כנפי לילה

כנפי לילה
Nightwings

מידע כללי
מאת	רוברט סילברברג
שפת המקור	אנגלית
תורגם לשפות	כן
סוגה	פנטזיה
מקום התרחשות	רומא
הוצאה
הוצאה	עם עובד
תאריך הוצאה	1969
מספר עמודים	184
הוצאה בעברית
תאריך	1977
תרגום	יוסף כרוסט
פרסים
פרס הוגו לרומן הטוב ביותר (1969) פרס סיון לספר המתורגם הטוב ביותר (1972)
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	001103183, 002662406

כנפי לילה (אנגלית: Nightwings) הוא ספר מדע בדיוני מאת הסופר רוברט סילברברג, יצא בהוצאת עם עובד בשנת 1977 בתרגומו של יוסף כרוסט.

הספר יצא לראשונה באנגלית בשנת 1969 והוא מורכב משלושה סיפורים קצרים אשר ראו אור לראשונה בירחון גלקסי:

• כנפי לילה - 1968, חודש ספטמבר.
• בין הזוכרנים - 1968, חודש נובמבר.
• הדרך ליורשלם - 1969, חודש פברואר.

הסיפור הקצר כנפי לילה זכה בפרס הוגו בשנת 1969 והיה מועמד לפרס נבולה בשנת 1968.

רקע

הסיפור מתרחש במחזור השלישי של האנושות על כדור הארץ, כאשר המחזור הראשון הוא החיים המוכרים לנו כיום.
במחזור השני, בשל יהירות האנושות (שביית גזעיים מכוכבי לכת מרוחקים ושיעבודם) קיים איום על כדור הארץ מצד גזע שנשבה ועונה, לפלוש לכדור הארץ ולכבוש אותו. איום זה עובר בירושה למחזור השלישי של האנושות.
הסיפור מתחיל במעקבן שתפקידו לעקוב בחלל החיצון באמצעות מכשור מעקב שנושא בעגלתו לכל מקום, אחר פלישות המתממשות ומגיעות, ארבע פעמים ביום, כל יום.
קיימים מעקבנים רבים מלבדו וכולם משתייכים לתאגיד המעקבנים. החברה הפיאודלית המתוארת בספר מתחלקת לתאגידים, כאשר כל אדם שייך לתאגיד כלשהו: מעקבנים, זוכרנים (מעין היסטוריונים בעלי ידע רב), צליינים, מעופפים, אוכלי לחם קודש, ועוד.
ישנם יצורים, הסטויים, שעברו סטיות גנטיות, אשר אינם משתייכים לאף תאגיד.
הסיפור מתרחש בעוד כארבעים אלף שנים מהיום, והוא מספר את סיפורו של המעקבן והתמודדותו עם איום הפלישה.
המפה הגאוגרפית המוכרת לנו כיום השתנתה עד מאוד כאשר חלק מהיבשות אינן עוד, בעוד אוקיינוסים שינו פניהם.
שמות הערים והיבשות עברו שיבוש בשל מרחק הזמן: רואם (רומא), פרריס (פריס), יורשלם (ירושלים), אפריק (אפריקה), אגופט (מצרים), וכן הלאה.

תמצית הסיפור

כנפי לילה

המעקבן ושני המתלווים אליו למסע מתקרבים לרואם. בלילה, דרך עיני המעקבן הקורא עד להמראתה ומעופה של אוולואלה המעופפת העדינה, אחת משני מתלוויו.
המתלווה השני הוא גרומון, סטוי. גרומון נראה חשוד בעיני המעקבן למן ההתחלה מאחר שאינו מתנהג כבני גזעו: הוא סקרן, הוא ידען, בעל אינטליגנציה.
בין שני מתלוויו של המעקבן ככל הנראה יש יחסים קרובים, למרות שלא כך מקובל אצל שני הגזעים (מעופפים וסטויים).
המעקבן בא בימים. הוא מתייחס אל עצמו כאיש זקן יתר על המידה. לא נהוג אצל המעקבנים לשאת אישה ולהקים משפחה מפאת יעודם ומקצועם. אבל מעקבן זה חש רגשות מיוחדים ועזים כלפי המעופפת הקטנה שלו, בעלת מראה כשל ילדה.
בהתקרבם לרואם הם פוגשים בצליין בעל מסיכה. כך נהוג אצל הצליינים, להסתיר פניהם במסכת מתכת. הצליין מציע למעקבן לעזוב את השניים ולהתלוות אליו לעליה ליורשלם. המעקבן מסרב לעת עתה ונפרד מהצליין באומרו שתקוותו שייפגשו שוב בירושלם.
ברואם, נסיך ושליט רואם הצעיר היהיר והשטלתן, חוטף את אוולואלה שתהה לו לפילגש וכך נפתרת בעיית הלינה של כל השלושה, מאחר שתאגיד המעקבנים לא מצא מקום לאכסן אפילו לא את המעקבן.
גרומון המצר על חטיפת אוולואלה נשבע שבבוא העת יוציא לנסיך אנריק את עיניו בציפורני טפריו, כנקמה.

