כלכלת מלחמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כרזה גרמנית ממלחמת העולם הראשונה המספרת לציבור כיצד לחסוך בסבון ושמן בזמן מלחמה

כלכלת מלחמה היא מכלול האפשרויות שעלולות לקרות וגיוס המשאבים שמדינה מודרנית נוקטת כדי לגייס את כלכלתה לייצור בזמן מלחמה. פיליפ לה בילון מתאר כלכלת מלחמה כ"מערכת של ייצור, גיוס והקצאת משאבים לשמירה על האלימות" לאורך הזמן הנדרש. כמה צעדים שיכולים להינקט כוללים את כלל טיילור (אנ') וכן הכנסת תוכניות להקצאת משאבים. הגישות לתצורה מחדש של הכלכלה שונות ממדינה למדינה.

מדינות רבות מגבירות את מידת התכנון בכלכלתן במהלך מלחמות; במקרים רבים התכנון מתרחב ומגיע להקצבות (אנ'), ובחלק מהמקרים לגיוס חובה להגנה אזרחית, כמו צבא היבשה הנשי (אנ') ונערי בווין בבריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה.

במהלך מצבי מלחמה כוללת, מבנים ותפקידים מסוימים נתפסים לעיתים קרובות כמטרות חשובות על ידי הלוחמים. מצור האיחוד (אנ') והצעדה אל הים של גנרל האיחוד, ויליאם שרמן, במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית, והפצצה אסטרטגית (אנ') של ערי אויב ומפעלים במהלך מלחמת העולם השנייה הם כולם דוגמאות למלחמה כוללת[1].

לגבי הצד של הביקוש המצרפי, המושג כלכלת מלחמה נקשר למושג "קיינסיאניזם צבאי" (אנ'), שבו התקציב הצבאי (אנ') של הממשלה מייצב את מחזורי העסקים ותנודות או משמש למלחמה בזמן מיתון.

בצד ההיצע, נצפה כי למלחמות יש לעיתים אפקט של האצת הקידמה והפיתוח הטכנולוגי (אנ') עד כדי כך שכלכלה מתחזקת מאוד לאחר המלחמה, במיוחד אם היא נמנעה מההרס הקשור במלחמה. היה זה המקרה, למשל, עם ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה. עם זאת, מספר כלכלנים (כגון סימור מלמן (אנ')) טוענים כי האופי הבזבזני של חלק ניכר מההוצאות הצבאיות עלול בסופו של דבר לפגוע בהתקדמות הטכנולוגית.

המלחמה משמשת לעיתים קרובות כמאמץ אחרון למניעת הידרדרות התנאים הכלכליים או משברי מטבע (אנ'), במיוחד על ידי הרחבת השירותים והתעסוקה בצבא, ובמקביל על ידי פירוק (אנ') חלקים מהאוכלוסייה כדי לפנות משאבים ולהחזיר את הסדר הכלכלי והחברתי. ניתן לראות בכלכלת מלחמה זמנית גם כאמצעי למניעת הצורך במיליטריזציה קבועה יותר. במהלך מלחמת העולם השנייה, נשיא ארצות הברית, פרנקלין רוזוולט, הצהיר שאם מדינות הציר ינצחו, אז "נצטרך להמיר את עצמנו לצמיתות (אנ') למעצמה מיליטריסטית על בסיס כלכלת מלחמה"[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Moeller, Susan. (1999). "Compassion Fatigue", Compassion Fatigue: How the Media Sells Disease, Famine, War and Death. New York & London: Routledge. 6 - 53.
  • Goldstein, Joshua S. (2001). War and gender: How gender shapes the war system and vice versa. Cambridge: Cambridge University Press.
  • Le Billon, Dr. Philippe (2005) Geopolitics of Resource Wars: Resource Dependence, Governance and Violence. London: Frank Cass, 288pp
  • Gagliano Giuseppe,Economic War,Modern Diplomacy,2017,Modern Diplomacy, Modern Diplomacy (באנגלית)
  • Climate Change is not World War

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלכלת מלחמה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]