חסידות זידיטשוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי שלום אייכינשטיין מזידיטשוב צפת
רבי נפתלי צבי לאבין האדמו"ר מזידיטשוב-ברגסז
רבי אלתר כהנא האדמו"ר מזידיטשוב-ספינקא ירושלים

חסידות זידיטשוב היא חצר חסידית שקמה באמצע המאה ה-18 בעיר זידיטשוב שבגליציה. ראשון האדמו"רים של החסידות היה רבי צבי הירש מזידיטשוב, מגדולי החסידות.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביהם של ראשי השושלת היה רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין (בערך ת"ק -א' באדר תק"ס), נכד התוספות יום טוב ותלמיד החוזה מלובלין. התגורר בספרין שבהונגריה. היו לו חמישה בנים שהתפרסמו כצדיקים מופלגים: רבי צבי הירש מזידיטשוב, רבי משה מסמבור, רבי ישכר בעריש מזידיטשוב, רבי אלכסנדר סנדר מקומרנה ורבי ליפא מסאמבור. מפורסם הכינוי לחמישתם בראשי תיבות "במסלה נעלה", (בעריש, משה, סנדר, ליפא והירש).

רבי צבי הירש מזידיטשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי צבי הירש (תקכ"ג-י"א בתמוז תקצ"א) היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק ושל החוזה מלובלין. חיבר ספרים רבים ביניהם: עטרת צבי על הזוהר (שעל שמו הוא מפורסם) ו"סור מרע". העמיד תלמידים רבים וגם לאחר פטירתו היה למורה דרך עבור רבים מגדולי ישראל.

ממלאי מקומו של רבי צבי הירש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו מינו החסידים לאדמו"ר את אחיו רבי ישכר בעריש, תלמידם של החוזה מלובלין ושל אחיו אך נפטר שנה לאחר התמנותו, בז' בסיוון תקצ"ב בעיירה סקאלה.

אחריו כיהן אחיינו, רבי יהודה צבי מראזלה בנו של רבי משה מסאמבור‏[1] וחתנו של דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב. נולד בשנת תקנ"א. חיבר ספרים בשם "דעת קדושים" ו"עמוד התורה". נפטר בז' בחשוון תר"ח והשאיר ארבע בנות. חתניו היו רבי יעקב מזבלטוב, הרב יעקב טויבש‏[2] שכיהן ברבנות בזידיטשוב, (בזיווג שלישי) רבי יחזקאל שרגא משינאווא ואחיינו רבי שלמה מראזלא.

בהוראת רבי ישראל מרוז'ין, כיהן אחריו בן דודו, רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, בנו של רבי בעריש.

חתנו של רבי צבי הירש, רבי נפתלי הירץ לבין, שימש גם הוא כאדמו"ר כמה שנים, אבל לא רצה לשבת על כיסא חמיו. פרש מהאדמו"רות עקב התמרמרות החסידים על כך שהיה נוסע לרבי ישראל מרוז'ין ולטענתם זו הייתה פגיעה בחמיו רבי צבי הירש.

רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יצחק אייזיק התנהג באדמו"רות אך סירב לשבת באופן רשמי על כיסא האדמו"רות עד כ"ז באלול תרט"ו, יום פטירתו של האדמו"ר רבי שלום רוקח, ה"שר שלום" מבעלזא, בו נעשה אדמו"ר באופן רשמי. נחשב לממשיכו הגדול של דודו רבי צבי הירש. בזמנו נהרו לזידיטשוב המוני חסידים מכל רחבי מזרח אירופה, בהם מגדולי הרבנים והאדמו"רים, כבעל ה"דברי חיים" מצאנז רבי יהושע רוקח מבלז ובעל "ייטב לב". חיבר את הספר "ליקוטי מהרי"א". נפטר בט' בסיוון תרל"ב.

הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי רבי יצחק אייזיק התמנה לאדמו"ר בנו רבי אלכסנדר יום טוב ליפא שעוד בחיי אביו סומן כממשיך. היה חתנו של הרב לייבוש יאלעס (בנו של יעקב צבי, ה"מלוא הרועים"). היה תלמידו של רבי יהודה צבי מראזלא והיה לו היתר הוראה מרבי יוסף שאול נתנזון. חתניו היו הרב משה חיים ספרין מאלטשטאט, רבי חיים יחיאל מדומברובה והרב שמעון בצלאל ניימן. נפטר מעט שנים אחרי שהתמנה לאדמו"ר בי"א בתשרי תרמ"ד.

