הצ'יזבטרון

להקת הצ'יזבטרון
להקת הצ'יזבטרון באוגוסט 1949. מימין: נעמי פולני, חיים חפר, אדי גרינברג (באקורדיון), גדעון זינגר, שייקה אופיר, זם דגן, שמואל בונים, יואל זילברג.
פיקוד	פלמ"ח
מקימים	חיים חפר
שנת הקמה	1948
שנת פירוק	1950
תכניות	5
התוכנית הראשונה	תכנית א'
התוכנית האחרונה	שטח הפקר

הצ'יזבטרון הייתה להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח שהתקיימה בשנים 1948-1950. היא נחשבת כלהקה הצבאית הראשונה שהוקמה בארץ (קדמה לה להקת הבריגדה, אך זו הופיעה בפני החיילים העבריים בנכר).

הלהקה הוקמה בעת מלחמת השחרור ביוזמת איש הפלמ"ח, הפזמונאי חיים חפר (אז חיים פיינר) ובתמיכתו של מפקד הפלמ"ח יגאל אלון, שהודיע שיותר חשוב לו שהחבורה הזאת תצחיק את החבר'ה יותר משיילוו שיירות לירושלים. חפר הקימה בהשראת ספר שקרא בשם "כוכב בשמי סין", אשר מספר על להקה צבאית בסין שליוותה את מסע צבאו של מאו צה טונג להשתלטות על סין בסוף שנות הארבעים ועל תרומתה למורל החיילים וחיבורם לאידאולוגיה הקומוניסטית. חפר הושפע מהספר וגמר בדעתו ליישם את הרעיון בפלמ"ח. הוא אסף את שייקה אופיר ונעמי פולני שנודעו כמצחיקים של החבר'ה בפלמ"ח והחל להקים להקה. הוא נתמנה למפקד הלהקה וחיבר את מרבית פזמוניה.

הלהקה הייתה מורכבת מחבורה של שחקנים וזמרים צעירים בליווי האקורדיוניסט מאיר נוי. היא כללה בין היתר את ישעיהו גולדשטיין (שייקה אופיר), נעמי פולני, גדעון זינגר, שלמה בר שביט, יואל זילברג, רבקה מדניק (קרמר), אוהלה הלוי, מאיר נוי, אליקום שפירא ושמואל רוזן. במאי הלהקה היה שמואל בונים.

שלושה חודשים לאחר הקמתה החליטו במחת"ר (מחלקת התרבות של צה"ל) לצרף את הצ'יזבטרון ללהקה הארצית שהוקמה באותו זמן בעיקר משחקני תיאטרון צעירים. חפר לא ויתר והשיב ללהקה את עצמאותה, בספרו כי "ראיתי שהחבר'ה - שייקה אופיר, נעמי פולני והאחרים - אומללים, והחלטתי לעשות מעשה. נסעתי ליגאל אלון כדי לברר איתו מה עושים. והוא ענה: 'גנבו לך? - תגנוב אותה בחזרה!'" .

