חסידות ספינקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה המיוחסת למייסד השושלת האדמו"ר בעל "אמרי יוסף".

חסידות ספינקא הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר ספנצה (ספינקא ביידיש) בחבל מרמרוש שבגלילות סיגוט (כיום ברומניה, בעבר בהונגריה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר הראשון בשושלת היה רבי יוסף מאיר וייס, בנו של רבי שמואל צבי. נחשב כתלמידו הבכיר של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב בעל מחבר ספר "לקוטי מהרי"א". נולד בשנת תקצ"ח, נפטר בו' באייר שנת ה'תרס"ט. אחרי שנצפתה סכנה לקיום בית העלמין בספינקא, הועלו עצמותיו לארץ בשנת תשל"ב, ביוזמת נכדו, האדמו"ר רבי יעקב יוסף וייס מספינקא בני-ברק, והוא נטמן באוהל מיוחד בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. חיבר ספרים בשם אמרי יוסף על התורה (ארבעה כרכים), אמרי יוסף על המועדים והקדמה לספר "לקוטי תורה והש"ס" מרבו רבי אייזיק מזידיטשוב.

אחרי מלחמת העולם השנייה התפצלה חסידות ספינקא לכמה ענפים, ולכל ענף שם משפחה שונה שמשמש כשם של אותו ענף. שמות המשפחה הם: וייס, כהנא, הורוביץ.

ענף משפחת וייס[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יעקב יוסף וייס מספינקא

רבי יצחק אייזיק וייס המכונה על שם ספרו ה"חקל יצחק", בנו של רבי יוסף מאיר, נולד בשנת תרל"ה. נודע כרב ופוסק וכתב שו"ת בכל חלקי השולחן ערוך. במלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר בעיירה סעליש שבקרפטים. בתקופת כהונתו נחשבה חסידות ספינקא לשנייה בגודלה בחבל מרמורוש, אחרי חסידות ויז'ניץ. במלחמת העולם השנייה למרות שהיה בידו סרטיפיקט בריטי סירב לנטוש את בני קהילתו. הוא הובל למחנה ההשמדה אושוויץ, כשעל שפתיו הפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" שאותן מילמל ללא הרף ברכבת המוות. פסוק זה הפך ברבות הימים להמנונם של חסידי ספינקא ואף נאמר בהם רמז: 'אש בגימטריה ספינקא' (301). נרצח על קידוש השם בי"ג בסיוון בשנת ה'תש"ד. מבנו הבכור רבי ישראל חיים נמשכה השושלת. בנו השני, רבי נפתלי צבי, רב ואב"ד העיר בילקא, נרצח גם הוא על ידי הנאצים בכ"ז באייר תש"ד.

  • בנו הבכור, רבי ישראל חיים וייס, נרצח גם הוא על ידי הנאצים בכ"ט באייר תש"ד. היה חתנו של רבי אלעזר רובין מסאסוב.
    • בנו, רבי יעקב יוסף וייס, (תרע"ב - י"ט בניסן תשמ"ח) שימש כר"מ בישיבתו של סבו בסעליש. אשתו ושלושת ילדיו נרצחו בשואה. אחרי השואה התחתן בשנית עם פערל בת דודו רבי אביש הורביץ מקרולי. התגורר בארצות הברית ובישראל לסירוגין.
    • שתי בנות של רבי ישראל חיים שרדו: פערל אשת הרב שמואל פרידמן אב"ד אולם, כמה מצאצאיהם משתמשים גם הם בשם ספינקא, ויענטא אשת העשיר משה ברוינשטיין.

ענף משפחת הורביץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב בריש הורביץ האדמו"ר מספינקה-וליאמסבורג

רבי אברהם אביש הורוביץ, חתנו של רבי יצחק אייזיק וייס, היה רב בעיירה קראלי שבטרנסילבניה ולמשך תקופה מילא את מקומו של חמיו ברבנות ספינקה לאחר שבזמן מלחמת העולם הראשונה ר' אייזיק נמלט מספינקא. הוא היה בנו של רבי נפתלי הורוביץ ממעליץ, ונספה בשואה בשנת ה'תש"ד.

בניו היו הרב נפתלי (אב"ד בורעשט, חתן רבי יוסף מדעש) ורבי יוסף מאיר שנהרגו בשואה, ורבי שמואל צבי הורוביץ שהחל לכהן באדמו"רות ספינקא בארצות הברית. כמו כן הייתה לו בת, פערל, שנישאה לבן דודה הרב יעקב יוסף וייס מספינקא-בני ברק.

רבי שמואל צבי (ט' בתמוז ה'תרפ"א- כ"ז באב ה'תשנ"ז) נעשה לאדמו"ר בוויליאמסבורג שבניו יורק, ונודע בעיקר בכינוי "ר' הערשעלע ספינקער". מדברי תורתו נדפסו כמה ספרים, אבל רוב תורתו כונס בספרי "תפארת צבי". הוא השאיר חמישה בנים, מהם המנהלים חסידות בברוקלין שבארצות הברית:

ענף משפחת כהנא[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי נחמן כהנא, חתנו של אבי שושלת ספינקא רבי יוסף מאיר וייס, חיבר ספר בשם "אורחות חיים". בנו, רבי צבי הירש כהנא, חתנו של רבי ברוך מבריזדוביץ (מגזע רופשיץ-גלגוב), היה רב בעיר ספינקא ונרצח על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה, בחודש סיוון ה'תש"ד (יוני 1944). בנו של רבי צבי הירש היה רבי מנחם מנדל, חתנו של רבי אברהם מקרסטיר, אדמו"ר בהומנא. נרצח במחנה חלמנאו עם כל ילדיו.

