חסידות טאש (טאהש) היא חצר חסידית שמקורה בעיירה טאש (כיום: Nyirtass) בצפון מזרח הונגריה. כיום נמצא מרכז החסידות בקריית טאש שבּוּאַבְּרִיאַן, פרבר של העיר מונטריאול בקנדה. שורשי חסידות טאש בחסידות זידיטשוב.
מייסד השושלת הוא רבי משולם פייש סג"ל-לאווי (תקפ"א, 1821 – כ"ח באייר תרל"ה, 1875), בנם של הרב מרדכי וזעלדע. מצד אביו היה מיוחס לבעל התוספות יום טוב. היה תלמידם בחסידות של רבי יצחק אייזיק מקומרנא, רבי דוד שפירא מדינוב ובתורה של רבי מאיר א"ש ורבי מאיר פערלס. מלבד רבותיו המובהקים נסע גם לדברי חיים, לישמח משה ועוד. היה מפורסם בקרב חסידיו כאיש קדוש וכבעל מופת.
אחרי פטירתו מילא את מקומו חתנו, רבי יהוסף רוטנברג מקוסון שכן בנו רבי אלימלך (תרכ"ז, 1867 - כ"ג בכסלו תש"ג, 1942) היה עדיין נער. רבי אלימלך גדל והתחנך בבית גיסו ויחד איתו עבר לעיירה מעזא-קוסוני (קוסון) שעל שמה הוא נקרא הרבי מקוסון. נישא לבתו של הרב יצחק אייזיק ווייס אב"ד סוואליווא[1]. לאחר נישואיו עבר רבי אלימלך למקום מגורי חותנו במונקאטש ובתרנ"ח (1898) התמנה לשבת על כיסא אביו בטאש בעידוד רבו, רבי אליעזר מקומרנא. היה גם תלמידו של רבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב. היה מכונה בקרב חסידיו "הסבא קדישא". שנים מבניו נרצחו בשואה.
בנו של רבי אלימלך, רבי חיים שלמה (נולד בתר"נ), חתנו של רבי ישראל יעקב מחוסט, שימש כאדמו"ר בחוסט ובשנת תרצ"ח היגר לארצות הברית וכיהן כאדמו"ר מחוסט-טאהש. לאחר שאחיינו (בן אחיו הגדול), רבי משולם פייש, התבסס בקנדה, הפסיק לקרוא לעצמו אדמו"ר מטאהש וכינה את עצמו רק בשם חוסט. נפטר בי"ב בשבט תשמ"א. צאצאיו משמשים גם הם כאדמו"רים.
לאחר מלחמת העולם השנייה [עריכה]
כיום מונהגת החסידות על ידי נכדו של רבי אלימלך, רבי משולם פייש לאווי (השני), אשר נולד בהונגריה בשנת תרפ"ב (1921) להרב מרדכי וצירל, וב-תשי"א (1951) עבר להתגורר במונטריאול. בתשכ"ג (1963) יזמו חסידיו את הקמת השכונה החסידית 'קריית טאש' בעיר בּוּאַבְּרִיאַן הסמוכה, שבה מתגוררים כיום כ-400 משפחות. במקום רשת מוסדות של החסידות. לחסידות מוסדות גם בבורו פארק, ויליאמסבורג, מונרו ולונדון. דברי תורתו כונסו לסדרת הספרים "עבודת עבודה". בנו רבי אלימלך הוא רבן של קהילות טאש בעולם.
ב-1999 דיווח כתב ניוזוויק ג'ושוע האמר, שכתב ספר על חזרתו בתשובה של אחיו שהרבה לשהות בטאש, כי בקרייה גרו כאלפיים נפש ועוד ששת אלפים איש היו פזורים בקהילות טאש בעולם.[2]
קישורים חיצוניים [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ מחבר ספר "בית יצחק", דודו של רבי יוסף מאיר מספינקא.