לאחר פטירת רבי אלכסנדר פנו חסידיו אל אחיו רבי מנחם מנדל ואל בנו רבי ישכר בעריש שכיהן בוורצקי. רבי מנחם מנדל היה נחשב לגדול בתורה מכל אחיו ומדברי תורתו הודפסו עשרות ספרים. כיהן ברבנות מיקולייב (על יד חמיו רבי חיים אברהם ממיקולייב) ולאחר פטירת אחיו חזר לזידיטשוב. חתניו היו רבי ברוך מבריזדוביץ, רבי דוד מירוסלב, רבי יצחק מסטוטשין והרב אהרן מאיר פרידלנדר-אייכינשטיין שכיהן כרב בקאשוי‏[3]. נפטר בי"א באדר תרס"א.

במקביל לרבי אלכסנדר, כיהנו בזידיטשוב עוד שני אחים, רבי אליהו רבי שלמה יעקב. רבי אליהו שבחיי אביו לא התבלט כצדיק ותלמיד חכם אך לאחר פטירתו דבקו בו החסידים ורובם פנו אליו. חיבר ספר בשם "זיכרון אליהו". נפטר בה' בסיוון תרל"ח. לאחר פטירתו פנו החסידים אל אחיו רבי בעריש מדולינה. רבי שלמה יעקב כיהן בזידיטשוב ושנה וחצי לפני פטירתו עבר לסטרי שם נפטר בכ"ו בכסלו תרמ"ו. חתניו היו רבי נפתלי ערליך מדליטין (נכדו של רבי צבי הירש מזידיטשוב) ורבי יצחק אלעזר מדומברובה.

כמו כן כיהן אחיהם רבי ישכר דב (בעריש) ברבנות ואדמו"רות בדולינה שם היו לו חסידים רבים ולאחר פטירת אחיו רבי אליהו מילא את מקומו. חיבר קונטרס בשם "ליקוטי תורה מהר"י". חתניו היו רבי פנחס רוקח מקארוב ורבי יצחק דוד מסטרוז'ניץ. נפטר בכ"ט בשבט תרמ"ו.

הדור הרביעי עד השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזידיטשוב נותר רק בנו של רבי מנדל, רבי חיים אברהם. (בני רבי סנדר לא כיהנו בזידיטשוב, בני רבי אליהו לא כיהנו כלל ורבי בעריש ורבי שלמה יעקב כיהנו בסטרי ובדולינה). נולד בערך בשנת תר"כ. מילא את מקום אביו משנת תרס"א. היה ידוע בבקיאותו בזוהר. חתנו היה רבי משה מבוסטון. נפטר בלבוב בשנת תרס"ט. והובא לקבורה לזידיטשוב. את מקומו מילא בנו רבי מנחם מנדל חתן רבי אפרים מרוזבדוב. היה חסידם של אדמו"רי קומרנה.

ארבעה מבניו של רבי אלכסנדר שימשו באדמו"רות:

שנים מבניו של רבי שלמה יעקב שימשו באדמו"רות‏[5]:

  • רבי אלתר (בערך תר"י - תר"פ, בנו של אביו מאשתו הראשונה. חתן רבי יהושע מקמינקא. בסוף ימיו עבר ליאריטשוב. חתנו ואחיינו רבי אהרן דוד רוזנפלד מילא את מקומו ביאריטשוב.
  • רבי יצחק אייזיק מנחם (ט"ו באב תרל"ט - י"ג באדר א' תש"ג) מפודהייץ, בנו של אביו מאשתו השנייה. חתנו של רבי נחום מבורשטין. גדל אצל סבו רבי אברהם משנדישוב. בשנת תרס"ט החל לכהן באדמו"רות.

בנו של רבי בעריש מדולינא היה רבי יהודה צבי (תרי"ח - י"ב באייר תרס"ט) מדולינה. חסידיו נאמדו באלפים. במקביל אליו כיהן גיסו רבי פנחס רוקח. רבי פנחס עבר למונקאץ' בזמן מלחמת העולם הראשונה ושם גם הוכר כאדמו"ר מדולינא. את מקומו של רבי יהודה צבי ברבנות ואדמו"רות מילא חתנו רבי יהושע הלברשטאם (משושלת ברדיוב). נולד בשנת תרנ"ו. היה ידוע כבעל תפילה מלהיב ומעורר. נשרף בשואה עם כל משפחתו בבית הכנסת שלו.

נכדי רבי חיים יחיאל רובין חתנו של רבי אלכסנדר, כיהנו אף הם באדמו"רות. רבי אלכסנדר סנדר ליפא בדולינה, רבי אברהם כאדמו"ר מזידיטשוב בוורשה ורבי ישכר בעריש כאדמו"ר מדולינה בניו יורק.

