יחזקאל הטראגיקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יחזקאל הטרגיקן היה מחזאי יהודי שחי באלכסנדריה במאה השנייה לפני הספירה. נראה שהיה מעורה מאוד בתרבות ההלניסטית אך שמר על יהדותו. מכל מחזותיו נשתמרה רק טרגדיה אחת, "יציאת מצרים" ( Exagoge ביוונית), וגם זו ידועה לנו מקטעים (פרגמנטים) ספורים בלבד, שהובאו בכתביהם של סופרים נוצרים.

המחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט מאוד ידוע לנו על אותו יחזקאל שחיבר את הטרגדיה. החוקרים מעריכים שהוא חי במאה הראשונה או השנייה לפני הספירה. רובם מעריכים שהוא פעל באלכסנדריה אשר במצרים. אין הוכחה מוחלטת על היותו מעיר זו אך לאור זאת שאלכסנדריה בתקופתו הייתה מרכז התרבות ההלניסטית וגם מרכז יהודי ולאור הידע של יחזקאל בתרבות היוונית, ההשערה של היותו מאלכסנדריה אינה מופרכת. ברור שיחזקאל היה אדם משכיל שידע עברית ויוונית והכיר את מבנה וטכניקת הכתיבה של הטרגדיה היוונית. ביצירתו ניתן למצוא השפעה של סופרים יוונים רבים ובעיקר השפעתו של אויריפידס (Euripides). כמו משכילים יהודים אחרים מאלכסנדריה הוא היה אדם מאמין והדור רוח של לאומיות כלפי עמו אך היה רחוק מלהיות שמרני או פנאטי. דבר זה איפשר לו להעלות מחזה יהודי על במה (דבר לא מקובל ביהדות), על נושא מהתורה ואף לעלות לבמה את קולו של אלוהים עצמו. ברורה מאוד גם ידענותו בטקסט המקראי ובמדרשים שכבר היו קיימים בזמנו.

"יציאת מצרים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין אנו יודעים כמה מחזות כתב יחזקאל היות שאף אחד מהם לא שרד עד ימינו. אנו יודעים על קיומו היות שחלק ניכר מאחד המחזות, הוא "יציאת מצרים", צוטט בכתביהם של הסופר ההלניסטי פוליהיסטור (Polyhistor) בספרו "על היהודים" ובספר החשוב "הכנה לבשורה" (Preparatio Evangelica) של אב הכנסייה אאוסביוס (Eusebius). דרכם הגיעו לידינו 269 שורות של המחזה, המאוגדים במספר פרגמנטים. כמות גדולה זו של שורות מאפשרת לנו לבנות את השלד העיקרי של המחזה ולשער גם חלק גדול מהקטעים החסרים. המחזה הוא בעל 5 מערכות, כפי שהיה מקובל בטרגדיה היוונית, כאשר כל מערכה מורכבת ממספר סצנות. חלק מהחוקרים סבורים שהייתה גם מקהלה קטנה, כמקובל באותן טרגדיות. השחקנים היו כולם גברים (גם בתפקיד הנשים). לא ידוע לנו אם השחקנים היו יהודים או לא. כנראה שיחזקאל כתב גם מחזות אחרים היות שאאוסביוס מכנה אותו בספרו - "מחבר הטרגדיות היהודיות". ישנו ויכוח בין החוקרים לגבי מהות הקהל לו נועדה טרגדיה זו ומטרת הכתיבה. הדעות מחולקות:

  • יש הסוברים שהמחזה נכתב עבור קהל יווני ומטרתו הייתה תעמולתית - להכיר להם חלק מההיסטוריה היהודית הקדומה ולהראות להם את גדולתה של הדת היהודית ואת גבורתו של העם ומנהיגיו.
  • יש הסוברים שהמחזה נכתב לקהל יהודי במטרה דידקטית, כדי להזכיר היסטוריה מפוארת מהעבר וגם כדי לצאת נגד הסכנה של משיכה אל הדתות הפגניות.
  • אחרים טוענים שהמחזה נועד לקהל מעורב ועל כן יחזקאל נמנע מחלקים מסוימים מתולדות משה העלולים להעליב קהל יווני ומצריוגם קהל יהודי.

המחזה מתאר את יציאתם של בני ישראל מעבדות לחירות באופן נאמן המסופר למקרא, בליווי תוספות בדבר ציפור פלא המופיעה במדבר ותיאור חלום שפקד את משה רבנו. המחזה נפתח במונולוג של משה המספר את קורותיו עד הגיעו לארץ מדין. אחרי כן ישנם דיאלוגים בין משה לציפורה ובין משה ליתרו. אז מופיע תיאור שיח הסנה הבוער שהאש לא יכלה לו, ההוראה משמים לחוג את פסח, דברי ניצול מצרי שכמעט טבע בים סוף ודבריו של עברי אל משה המספר על נווה מדבר שבני ישראל יוכלו לחנות בו. המחזה חובר ביוונית וסגנונו נעשה על פי מתווה הטרגדיה היוונית המקובלת. עד כה לא ידועים לנו מלבדו מחזות נוספים שחוברו על ידי יהודים בעת העתיקה.

בשנת 1948 תורגם המחזה לעברית על ידי שלמה שפאן, תרגום מחורז, נאמן למקור.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jacobson, Howard, The Exagoge of Ezekiel, Cambridge University Press, 1983
  • יהושע גוטמן, הספרות היהודית-ההלניסטית, ירושלים : מוסד ביאליק, תשכ"ג, כרך ב, עמודים 66 - 69.
  • ד"ר תמר קדרי, עיצובו של מנהיג:חינוכו של משה, מכון שכטר למדעי היהדות, www.schechter.ac.il.
  • יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן,גם כך לא כתוב בתנ"ך. תל אביב: ידיעות ספרים 2004. פרק טז' 'אבי נתן אותי לאישה לזר הזה': קורות משה ויציאת מצרים במחזה יציאת מצרים ליחזקאל הטראגיקן , עמ' 191-182.