פילון האלכסנדרוני

פילון האלכסנדרוני

פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς פילון או אלקסנדראוס;‏ בערך 15 לפנה"ס עד בערך 45 לספירה; נודע גם בשמו היהודי: ידידיה) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה שבמצרים התלמיית. הרבה לעסוק באפולוגטיקה של הדת היהודית, ובהצגתה כתואמת לעקרונות הפילוסופיה היוונית. כתב ביוונית ורוב חיבוריו אבדו. השפיע רבות על התפתחות התאולוגיה הנוצרית.

על שמו נקרא כיום המושב כפר ידידיה שבעמק חפר.

ביוגרפיה

המידע הביוגרפי שיש בידינו אודות פילון הוא דל ומתבסס על המעט שכתב על עצמו בספריו ואזכורו בכתבי יוסף בן מתתיהו.

מוצאו של פילון ממשפחה אריסטוקרטית ועשירה שעסקה במסחר. אחיו היה כנראה גובה מסים, ולפי יוספוס פלביוס "עלה על כל בני עירו ביחוסו ובעושרו". על פי מבנה שמו של אחיו מניחים שהמשפחה קיבלה מעמד של אזרחות רומית מיוליוס קיסר. למשפחתו היו קשרים עם הכוהנים, האצולה החשמונאית ובית הורדוס ביהודה, ועם השושלת היוליו-קלאודית ברומא. מכאן מובנת ההשפעה הרבה שהייתה לתפיסת העולם ההלניסטית על הגותו.

בשנת 40 לספירה היה פילון חבר במשלחת היהודית של קהילת אלכסנדריה לקליגולה, שביקשה לבטל את הוראתו להציב את פסלו בבית הכנסת באלכסנדריה, וייתכן שאף עמד בראש המשלחת. מקריאת כתביו מעריכים כי הוא ביקר פעם אחת בלבד בימי חייו בבית המקדש בירושלים. נראה גם שלא שלט בשפה העברית, ובעיסוקו הנרחב בספרי הקודש והמדרש היהודיים נעזר בתרגומיהם ליוונית. זמנה של משלחת זו משמש כבסיס לחישוב ימי חייו, כי הוא מתייחס אל עצמו כ"זקן" בעת השתתפותו בה. במשמעות אותם ימים, "זקן" מתייחס לאדם מעל גיל 55.

רוב חיבוריו עוסקים בתורה, אך נשתמרו בידי הכנסייה. הוא אימץ לעצמו את דרכי המחשבה של אפלטון, וניסה ליישב בין הסיפור המקראי לתפיסת האלוהים האפלטונית. כמו כן הושפע רבות מהסטואיקנים, שפירשו את הדת והמיתולוגיה בצורה אלגורית ובבסיס תורתם עמדו רעיונות מונותאיסטיים ומוסריים.

עיקרי התאולוגיה של פילון

• אלוהים ברא את העולם באמצעות מאמר (לוגוס).
• אלוהים ברא חומר קדמון וברא ממנו את העולם. הבריאה היא פועל יוצא של רצונו החופשי של אלוהים. העולם תלוי באלוהים, שהוא סיבתו המוחלטת, ואין אלוהים תלוי בקיומו של העולם או בפעולות שמתרחשות בו.
• אלוהים הוא שנתן עולם חוק וסדר. הוא יצר את חוקי הטבע. אלוהים אינו בר שינוי ולכן גם חוקיו נצחיים, אלא אם כן ירצה לשנותם מתוך רצונו החופשי.
• ישנה, על כן, אפשרות עקרונית להתרחשות הנס, שהוא פרי החלטה חופשית של האלוהים. הנס הוא ביטוי להשגחה האלוהית. הנסים אינם מעשים שרירותיים או מקריים, אלא הם נוצרים מתוך כוונה לטובת יחידים או קבוצות הזכאים לכך, או לטובת המין האנושי כולו.
• הדעת הנבואית נעלה על פעולת השכל האנושי הרגילה והיא פועל של ההשגחה האלוהית. מעמד ההתגלות בסיני הוא אב טיפוס לדעת הנבואית המועברת בכוח ההשגחה לקבוצה של בני אדם.
• דעת האלוהים – שתי דרכים להשיגה. דרך עקיפה - שכלית, ודרך ישירה – נבואה. דעת זו היא דעת מציאותו ופעולתו בעולם, אך לא דעת מהותו. אין לדעת דבר על מהותו של אלוהים. אלוהים אינו בר השגה.
• בהתגלות נמסרו לאדם חוקים הנמצאים בהרמוניה מלאה עם הטבע (פיזיס). חקיקה אנושית (נומוס) אינה מגיעה להרמוניה זו. חוק הטבע משמעו חוק שנתגלה מאלוהים.
• המדינה המושלמת היא מדינה המבוססת על חוקי האלוהים, תיאוקרטיה. פילון מכנה משטר כזה דמוקרטיה במשמעות של שוויון הכול בפני החוק האלוהי.
• פילון מקבל את העיקרון האריסטוטלי בדבר המידה הטובה כדרך האמצע, אך מדגיש את חירות הרצון האנושית לבחור בין טוב ורע. (פרשנות מסוימת של פילון, כמו זו של הרמב"ם ואחריו שלשפינוזה, ניסתה להראות שפילון בעצם אינו מאמין בחירות זו).