מנהגי והשפעת זידיטשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסורת החסידית מספרת כי מנהגו של האדמו"ר הראשון היה שבשעת הטיש ישבו עשרות חסידים לבושים בבגדי לבן, בניגוד למנהג בחסידויות אחרות, כמו חסידות קוסוב, שם התייחד האדמו"ר בלבוש הלבן ושאר החסידים לבשו שחורים. את מנהגו הסביר כך: "קאסוב בבחינת מלכות, ואצל מלכות כתוב 'ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו', אצלינו בזידיטשוב שולט בחינת נבואה, ואצל נבואה כתוב 'ומי יתן כל עם ה' נביאים'".

חסידות זידיטשוב השפיעה על חצרות רבות בגליציה והונגריה, אשר אדמו"ריהן היו תלמידי או צאצאי אדמו"רי זידיטשוב. בהן: חסידות ספינקא, חסידות טאש, חסידות קוסון, חסידות קומרנה וחסידות קאליב.

חסידות זידיטשוב אחרי השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, הרבה חצרות אימצו ממנהגי ונוסח זידיטשוב, וחצרות רבות השתלשלו מחצר זו. בשם זידיטשוב מכהנים:

  • בפתח תקוה כיהן בנו של רבי אשר מפרוכניק בן רבי ישכר דב מוורצקי, רבי מנשה יצחק מאיר (-כ"ז בטבת תשל"א). היה חתנו של רבי שמעון שיף מליז'ענסק. כיהן בפטריז'ן ובקלויזנבורג. אחרי השואה עלה לארץ ישראל ופתח בית מדרש בפתח תקווה. את מקומו מילא אחיינו רבי יששכר בעריש בן רבי יהושע מגרוסוורדיין. מחבר ספר "ישועת יששכר". היה מראשוני תלמידי ישיבת פוניבז'. בלוויה הוכתר בנו רבי יהושע אך הוא סירב להתנהג באדמו"רות וכיום אחיו מירושלים, רבי משה שלמה (חתן בן דודו רבי אברהם אביש ווייס), מכהן באדמו"רות.
  • בתל אביב כיהן רבי נתן בן רבי יהושע מגרוסוורדיין בן רבי אשר מפרוכניק. (תרפ"ג-תשל"ו[6] כיהן ברבנות בטטרוש ובגרוסורדיין. במלחמת העולם השנייה נמלט לרומניה ובסיום המלחמה עלה לארץ ישראל. נשא את חנה בת הרב חיים שמריהו גוראריה. וכיהן באדמו"רות בתל אביב. השאיר שתי בנות‏[7].
נכדו של רבי יהושע מגרוסוורדיין, רבי יהושע העשיל זייבלד מכהן כאב"ד אלטשאט בירושלים.
  • בבורו פארק שבברוקלין, ארצות הברית כיהן רבי אשר ישעיהו אייכנשטיין בנו של רבי שלום מצפת בנו של רבי אשר מפרוכניק. היה חתנו של רבי משה אריה לב מביקסאד. נפטר בג' באדר ב' תשס"ח. אחיו רבי בעריש כיהן כרב בית מדרש "קהל אוהב ישראל אפטא זידיטשוב". כיום מכהנים רבי חיים יהושע בנו יחידו של רבי אשר ישעיהו ורבי חיים בן רבי בעריש.
  • בשיקגו כיהן רבי יהושע העשיל בן רבי ישכר דב מחודורוב. כיהן ברבנות חודורוב בצעירותו. היה חתנו של רבי אלתר זאב מסטריזוב. היגר לארצות הברית אחרי מלחמת העולם הראשונה. בשנת תרפ"ב התיישב בשיגקגו. נפטר בי"א באדר ב' ת"ש. בנו רבי אברהם מילא את מקומו. היה חתנו של רבי פנחס שלום מקוסון. חתנו הוא רבי יעקב מנובומינסק. נפטר בשנת תשכ"ו. בנים נוספים של רבי יהושע העשיל היו רבי מנחם צבי אב"ד סנט לואיס (סבו של האדמו"ר מטריסק) ורבי משה (חתן רבי נחום מרדכי מנובומינסק) שכיהן ברבנות בשיקגו.
כיום מכהן בנו של רבי אברהם, רבי יהושע העשיל אייכנשטיין חתן רבי אברהם דוד הורביץ.
  • בירושלים כיהן כאדמו"ר מזידיטשוב-ספינקא רבי אלתר כהנא (נפטר ב-12 בפברואר 2009). ייחוסו הוא בן אחר בן לרבי יהודה כהנא ה"קונטרס הספיקות". לרבי יצחק אייזיק מזידיטשוב הוא מיוחס דרך רבי ברוך רובין מבריזדוביץ (חותנו של רבי צבי הירש מספינקא סבו של רבי אלתר) שהיה חתנו של רבי מנדל בן רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב. את מקומו ממלא בנו רבי צבי הירש. בן נוסף רבי יצחק אייזיק מכהן בבית שמש ובן נוסף, רבי ברוך מכהן ברבנות בית הכנסת בבית שמש ובראשות ישיבת "דרכי איש" בביתר עילית.
  • בבני ברק מכהן רבי חיים יחיאל אהרן מאיר שנייבאלג בן רבי ישעיהו שהיה חתן בזיווג ראשון של רבי שלום מצפת (נכדו של רבי בעריש מוורצקי). בנים אחרים של רבי ישעיה הם רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב באר שבע-בורו פארק ורבי ישראל מבולחוב בית שמש (תשי"ט - כ"ז בניסן תשע"ג, חתנו של רבי אהרן יחיאל מנדבורנה באניה). בנו של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב בורו פארק הוא רבי פנחס חיים יוסף (חתנו של רבי מנחם אליעזר זאב מקרטשניף) האדמו"ר מוורצקי בבני ברק. בנו של רבי ישראל מבולחוב, הרב יוסף יעקב, ממלא את מקום אביו.

