חסידות טאש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי אלימלך מטאש

חסידות טאש (טאהש) היא חצר חסידית שמקורה בעיירה טאש (כיום: Nyirtass) בצפון מזרח הונגריה. כיום נמצא מרכז החסידות בקריית טאש שבּוּאַבְּרִיאַן, פרבר של העיר מונטריאול בקנדה. שורשי חסידות טאש בחסידות זידיטשוב.

השושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסד השושלת הוא רבי משולם פייש סג"ל-לאווי (תקפ"א, 1821כ"ח באייר תרל"ה, 1875), בנם של הרב מרדכי וזעלדע. מצד אביו היה מיוחס לבעל התוספות יום טוב. היה תלמידם בחסידות של רבי יצחק אייזיק מקומרנא, רבי דוד שפירא מדינוב ובתורה של רבי מאיר א"ש ורבי מאיר פערלס. מלבד רבותיו המובהקים נסע גם לדברי חיים, לישמח משה ועוד. היה מפורסם בקרב חסידיו כאיש קדוש וכבעל מופת.

אחרי פטירתו מילא את מקומו חתנו, רבי יהוסף רוטנברג מקוסון שכן בנו רבי אלימלך (תרכ"ז, 1867 - כ"ג בכסלו תש"ג, 1942) היה עדיין נער. רבי אלימלך גדל והתחנך בבית גיסו ויחד איתו עבר לעיירה מעזא-קוסוני (קוסון) שעל שמה הוא נקרא הרבי מקוסון. נישא לבתו של הרב יצחק אייזיק ווייס אב"ד סוואליווא‏[1]. לאחר נישואיו עבר רבי אלימלך למקום מגורי חותנו במונקאטש ובתרנ"ח (1898) התמנה לשבת על כיסא אביו בטאש בעידוד רבו, רבי אליעזר מקומרנא. היה גם תלמידו של רבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב. היה מכונה בקרב חסידיו "הסבא קדישא". שנים מבניו נרצחו בשואה.

בנו של רבי אלימלך, רבי חיים שלמה (נולד בתר"נ), חתנו של רבי ישראל יעקב מחוסט, שימש כאדמו"ר בחוסט ובשנת תרצ"ח היגר לארצות הברית וכיהן כאדמו"ר מחוסט-טאהש. לאחר שאחיינו (בן אחיו הגדול), רבי משולם פייש, התבסס בקנדה, הפסיק לקרוא לעצמו אדמו"ר מטאהש וכינה את עצמו רק בשם חוסט. נפטר בי"ב בשבט תשמ"א. צאצאיו משמשים גם הם כאדמו"רים.

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מונהגת החסידות על ידי נכדו של רבי אלימלך, רבי משולם פייש לאווי (השני), אשר נולד בהונגריה בשנת תרפ"ב (1921) להרב מרדכי וצירל, וב-תשי"א (1951) עבר להתגורר במונטריאול. בתשכ"ג (1963) יזמו חסידיו את הקמת השכונה החסידית 'קריית טאש' בעיר בּוּאַבְּרִיאַן הסמוכה, שבה מתגוררים כיום כ-400 משפחות. במקום רשת מוסדות של החסידות. לחסידות מוסדות גם בבורו פארק, ויליאמסבורג, מונרו ולונדון. דברי תורתו כונסו לסדרת הספרים "עבודת עבודה". בנו רבי אלימלך הוא רבן של קהילות טאש בעולם.

ב-1999 דיווח כתב ניוזוויק ג'ושוע האמר, שכתב ספר על חזרתו בתשובה של אחיו שהרבה לשהות בטאש, כי בקריה גרו כאלפיים נפש ועוד ששת אלפים איש היו פזורים בקהילות טאש בעולם.‏[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מחבר ספר "בית יצחק", דודו של רבי יוסף מאיר מספינקא.
  2. ^ Joshua Hammer. Chosen by God: A Brother's Journey. Hyperion Books, 1999. עמ' 165.