יצאנו אט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"יצאנו אט חיוור היה הליל". פלוגה ג' פורצי מעלה פלמ"ח

"יצאנו אט" הוא שירו של המשורר והפזמונאי חיים חפר, שהולחן על ידי דוד זהבי ובוצע לראשונה על ידי הצ'יזבטרון. השיר, שנעשה אהוד מאוד ביישוב ובחברה הישראלית, זכה לגרסאות כיסוי רבות, בהן של שושנה דמארי,[1] אסתר עופרים,[2] יפה ירקוני, אריק איינשטיין, שלמה ארצי, ישי לוי, אייל גולן, אוריאל שלומי, ששי קשת, דני מסנג ולירון רמתי. בישראל נהוג לנגנו בקהילות ובטקסים צבאיים וממלכתיים ובכלי התקשורת, בימי זיכרון ובאירועים הקשורים למאבק על הקמת המדינה וההגנה עליה.

תכנים ואמירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר פורסם ב-1946 בעיתון "במעלה" של הנוער העובד. דוד זהבי, שראה את השיר בעיתון, החליט להלחינו על אף שלא הכיר באותו הזמן את כותב השיר.[3] נושאי השיר הם אהבה, פרידה ושכול ברוח אירועי מאבק היישוב על הקמת המדינה; הוא נחשב למבטא את רגשותיהם וחוויתם של אנשי הפלמ"ח שנהגו לשיר אותו בעיקר מסביב למדורה. לאחר מכן אומץ על ידי לוחמי מלחמת העצמאות, ששכלו רבים מחבריהם במלחמה.

השיר המחורז הכולל ארבעה בתים, מדבר בלשון רבים. הבית הראשון המתאר את פנייתם של הלוחמים אל החזית, פותח במילים: ”יָצָאנוּ אַט, חִוֵּר הָיָה הַלַּיִל” ומסיים במילות פרידה אל דמות נשית יחידה, ידידה, חברה או רעיה רומנטית, אשר „הַדְּמָעוֹת” „עֲצוּרוֹת” בעיניה, בשל הפרדה, ובשל אי הוודאות אם הלוחמים ישובו מהקרב.

הבית השני ממשיך את תיאורי עצב הפרידה והדמעות אצל הדמות הנשית, ורומז על חוויות משותפות שלה עם מי מהלוחמים אשר נותרו כזיכרון: „וְאַתְּ זָכַרְתְּ אֶת הַשָּׁעוֹת בְּטֶרֶם”; והשורה האחרונה מדגישה את ההקשר הלחימתי: „יָצָאנוּ בַּמִּשְׁעוֹל הַצַּר לַקְּרָב”.

בבית השלישי מפרט האני השר על החוויות המשותפות בין הדמות הנשית לבין דמות הלוחם; חוויות אלו כללו: צחוק, ריקוד לקול המוזיקה שמפיקה מפוחית,[4] ומגע גופני של השניים בחיק הטבע:

"וְאַתְּ זָכַרְתְּ צְחוֹקֵנוּ כְּמוֹ נַחַל
וְאַתְּ זָכַרְתְּ רִקּוּד וּמַפּוּחִית
וְאַתְּ זָכַרְתְּ אֶת עֲרֵמַת הַשַּׁחַת
וְאֶת מַגַּע יָדוֹ שֶׁל הַיָּחִיד..."

הבית הרביעי מתאר את רגשות המחסור והגעגועים של הדמות הנשית אל החבר שבחזית המלחמה ואת כללי ההתנהגות והמוסר הנהוגים, או המצופים ממנה; מנת חלקה הם הבדידות, היחידאות בהיותה נאמנה לחבר שבמרחקים, ואלו, המלווים בעצבות ובכובד מביאים לאיטיות: פסיעה איטית, ולהמתנה בשתיקה מאופקת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצאנו אט, בביצוע שושנה דמארי
  2. ^ יצאנו אט, בביצוע אסתר עופרים, 1962; ביצוע בהופעה חיה, בהיכל התרבות (תל אביב), 1973
  3. ^ "הימים האחרים - משיריו היפים של חיים חפר" (חוברת הדיסק)
  4. ^ המפוחית הייתה כלי נגינה נפוץ בתנועות הנוער היהודיות הציוניות, ובמיוחד של תנועת העבודה בארץ ישראל ובפלמ"ח.