין כמעט מידע על החסידות, רק רשימה שמית של האדמו"רים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

חסידות באבוב (הגייה: בּוֹבּוֹב) היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק. החסידות נוסדה בסוף המאה ה-19 על ידי הרב שלמה הלברשטאם.

כיום החסידות מפולגת לשתי חצרות, אחת בראשות רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם (בית מדרשו ברח' 48) ושנייה בראשות רבי מרדכי דוד אונגר (בית מדרשו ברח' 45). כל אחת מהחצרות מונה למעלה מ-1000 בתי אב.

אדמו"רי באבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) מבאבוב
רבי בן ציון הלברשטאם
רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם מבאבוב
רבי מרדכי דוד אונגר מבאבוב

רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) מבאבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שלמה הלברשטאם (הראשון)

האדמו"ר הראשון מבאבוב היה רבי שלמה (תר"ז-תרס"ה), בנו של רבי מאיר נתן הלברשטאם בן רבי חיים הלברשטאם מצאנז.

רבי שלמה נולד בשנת תר"ז (1847). בשנת תרט"ו (1855) התייתם מאביו, ועבר לגור אצל סבו רבי אליעזר מדז'יקוב (בנו של רבי נפתלי מרופשיץ). בשנת תרכ"א (1861) נישא לבתו של רבי יהושע מקמינקה. בשנת תרכ"ה (1865) נתמנה כרב בעיירה ביקאובסק, וכיהן בה כעשר שנים. לאחר מכן עבר לכהן כרב בעיירה אושפיצין (כינויה היהודי של אושוויינצ'ים) ובוישניצה. בשנת תרנ"ב (1892) נתמנה כרב לקהילת באבוב שבגליציה, שם כיהן עד יום פטירתו. רבי שלמה ייסד את ישיבת באבוב, שבהנהגת בנו רבי בן ציון הלברשטאם הפכה לרשת ישיבות בת כ-40 ישיבות ברחבי גליציה. מעט מתורותיו אשר שרדו את השריפה הגדולה בוישניצה, הודפסו בקובץ 'עטרת שלמה'. רבי שלמה נפטר בא' בתמוז תרס"ה (1905).

רבי בן ציון הלברשטאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בן ציון הלברשטאם

האדמו"ר השני היה רבי בן-ציון הלברשטאם (תרל"ד-תש"א) בעל "קדושת ציון". הוא נולד בעיר ביקאובסק שבגליציה, ולמד תורה מפי אביו האדמו"ר שלמה הלברשטאם בישיבת וישניצא. בשנת תרנ"ב (1892) עברה המשפחה לבאבוב, בשל מחלת האב. העיירה באבוב נחשבה למקום שקט יותר ובריא יותר עבור האב. כאשר מחלתו של אביו החריפה קיבל רבי בן ציון על עצמו את הרבנות ולאחר פטירת אביו הכתירו החסידים אותו לאדמו"ר. במלחמת העולם הראשונה נמלט לאוסטריה, ושב לפולין לאחר המלחמה. הקים מחדש את ישיבתו בבאבוב, וקרא לה "עץ חיים". בתקופה שבין מלחמות העולם פרחה הישיבה, וקמו לה כ-60 סניפים בעיירות פולין וגליציה. בשנת תש"א (1941) נאסר על ידי הנאצים בלבוב ונרצח שם בד' באב תש"א.

רבי שלמה הלברשטאם השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שלמה הלברשטאם (השני)

האדמו"ר השלישי היה בנו של רבי בן ציון, רבי שלמה הלברשטאם (תרס"ח-תש"ס). רבי שלמה ניצל מהשואה, ושיקם את הריסות חסידות באבוב לאחר השואה. הוא הפך את החסידות לאימפריה בעלת מוסדות קהילתיים, שלה ריכוזים בכל רחבי העולם. נודע במיוחד כאיש של שלום, והתרחק מכל ריב ומדון.

רבי שלמה עקר אחרי השואה לארצות הברית, שם התגורר בשכונת קראון הייטס. את בנו רבי נפתלי צבי הלברשטאם שלח ללמוד בארץ ישראל, כדי שיוכל להתפנות לגמרי לשיקום ביתו החרב ומוסדות קהילתו. הקים את מוסדות באבוב בארצות הברית: מתיבתא עץ חיים, כרם שלמה לצעירים, ישיבת בני ציון, בית ספר לבנות בנות ציון, קעמפ שלוה, מוסדות צדקה וחסד, ועוד. בארץ ישראל הקים את קריית חסידי באבוב שבבת ים, בה ישיבת באבוב המרכזית, תלמוד תורה ובית ספר לבנות ובנוסף מוסדות בירושלים, בני ברק, ביתר, אלעד, ואשדוד.

לפני השואה היה נשוי לבלומא רחל בת דודו רבי חיים יעקב טייטלבוים מלימאנוב שנרצחה בשואה. מנישואים אלו נולדו שלושה ילדים: בנו הבכור נפתלי צבי, ששרד את השואה והתמנה לאחר פטירת אביו לאדמו״ר מבאבוב, וכן מרדכי דוד והענטשא אשר נספו גם הם בשואה. בשנת 1946 נישא בשנית ומנישואים אלו נולדו בנו הצעיר רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם וחמש בנות. רבי שלמה נפטר בא' באב תש"ס.

דברי תורתו הרבים אותם אמר בשיעוריו ובטישים שערך, לוקטו בספר "ליקוטי כרם שלמה".