בנו הגדול של רבי צבי הירש, רבי נחמן כהנא, נולד בשנת ה'תרס"ה. היה חתנו של דודו רבי יעקב ישראל וישורון רובין מסוליצא. חתניו הם רבי משה מוודיסלב ורבי נפתלי ממעליץ. נפטר בבני-ברק בט"ז בתשרי ה'תשל"ז (1905- 10 באוקטובר 1976). בניו הם:

בנו השני של רבי צבי הירש, רבי יוסף מאיר כהנא, תר"ע - ח' בשבט ה'תשל"ח, (1910- 16 בינואר 1978) אדמו"ר מספינקא ירושלים. בניו הם:

  • רבי מרדכי דוד כהנא (אלול ה'תרצ"א-כ"ד בתמוז ה'תשע"א, 1931 - 25 ביולי 2011), אדמו"ר מספינקא ירושלים. חתן הרב משה מנחם הרשטיק‏[2].
    • רבי אברהם יצחק כהנא, אדמו"ר מספינקא ירושלים. הוכתר בלווית אביו על ידי דודו הרב רוזנברגר‏[3].
    • רבי שלמה שמואל כהנא, הוכתר אף הוא כאדמו"ר מספינקא ירושלים.
    • רבי אפרים דב, האדמו"ר מספינקא אשדוד. משתייך לחסידות בעלז ומכהן כר"מ בישיבת בעלז בבית חלקיה.
    • חתניו רבי ישראל שמואל מיכלוביץ' אב"ד זלוטשוב נתניה ורבי אברהם אריה ברנשטיין, אדמו"ר מליטשיק.
  • רבי אלטר, נולד בשנת ה'תרצ"ט, נפטר בתאריך י"ח בשבט ה'תשס"ט (1939 - 12 בפברואר 2009) מכונה האדמו"ר מזידיטשויב-ספינקא - ירושלים.
    • רבי צבי הירש, מכונה האדמו"ר מזידיטשויב-ספינקא - ירושלים. חתנו של רבי נפתלי הלברשטאם מטשאקווא.
    • רבי יצחק אייזיק. אדמו"ר מזידיטשוב - ספינקא בית שמש ורב בית הכנסת "קהל חסידים אנשי ירושלים" בבית שמש מאז פטירתו של הרב משה רובין בתשס"ו. חתן הרב יוסף משה סופר, מרבני היישוב הישן בירושלים.
    • רבי ברוך, הבן הצעיר, מכהן ברבנות בית הכנסת "זידיטשויב" בבית שמש, ובראשות ישיבת "דרכי איש" בביתר עילית.
  • רבי ברוך כהנא, אדמו"ר מספינקא אנטוורפן. חתן רבי יעקב לייזר מפשעווארסק.

בנים נוספים של רבי יוסף מאיר הם רבי אייזיק כהנא, מו"צ של העדה החרדית ורב קהילת מנחת יצחק באחוזת ברכפלד ורבי משה נחמן כהנא, ר"מ בישיבת בעלז בבני ברק.

חתניו של רבי יוסף מאיר הם רבי מרדכי דב טייטלבוים מהוסאקוב, רבי יהושע רוזנברגר דיין בבית הדין של העדה החרדית ורב קהילת רמ"א בבית שמש, הרב מרדכי שטיין האדמו"ר מפאלטישאן בורו פארק, והרב אהרן מרדכי רוטנר דיין בבית הדין מחזיקי הדת של חסידות בעלזא. בנו של רבי אהרן מרדכי, רבי ברוך צבי מכנה את עצמו האדמו"ר מספינקא רמת שלמה.

משפחת חתנו הרב פולק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתנו של אבי שושלת ספינקה, רבי יוסף מאיר וייס, היה רבי אביגדור פולק מברגסז. נכדו (בנו של בנו רבי חיים אברהם) היה רבי יוסף מאיר, חסידו של רבי אהרן ראטה וראש חבורת שומר אמונים בברגסז אחר עליית רבי אהרן לישראל. אלמנתו של רבי יוסף מאיר התחתנה אחרי השואה עם רבי אהרן רוקח מבעלז.

בנו של רבי יוסף מאיר פולק היה רבי אברהם אלטר פולק, האדמו"ר מברגסז. חתנו של רבי חיים אברהם פולק היה אחיינו‏[4] רבי נפתלי צבי לאבין האדמו"ר מזידיטשוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרדכי אלקן, ברוך נווה, יגון ואבל ירדו על בני ברק, מעריב, 10 בינואר 1984
  2. ^ ראו עליו בבלוג 'תולדות'.
  3. ^ מסע האבל • הלווית האדמו"ר מספינקא-ירושלים, באתר בחדרי חרדים.
  4. ^ רבי חיים אברהם היה חתנו של סבו, רבי שלמה יהודה מקולמיאה