יין צעיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כוס יין צעיר-משקה בעל עכירות גבוהה

יין צעיר המוכר בשפות אחרות גם כיין חדש, פדרווייסר, (מגרמנית: Federweißer –נוצה לבנה) וכינויים רבים נוספים, הוא כינוי למשקה שעבר את התהליך הראשוני של הכנת היין.

יצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנת יין צעיר מתבצעת בחודשים הראשונים של הסתיו , ספטמבר-אוקטובר, על ידי סחיטת המיץ מענבים ירוקים או אדומים (אך יין מענבים ירוקים הוא נפוץ יותר), וסינון גס בלבד של המרכיבים המוצקים לקבלת מיץ פרי ללא הקליפות והגרעינים אך בעל עכירות גבוהה.

הוספת שמרים למיץ הענבים הסחוט מתחיל ליצור תהליך מהיר של תסיסה. הפרוקטוז שבמיץ מתפרק בתהליך של גליקוליזה, לאלכוהול ולפחמן דו-חמצני. המשקה מוכן לשיווק כאשר ריכוז האלכוהול מגיע לרמה של כ-4% אך היין הצעיר ממשיך בתהליך התסיסה עד לפירוק כל הסוכר שבמיץ.

לאחר מספר ימים הופך היין הצעיר לבעל צבע כהה יותר. הוא לא ניתן לאיחסון במשך זמן רב, ויש לצרוך אותו בתוך 5 ימים לכל היותר מיום הכנתו, וזאת בשל הקושי באיטום מכלי היין, הצורך בהחזקת מכלי האיכסון במצב אנכי על מנת לאפשר שיחרור שוטף של הגזים הממשיכים להווצר בתהליך התסיסה אשר ממשיך כל העת לייצר פחמן דו-חמצני העלול לגרום לפיצוץ הבקבוקים, והשינוי בטעם המשקה כתוצאה מעליית אחוז האלכוהול והירידה במתיקות הנובעת מהפחתת כמות הסוכר.

צריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת הגשה מסורתית-פשטידת בצל בצירוף יין צעיר

שתיית יין צעיר כמשקה קל נחשבת על ידי רבים כמרעננת במיוחד ועדיפה על צריכת משקאות דומים כגון מיץ ענבים מעורב במי סודה, בשל האלכוהול הנוסף שבו, וגם על שתיית יין נתזים או יין תוסס אחר, בשל רמת המתיקות הגבוהה יותר שלו.

שתיית יין צעיר כמשקה קל מקובלת מאד במדינות מרכז וצפון אירופה. הדרישה לצריכה מיידית של המשקה גרמה להתפתחות מסורת מקומית של מכירת היין הצעיר בקרבת אתרי היצור שלהם כלומר בחנויות ובדוכנים הקרובים ליקבים. לא נדיר כלל לראות לקוחות העוצרים בדוכני היקבים בצידי הדרכים, ובידיהם מכלי פלסטיק בני מספר ליטרים, הממולאים במקום מתוך מכלי ענק.

היין הצעיר מוגש לשולחן כמשקה קל בעל תסיסה קלה המכיל אחוז אלכוהול נמוך לעומת יין רגיל. מקובל לצרוך את היין הצעיר בתוספת למאכלים מתובלים ובעיקר כמשקה נלווה לפשטידת בצל (Zwiebelkuchen)