יצחק אייזיק אייכנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב (ה'תקס"ה, 1805 - ט' בסיוון ה'תרל"ג, 1873) היה האדמו"ר מזידיטשוב בדור השני של השושלת.

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסד חסידות זידיטשוב היה רבי צבי הירש מזידיטשוב בנו של רבי יצחק אייזיק ספרין. ממשיכי דרכו היו אחיו וצאצאיהם: רבי משה מסאמבור, רבי אלכסנדר סנדר מקומרנו (אביו של רבי יצחק אייזיק ספרין מקומרנו), ורבי יששכר בער מזידיטשוב.

רבי יששכר בער החל לכהן כאדמו"ר בזידיטשוב לאחר פטירת אחיו, רבי צבי הירש, אולם הוא נפטר כעבור שנה. בנו היחיד, רבי יצחק אייזיק שהיה גם הוא תלמידו המובהק של דודו החל לכהן בפועל כאדמו"ר בזידיטשוב בשנת תרט"ו. רבי יצחק אייזיק היה ידוע כגדול בתורה ובחסידות ותחת הנהגתו התרחבה מאוד החסידות. כדודו וכדרכה של שושלת זידיטשוב הרבה לעסוק בזוהר ובתורת הקבלה וכך גם ספריו שנכתבו על דרך קבלת האר"י. הוא מהבולטים מההוגים החסידים שדרכם הייתה דרך קבלת האר"י הקלאסית[1]. חסידים רבים נהרו לחצרו ובהם גם רבנים ואדמו"רים חשובים. תלמידו המובהק היה רבי יוסף מאיר וייס מספינקא מייסד חסידות ספינקא. בניו וצאצאיהם כיהנו גם הם כאדמו"רים בזידיטשוב ובעיירות נוספות.

בשל ההערצה הרבה כלפיו, והעובדה שאדמו"רים רבים היו מתלמידיו, חדרו מנהגי זידיטשוב לחצרות חסידיות נוספות, בהם חסידויות טאש, קסן, ספינקא, קומרנא, קאליב. כן שרדו ניגונים שמקורם בחסידות זידיטשוב בחסידיות בעלזא ובמונקטש.

ספריו של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב: "פירוש מהרי"א" על מדרש רבה וילקוט שמעוני ו"ליקוטי תורה וש"ס" על התורה. תולדותיו וסיפורים אודותיו כונסו בספר "פאר יצחק".

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמשת בניו שימשו באדמו"רות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]