כל הכבוד

כל הכבוד הוא פזמון שכתב דן אלמגור, הלחין דובי זלצר, ובוצע במחזמר קזבלן על ידי יהורם גאון.

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"כל הכבוד" הוא אחד הפזמונים במחזמר קזבלן. עם עליית המחזמר בסוף 1966, פורסם שהפזמונים שלו נכתבו על ידי עמוס אטינגר וחיים חפר^[1]^[2]. במרץ 1967 תבע דן אלמגור את מפיק המחזמר, גיורא גודיק, בטענה שהפזמונים מבוססים על עבודתו, שעליה לא קיבל תמורה. לתביעתו צירף תצהיר של ד"ר עדי צמח בו נטען "כי לגבי השירים "כל הכבוד", "תרד ממני קזבלן", "המריצה" ועוד, אין כל ספק כי דמיון יסודי ומרהיק לכת שורר בין הטכסט ... של אלמגור, לבין הטכסט [של המחזמר]. ... דמיון זה מתבטא בזהות מבנית, רעיונית, קצבית, תחבירית ולעיתים אף זהות מילולית מוחלטת."^[3] גודיק טען, מנגד, שאלמגור ואטינגר כתבו את הפזמונים על פי הוראות של יגאל מוסינזון ומכך נובע הדמיון. בדיון בבית המשפט הודה עמוס אטניגר שראה את הפזמונים שכתב דן אלמגור לפני שכתב את הפזמונים שלו. בתחילת אפריל 1967 פסק השופט יוסף מיכאל לם שרק שני הפזמונים, "כל הכבוד" ו"תרד ממני קזבלן" הם פרי עמלו של אלמגור, אך ציין שהוא נוטה להאמין ששני המחברים הושפעו מיגאל מוסינזון. השופט לם קבע כי גודיק חייב להזכיר את שמו של אלמגור בין כותבי הפזמונים או להחליף, תוך 14 יום, את שני הפזמונים, כך שלא יהיה דמיון ביניהם^[4].

הפזמון "כל הכבוד" הולחן על ידי דובי זלצר ובוצע על ידי יהורם גאון. לאחר שעובד המחזמר לסרט הקולנוע "קזבלן" בשנת 1973, הפך השיר למזוהה עם גאון.

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר כתוב מנקודת מבטו של קזבלן המדבר בגוף ראשון. שאיפתו הגדולה ביותר היא לקבל כבוד מכל הסובבים אותו, תוך ציון התנגותו הנאותה בכל התרחשות. השיר מרמז גם על עברו הקרבי בצה"ל^[5].

פופולריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצעד שירי יהורם גאון שנערך ברשת ג' ב-1999, ובמצעד זהה שנערך בגלי צה"ל ב-2004, דורג השיר במקום הרביעי. במצעד זהה שנערך ב-2010 ברשת ג' דורג השיר במקום השמיני.