יוסף (יוסק) וינמן
 | |
| לידה | 24 בנובמבר 1907 |
|---|---|
| פטירה | 25 בדצמבר 2002 (בגיל 95) |
| מדינה |
ישראל  |
  | |
יוסף (יוסק) ויינמן (24 בנובמבר 1907 פשמשל - 25 בדצמבר 2002 ירושלים) היה פרופסור להנדסת חשמל, ממציא, ומחלוצי תחום האלקטרוניקה וההנדסה הביו רפואית בארץ ישראל ומאוחר יותר במדינת ישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיים מוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד וגדל בפשמישל בקיסרות האוסטרו-הונגרית (היום שייכת לחבל גליציה שבפולין).
למרות גזרות ה"נומרוס קלאזוס", הצליח יוסק להתקבל למכון הפוליטכני בלבוב. סיים אותו בהצטיינות בתואר מהנדס.
את הסטאז' בתחום הרדיו עשה במפעלי "פיליפס" בהולנד ובווינה – חלוצי פיתוח ענף זה באירופה, בשנות השלושים, דבר שאיפשר לו עם עלייתו ארצה להתקבל כמהנדס ראשי ב"קול ירושלים" המנדטורי.
בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ מלחמת העצמאות, העמיד חלק מציוד תחנת הרדיו לרשות "ההגנה", דבר שהתגלה לבולשת הבריטית והוא פוטר לאחר משפט ממשרתו.[דרוש מקור]
עד קום המדינה שירת וינמן בהגנה. לאחר מכן עבד ברשות הרדיו הממלכתית.
עם סיום עבודתו בתחנת הרדיו, התקבל לבית הספר לרפואה ב"הדסה עין כרם" והיה מראשוני החוקרים בתחום האלקטרוניקה הרפואית (תחום שיקרא בהמשך הנדסה ביו-רפואית) בארץ[1][2] היה למרצה בכיר בשנת 1965[3] ובשנת 1971 הועלה לדרגת פרופסור חבר[4].
ברבות הימים זכה למלגה להקמת מעבדה בסטטוס של פנסיונר ועבד בה עד יום פטירתו בשנת 2002.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נפתח כנס מהנדסי אלקטרוניקה, קול העם, 17 ביוני 1958
- ^ מענק של 40 אלף ל"י לקידום המחקר, על המשמר, 20 במרץ 1962
- ^ מינויים והעלאות באוניברסיטה העברית, חרות, 12 באפריל 1965
- ^ מינויים חדשים באוניברסיטה העברית - פרופסור חבר, דבר, 29 באוגוסט 1971