השפעת פילון על הנצרות

אף שהשפעתו על עולם המחשבה היהודי הייתה שולית, הפך פילון ברבות השנים למקור השראה מרכזי לאבות הכנסייה הנוצרית בעיצוב תפיסת עולמם הדתית.

התאולוגיה של פילון עברה דרך אבות הכנסייה אל עולם הרוח של ימי הביניים. מולה עמדה בימי הביניים תפיסת פלוטינוס בדבר האצלת העולם באופן הכרחי מאלוהים.

המחשבה הדתית של אבות הכנסייה, ששורשיה בפילון, הסתמכה על דעת אלוהים הנקנית לאדם בהתגלות. מאידך, ההגות הפילוסופית מכוננת עצמה על השכל האנושי. בהגות ימי הביניים בכלל, ובהגות היהודית בפרט, נדרש ההוגה להכריע או לפשר בין שני מקורות הסמכות הללו.

כתביו שהשתמרו

• כתבי פילון
• נגד פלאקוס והמשלחת לגאיוס
• על חרות הצדיק
• על חוקים לפרטיהם

ראו גם

• על חיי העיון

מהדורות עבריות של כתביו

• כתבי פילון האלכסנדרוני: מתורגמים מיוונית לעברית, ירושלים: (י' יונוביץ), תרצ"א.
• כתבי היסטוריה: נגד פלאקוס המלאכות אל קאיוס): בנספחות - על האיסיים (קטעים ושרידים) מתורגם מן המקור בצרוף מבוא והערות מאת מנחם שטיין), תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"ז. ‬
• כתביו הפילוסופיים של פילון: מבחר (ערוך בידי יוחנן לוי; עברית: יהושע עמיר), ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשכ"ה.
• חיי איש המדינה: הוא על יוסף (מועתק מן המקור היווני בתוספת מבוא והערות על ידי נעמי כהן), ירושלים: קריית ספר, תשכ"ה.
• כתבי פילון האלכסנדרוני: מתורגמים מיוונית לעברית. ספר א. על בריאת העולם (תרגם: יצחק מן; ערך בצרוף מבוא והוספות: משה שובה), ירושלים: מקור, תשל"א.
• היפותטיקה (תרגם מיוונית: דוד רוקח), ירושלים: [חמו"ל, תשל"ה].
• כתבים / פילון האלכסנדרוני (בעריכת סוזן דניאל-נטף), ירושלים: מוסד ביאליק, תשמ"ו 1986-תש"ס 2000.

לקריאה נוספת

• מיריי הדס-לבל, פילון האלכסנדרוני – בין יהדות להלניזם, הוצאת ידיעות ספרים, 2007.
• י. עמיר, פילון מאלכסנדריה, בתוך מ. שטרן (עורך), הפזורה היהודית בעולם ההלניסטי-רומי, ירושלים תשמ"ג, עמ' 238-264

קישורים חיצוניים

• כתבי פילון: נגד פלאקוס, המלאכות אל קאיוס, על האסיים בתרגום וביאור ד"ר מנחם שטיין
• על בריאת העולם, תרגם ד"ר יצחק מן
• קטעים מכתבי פילון, בתרגום יהושע עמיר, דבר, 1 בינואר 1965
• ירון כהן צמח, פילון האלכסנדרוני: לא בעיני גופך אלא בעיני התבונה
• חמוטל בר-יוסף, פילון, הפילוסוף היהודי הרב-תרבותי הראשון, באתר הארץ
• חיים ראובן רבינוביץ, ‏פילון - הדרשן היהודי הראשון בגולה (1850 שנה להולדתו), באתר דעת
• אריה כשר, ‏ירושלים כ'מטרופוליס' בתודעתו הלאומית של פילון, קתדרה 11, אפריל 1979