פרוקטוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרוקטוז
אלפא-D-פרוקטוז
בטא-D-פרוקטוז
בטא-L-פרוקטוז

פרוקטוז (Fructose), הקרוי גם סוכר פירות, הוא חד-סוכר, שניתן למצאו בסוגי מזון רבים. השם הכימי הרשמי של התרכובת הוא Levulose. פרוקטוז מהווה אחד מסוכרי הדם החשובים, יחד עם גלוקוז וגלקטוז. סוגי המזון הבאים מכילים כמות ניכרת של פרוקטוז (בדרך כלל יחד עם גלוקוז וסוכרוז):

בנוסף, פרוקטוז נגזר במהלך העיכול בגוף מסוכרוז, שהוא דו-סוכר המורכב מגלוקוז ומפרוקטוז. בתא פרוקטוז מפורק כחלק מתהליך הגליקוליזה לקבלת מולקולת ה-ATP עתירת האנרגיה. לחלופין, התא מכיל אנזימים אשר יכולים להפוך פרוקטוז לגלוקוז ולאחר מכן לאגור את הגלוקוז בצורת גליקוגן.

האינדקס הגליקמי (GI) של פרוקטוז (32) נמוך בהשוואה לסוכרוז), בזכות המסלול המטבולי הארוך שהוא עובר בשלב פירוקו בכבד. פרוקטוז גם מתוק יותר מסוכרוז בכ-15-80%. לכן, יש הממליצים על פרוקטוז לחולי סוכרת והיפרגליקמיה. מנגד, במחקרים שנעשו על מכרסמים נמצא כי תזונה עתירת-פרוקטוז מובילה לעמידות לאינסולין[1][2] וכן קשורה במספר פתולוגיות נוספות (להלן, השלכות בריאותיות),[3] ומכאן שאינו מומלץ לחולי סוכרת.[4]

מבנה מולקולרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוקטוז הוא חד-סוכר, בעל נוסחה כימית הזהה לגלוקוז (C_6H_{12}O_{6}), אך בעל מבנה שונה ממנו – גלוקוז ופרוקטוז הם איזומרים. בעוד גלוקוז בעל קבוצת אלדהיד על פחמן 1 ולכן הוא אלדוז, פרוקטוז הוא קטוז כיוון שהוא מכיל קבוצת קטון. השינוי במבנה הוא שגורם לכך שפרוקטוז מתוק יותר מגלוקוז. פרוקטוז שייך למשפחת ההקסוזות (Hexose) – סוכרים בעלי 6 פחמנים, ובטבע הוא נמצא לרוב במבנה של טבעת מחומש (פוראנוז (Furanose)). כמו גלוקוז קיימות 4 צורות סטריאואיזומריות של פרוקטוז – שילובים של אלפא ובטא, D ו-L.

השלכות בריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לעבור בזרם הדם, נזקק פרוקטוז לגלוקוז. המעבר נעשה דרך מסלול ה-GLUT. לכן, בהיעדר גלוקוז, פרוקטוז אינו נספג היטב, ועודפיו מועברים אל המעי, שם בין השאר הוא עשוי לתרום להיווצרות גז ולהתייבשות. מכך עלולות להיווצר תופעות שליליות נוספות, כגון כאבי בטן, שלשולים ואף טחורים, הכול בתלות במזון נוסף שנצרך על ידי הגוף.

פרוקטוז נקשר לא מעט גם להשמנת יתר ורמות LDL וטריגליצרידים גבוהות מן הרגיל. תת ספיגה של פרוקטוז הינה הפרעת עיכול נפוצה אשר משפיעה על עד כ-30% מהאוכלוסייה במדינות המערב, ישנן השערות ששכיחות התופעה במדינות אסיה נמוכה יותר אך עדיין יחסית גבוהה, עד כ-10%.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ IS Hwang, H Ho, BB Hoffman and GM Reaven, Fructose-induced insulin resistance and hypertension in rats, Hypertension, Vol 10, 512-516.
  2. ^ AW Thorburn, LH Storlien, AB Jenkins, S Khouri and EW Kraegen, Fructose-induced in vivo insulin resistance and elevated plasma triglyceride levels in rats, American Journal of Clinical Nutrition, Vol 49, 1155-1163.
  3. ^ ראו למשל: Stanhope KL, et al., Consuming fructose-sweetened, not glucose-sweetened, beverages increases visceral adiposity and lipids and decreases insulin sensitivity in overweight/obese humans, Journal of Clinical Investigaion, 2009 May;119(5):1322-34.
  4. ^ ד"ר דינה ראלט (PhD),‏ פרוקטוז וסירופ התירס, כדאי להיזהר..., 27 בספטמבר 2009.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.