- ^ Joshua Hammer. Chosen by God: A Brother's Journey. Hyperion Books, 1999. עמ' 165.
| חצרות חסידיות |
| שושלת מייסדי החסידות |
הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
|
חסידויות רוסיה ליטא
בלרוס ואוקראינה |
בית צ'רנוביל: צ'רנוביל • קוריסטשוב • צ'ארקס • מקארוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקא • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה ♦ חסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • שלא שרדו: קאפוסט • ליאדי • ניעז'ין • בברויסק • סטרשלה • אוורוטש ♦ בית רוז'ין: סדיגורה • צ'ורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • אוז'ירן-בראדי • דרוהוביץ' ♦ בית קרלין-לכוביץ': קרלין • לודמיר • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • קוברין-ביאליסטוק • פינסק-קרלין ♦ בית זלוטשוב: יאמפולה • ראדוויל • זברז' • זוויהל • קרמניץ • סקאליה ♦ ברסלב • קוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטא • קרסנה • אוסטרהא • סטפין • נישכיז (אוסטילה, קובלה) • אניפולי • ליניץ-מונסטריץ' • סאווראן • אליק • וולעדניק • אפטא-זינקוב-מז'יבוז' • אמדור • קוסוב • פרוסקורוב • סקאהל • קמינקא-מיראפאל • רשקוב • קאשיווקא - דויד הורודוק • לובושוב-יאנוב
|
| חסידויות פולין |
בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסק • פיאסצנא • אוסטרובצא • לוקווע וולברוז' ♦ בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשין • פשדבורז' • אפטא-וואלברום-וודיסלב • רדומסק-קרימילוב • רדושיץ • קראקא (גזע ה'מאור ושמש') • חלם (ר' נטע) • קוזמיר-מודז'יץ • לעלוב • קארוב • חלם • לנטשנה • אוז'רוב • וויליפולי • ליפסק ♦ בית פשיסחה: ביאלא • פוריסוב-קאלושין ♦ בית וורקא: וורקא • אמשינוב (אופלה) • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • נדרזין - סקרנביץ ♦ בית איזביצא: איזביצה ראדזין • לובלין • מרקשוב ♦ בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז') • גור • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • פילץ ♦ נובומינסק • זיכלין • ויסקוט-קרושנוביץ • אשלג
|
| חסידויות גליציה |
בית פרמישלאן: פרמישלאן • קאליש • גלינא ♦ סאסוב (גזע ר' משה לייב) • אוזיראן-לשקביץ-ברז'אן (גזע היושר דברי אמת) • ליז'נסק • רימנוב • דינוב • בלאז'וב • בית רופשיץ: רופשיץ • גלגוב • לינסק • מעליץ • דז'יקוב • בארנוב • רוזבדוב • סטוטשין ♦ בית צאנז: צאנז • שינאווא • קשאנוב • באבוב • גורליץ • ראצפרט • טשכויב • סטרופקוב • רודניק • ברדיוב • גריבוב • צאנז-קלויזנבורג • צאנז-דז'ימיגרד • טשקאווע ♦ • דומברובה • יאריטשוב • סטרליסק • סטרטין • בעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטין • קומרנה • אלעסק-סטניסלב • סאסוב • ירוסלב • קמינקא • וישניצא • בוטשאטש ('אשל אברהם') • סאמבור • פשעווראסק • נארול
|
| חסידויות רומניה |
בית רוז'ין: בוהוש • ליובה • שטפנשט • וסלוי • פשקאן • אדז'וד ♦ חצרות בית נדבורנא: נדבורנה • קרעטשניף (ביטשקוב) • ראחוב • חוסט • נדבורנה באניה • פיטסבורג • בישטינא • סטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי) • טמשוואר-אראד (גזע ר' יוסף מבורשה) • זוטשקא (סטאניסלב) ♦ חצרות בית ויז'ניץ: ויז'ניץ-מונסי • סרט ויז'ניץ • אנטניא • ווישווה ♦ צ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') • שאץ • דעעש • פאלטישאן • בוצ'צ'ה-בוטושאן • סקולען • ריבניץ
|
| חסידויות הונגריה |
בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) ♦ ליסקא • ספינקא • טאהש • קוסון • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • קאפיש • נאסויד • ביקסאד • האדאס-מטסלקה • חבורת שומר אמונים • ברגסז
|
| חסידויות ארץ ישראל |
ערלוי • מאקווא • דאראג • מטרסדורף • מישקולץ ♦ שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה • נחלת אהרן ♦ חסידויות ירושלמיות: דושינסקיא • משכנות הרועים • קהל חסידי ירושלים ♦ חסידויות חדשות: תורת חכם • נחלת יעקב • נזר ישראל
|
| חסידויות ארצות הברית |
בוסטון • אונגוואר • וויען ♦ חסידויות חדשות: אמונת ישראל • תולדות יהודה סטוטשין • היכל התפילה • שערי תפילה
|