הלהקה העלתה תוכניות של שירים מקוריים על הווי הפלמ"ח עם מערכוני קישור ביניהם, מתכונת שאומצה גם בלהקות הצבאיות שבאו אחריה. עם מלחיני השירים נמנו סשה ארגוב, שמואל פרשקו, מרדכי זעירא, מאיר נוי ומשה וילנסקי. היא קיימה הופעות רבות בפני החיילים באזורי הלחימה, בדרך כלל על גבי משאית או סביב מדורה, וזכתה לאהדה רבה בקרב לוחמי תש"ח, שהצטרפו אל הלהקה בשירה. שירי הצ'יזבטרון "אומצו" על ידי הלוחמים שזימרו אותם ללא הפסק, וכך הם התפרסמו. השירים ביטאו את ההווי ה"צברי" של הפלמ"ח, שירים הומוריסטיים לרוב, כמו "דחילק מוטקה" (שהיה הגרסה העברית לשיר הנודע Put the Blame on Mame מהסרט "גילדה" משנת 1946), "מוטי" (על הערצתן של נערות לחייל שרמנטי), "הי הג'יפ" (על נסיעת הלוחמים בג'יפים המתוארת באור רומנטי), "הפרוטה והירח", "ציפ", "הפלמ"חניק מחפש את המחר" ו"שיר הפגישה" המנבא כיצד יפגשו בעתיד לוחמי הפלמ"ח ("אח פגישה אח פגישה שכזאת, זה רק פעם בשניים דורות"). הלהקה ביצעה גם מספר שירים נוגים, כשהבולטים בהם היו: "הן אפשר" ("הן אפשר ובג'יפ שעבר, שאגו בחורים כי נגמר") שנכתב בהפוגה הראשונה בקרבות וביטא את רצון הלוחמים בסיום המלחמה, "היו זמנים" שתיאר כיצד מאורעות התקופה יסופרו כעבור שנים רבות ("ותיזכר אז בימיך בפלמ"ח") ו"הרעות" ("ונזכור את כולם, את יפי הבלורית והתואר"), שיר לזכר הנופלים במערכה שכתב חיים גורי שנה לאחר פתיחת המלחמה.

בדרך לאחת ההופעות, עלה האוטובוס של הלהקה על מוקש ואוהלה הלוי נפצעה קשה ברגלה. במבצע עובדה לכיבוש אילת, הצטרפה הלהקה ללוחמי גולני ובדרך כתב חפר את השיר "היי דרומה לאילת" המתאר את המקומות אותם עברו (רדיאן, אל עמר), והוא בוצע בפני הלוחמים מיד עם ההגעה לעקבה.

ב-1950, העלתה הלהקה תכנית אזרחית בקרב הציבור הרחב. חפר כתב שירים ומערכונים חדשים והצטרפה השחקנית זהרירה חריפאי. התוכנית הייתה סאטירית. דוגמה לשיר ביקורתי מהתוכנית היה "הגנרל המקסיקני", המתאר גנרל תאב כיבודים שלא לחם בפועל ויש הטוענים כי נכתב על אחד ממפקדי צה"ל באותה תקופה, דבר שהכעיס מאוד את צמרת הפיקוד הצה"לית. עם זאת ואולי משום כך, התוכנית לא זכתה להצלחה והלהקה התפרקה. שיריה הנוספים היו "כושי כושי", "כבר נמאס לצ'יזבטרון", "שטח הפקר", "בן דוד בקריה" ועוד.

שירי הלהקה קובצו בספרו של חיים חפר "תחמושת קלה" משנת 1949.

הפופולריות של שירי הצ'יזבטרון לא חדלה עם פירוק הלהקה. בראשית שנות החמישים, כאשר לקול ישראל היה תדר אחד בלבד ובטרם הונהגו מצעדי הפזמונים, היה המדד להצלחתו של פזמון עברי, מידת הביקוש שלו ב"תוכנית כבקשתך לשירים עבריים". תוכנית זו שודרה מדי שבת בצהרים והייתה לה האזנת שיא. במשך שנים אחדות, עד אמצע שנות החמישים עת החלו לפרוח הלהקות הצבאיות של צה"ל, היו שירי הצ'יזבטרון מבין המבוקשים ביותר בתוכנית השבת.

שירי הלהקה יצאו בשנת 2007 באלבום מיוחד מבית היוצר של רשות השידור ו"הד ארצי".

קישורים חיצוניים

• הצ'יזבטרון, באתר MOOMA
• מילים לשירים של הצ'יזבטרון באתר שירונט
• האזנה לשירי הצ'יזבטרון באתר זמרשת
• האזנה לשיר "הרעות" בביצוע המקורי של הציזבטרון, הסולן גדעון זינגר, מתוך "שירים ששמענו פעם", שיר מס' 11

לקריאה נוספת

• גלעד בן ש"ך (עורך), הצ'יזבטרון, אם הלהקות הצבאיות (מארז הכולל ספר ותקליטור כפול), הוצאת הקיבוץ המאוחד, רשת ג' ואקו"ם, 2007.