חסידות בורשטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי יצחק אייזיק מנחם מפודהייץ היה רבי זיידא. נולד בבורשטין (מקום מגורי סבו). כיהן כאדמו"ר מפודהייץ-בורשטין. היגר לאמריקה על מנת לכהן ברבנות הוואנה אך יהודי המקום לא היו חרדים ועל כן היגר לניו יורק שם פתח בית מדרש בשם בורשטין. משפחתו נרצחה בשואה. לאחר המלחמה התחתן בשנית ונולדו לו שני בנים. בנו רבי יצחק אייזיק מנחם, מכהן כאדמו"ר מגאלנטא. חותנו הוא הרב שמואל, בנו של רבי יהושע בוקסבוים, ולבקשת חותנו התמנה לאדמו"ר מגאלנטא להנציח את שם אביו. בנו השני, רבי דוד ממלא את מקומו כאדמו"ר מבורשטין. חותנו הוא רבי משה כהנא מספינקא בני ברק.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבי משה גם שימש כאדמו"ר בסמבור לאחר פטירת אחיו. היה תלמידם של החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, רבי מנדל מרימנוב ורבי משה מפשעווארסק. חיבר ספר בשם "תפילה למשה". נפטר בו' באייר ת"ר. את מקומו מילא בנו רבי יחיאל מיכל מחבר ספר "עטרת זקנים".
  2. ^ בניו היו הרב יצחק אייזיק ישכר דוב בעריש שכיהן ברבנות באטיניה והרב אלכסנדר סנדר שכיהן בווסלוי.
  3. ^ ראו אודותיו כאן.
  4. ^ בנו של רבי דוד צבי רב קהילת מחזיקי הדת בסלפורד (על יד מנצ'סטר). בן אחר של רבי דוד צבי הוא רבי מנחם מנדל ממלא מקומו ברבנות מחזיקי הדת במנצ'סטר, רב חסידי ויז'ניץ במנצ'סטר וחותנו של ר' אשי"ש מסטרופקוב.
  5. ^ בניו האחרים היו; מאשתו הראשונה: הרב ישכר בעריש חתן רבי אברהם משנדישוב, ;מאשתו השנייה הרב אליהו מזקופנה, הרב זאב וולף (בערך תר"ל - בערך ת"ש) מישניצא והרב אלכסנדר סענדער ליפא מישינצא. חתניו היו הרב נפתלי ערליך ורבי יצחק אלעזר מדומברובה.
  6. ^ ספר אמרי נתן, ירושלים, תשס"ט, עמ' 6-‏13.
  7. ^ אחת נשואה לרבי נחום שניאורסון (ראש ישיבת טשיבין), והשנייה - נישאה לראשונה לרבי אברהם אביש וייס בן רבי יעקב יוסף מספינקא ובשנית לרבי יעקב לייב מזוויהל בני ברק ובשלישית לרבי דוד דוב (בעריש) מייזליש מסאטמר בורו פארק (חתנו בזיווג ראשון של רבי משה מסאטמר).
  8. ^ אביו הרב אלכסנדר יום טוב ליפא בן רבי שלמה יהודה מקולומיאה בן רבי צבי הירש מסטרי בן רבי ישראל יוסף חתן רבי יצחק אייזיק ובנו של רבי יעקב נפתלי חתן רבי צבי הירש מזידיטשוב.
  9. ^ חתן סבו רבי שלמה יהודה.
  10. ^ ראו עליו עוד באתר אידישע וועלט פארומס ובאתר yiddishtech.