רבי נפתלי צבי הלברשטאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נפתלי צבי הלברשטאם

האדמו"ר הרביעי היה בנו של רבי שלמה, רבי נפתלי צבי הלברשטאם (תר"צ-תשס"ה), חתנו של רבי יוסף פנט מדעש.

רבי נפתלי צבי עמד לימין אביו במהלך כל השנים בבנית החסידות, והקמת מוסדות באבוב. הוא נודע בין ההמון כאיש רם וגדול בתורה ובחסידות, ענוותן ומופלא במידות בין אדם לחבירו.

לאחר פטירת אביו רבי שלמה, הוכתר לאדמו"ר מבאבוב, ואחיו רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם הוכתר כ"הרב הצעיר מבאבוב". הוא נפטר ארבע וחצי שנים לאחר פטירת אביו, בי"ב באדר ב' תשס"ה.

לרבי נפתלי צבי לא היו בנים. שתי בנותיו נשואות לרבי מרדכי דוד אונגר ולרב יהושע רובין.

האדמו"רים כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת רבי נפתלי צבי התפלגה חסידות באבוב. רוב החסידים הכתירו את אחיו של רבי נפתלי צבי, רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם לאדמו"ר מבאבוב. חלק אחר של החסידים בחרו בחתנו, רבי מרדכי דוד אונגר, בנו של האדמו"ר מדומברובה ודור חמישי לרבי חיים הלברשטאם מצאנז, לאדמו"ר מבאבוב. שני האדמו"רים מנהלים מוסדות קהילתיים נפרדים.

בסוף שנת תשס"ז הוסכם לערוך בחירות בקרב 1680 החסידים שגילם בין 20 ל-60, ביחס לזהות האדמו"ר ועמדת לגבי השימוש בשם "באבוב" על ידי המתמודד השני‏[1]. לאחר מכן החלה בוררות ממושכת על ידי הדיינים הרב יצחק דב ברגר ממנצ'סטר (דיין מצדו של הרב אונגר), הרב זלמן גראוז (דיין מצידו של הרב הלברשטאם) ובאמצע הרבנים אברהם ברוך רוזנברג ממונסי, הרב יצחק זלטנרייך אב"ד טשאקאווא והרב יחיאל באב"ד אב"ד טארטיקוב. בבוררות הוכרע שהבעלות על השם "באבוב", כמו שאר שמות המוסדות הוותיקים של באבוב, ניתנת לחסידות בראשות רב בן ציון, ומאידך חצר זו תשלם לחצר של הרב אונגר כשישה מיליון דולר כפיצוי. עוד נפסק כי החסידות בראשות הרב אונגר צריכה להוסיף שם לוואי לשמה‏[2].

בחסידות שבראשות רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם מכהן האדמו"ר בנוסף לאדמו"רותו גם בתפקיד "אב בית דין באבוב", כאדמו"רי באבוב לפניו. בחסידות שבראשות רבי מרדכי דוד אונגר, הוא מכהן כאדמו"ר בלבד, ולצידו מכהן גיסו, הרב יהושע רובין, כאב בית דין, דהיינו הדמות ההלכתית בקהילה, אשר בין היתר פוסק תשובות הלכתיות ומוסר שיעורים בהלכה. רבי יהושע רובין הוא בנו של רבי מרדכי דוד רובין, האדמו"ר מסאסרגן.

חתנו של האדמו"ר רבי שלמה (השני) הוא הרב מייזליש המכהן שנים רבות כרב הקריה החסידית בבת ים.

שלוחות באבוב בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהגיע רבי שלמה לארצות הברית, פתח את בית מדרשו הראשון בשכונת קראון הייטס. עשר שנים אחר כך עבר לשכונת בורו פארק, שם גדלה החצר והפכה מרכז חסידי גדול. בחמישים שנות כהונתו נפתחו למעלה מעשרים בתי כנסת של החסידות, בויליאמסבורג, במונסי, בטורונטו, בירושלים, בבת ים, בבני ברק, באשדוד, באנטוורפן ובלונדון. בימי כהונתו הקצרה של בנו רבי נפתלי צבי נפתח בית כנסת בביתר עילית. אחרי פטירתו התפצלה החסידות ואיתה חלק מבתי המדרש. מאז נוספו בתי כנסת בלייקווד, מנצ'סטר, אלעד ועוד, כשברוב המקומות יש לשתי החצרות בתי כנסת.

לחסידות מספר מחנות קיץ בהרי ניו יורק, בהם "מחנה שלווה", "מחנה גילה", "מחנה כרם שלמה", "מחנה נעלה" ומחנה מתיבתא בפארקסוויל.

דברי תורתו של הרב בן ציון הלברשטאם מופיעים מדי שבוע תחת הכותרת אמרי קודש ודברי תורתו של הרב מרדכי דוד מופיעים תחת הכותרת דברות קודש.

מערכת "בית צדיקים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת "בית צדיקים" עוסקת בהוצאה לאור של ספרי אדמו"רי חסידות באבוב. הוקמה בניו יורק בה'תשס"א (2001), בידי חסידי הרב אונגר. המערכת מוציאה דברי תורה של הרב אונגר ושל האדמורי"ם הקודמים בחסידות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מי יהיה האדמו"ר הבא של ארצות הברית?, הארץ, 23 בספטמבר 2007
  2. ^ משה ויסברג ואברמי פרלשטיין, פסק דין חד משמעי: באבוב יש רק אחת, באתר בחדרי חרדים, 22 באוגוסט 2014