בבואם לבקר בפי האמת, נשאלים כל אחד מן השלושה שאלות על ידי השניים האחרים, או אחד מן השניים האחרים, שאלות עליהן יש לענות תשובה כנה אחרת פי האמת תיסגר על היד, ותבלע את היד.

• המעקבן נשאל על ידי גרומון האם חייו של המעקבן אשר הוקדשו לאתר פלישות מהחלל, נוצלו בצורה נבונה? תשובתו של המעקבן מורכבת וכנה מאד: להקדיש את עצמך למטרה כזאת זו מטרה נעלה, אבל להקדיש את עצמך למשהו שהוא פרי דמיון, זהו דבר חסר תועלת.
• אוולואלה נשאלת על ידי גרומון לגבי הגברים בחייה, והיא עונה בכנות: הכי אהבה את המעופף החולמן שהיה לה, אבל היה חלש מדי בשבילה, הנאה פיזית הכי טובה ניתנה לה על ידי הנסיך אנריק, ואילו אותו, את גרומון, הייתה רוצה בתור חבר לחיים.
• גרומון נשאל על ידי אוולואלה והמעקבן: מהיכן הוא בא באמת? גרומון עונה שהוא הוא אחד הפולשים שהושתל כאן לעקוב אחר המתרחש לפני הפלישה המתממשת ובאה.

תשובתו של גרומון מחזקת אצל המעקבן את החשד שמה שראה במעקב האחרון שעשה לא היה סתם. הוא חוטף את ציודו ונכנס למצב המעקב, ואכן, פלישה במלוא הדרתה בכיוון לכדור הארץ.

בתוהו ובוהו הנוצר לאחר שלחץ המעקבן על כפתור האזעקה, מאבד המעקבן את שני מתלוויו ופוגש בצליין שהליכתו כשל אדם עיוור: הלא זהו אנריק הנסיך ששתי עיניו הוצאו והוא חבש מסיכת צליין כדי שהפולשים לא יזהו אותו, מאחר שהפולשים טובים וחברותיים לאנשי העם, אך מוציאים להורג את כל השליטים.

בין הזוכרנים

בחלק השני של הספר, בין הזוכרנים, אשר פורסם לראשונה תחת הכותרת "הדרך לפרריס", מתוארת דרכם ושהותם של המעקבן (לשעבר) ובן לווייתו, הנסיך אנריק.
למרות התנהגותו המתנשאת והמזלזלת של אנריק בזולת ובמעקבן בפרט, שהפך גם הוא לצליין, נשאר המעקבן נאמן לנסיך לשעבר ותמך בו בכל דרך.
כאשר הפגין אנריק את אופיו האמיתי וכמעט סיבך אותם בצרות, פתר המעקבן לשעבר את המצבים בדרכים נאורות.
בהגיעם לעיר פרריס, האהובה והמוערכת כל כך על המעקבן לשעבר, ביקש המבוגר מבין השניים להתקבל לתאגיד הזוכרנים. מפאת גילו המתקדם הוא נתקבל כשוליה לזוכרנים, דבר שאפשר לו ללמוד רבות אודות העבר ונתן לו גישה לראיות נדירות וחשובות מאד.
בינתיים, אנריק ואשת הזוכרן שנתן להם את חסותו, בגדו יחד בזוכרן, מה שהוביל למשבר.
הזוכרן איים על תומיס מן הזוכרנים, הלא זהו שמו החדש של המעקבן לשעבר, שאם לא ירוץ לפולשים להלשין על מיקומו של הנסיך, ילשין הוא על תומיס על כך שהגן והסתיר אויב למשך כל זמן זה, הלא שליטים לשעבר נחשבו לאויבי הפולשים.
בדרכו לפולש בעל הדרגה הגבוהה באזור, החליט תומיס בינו לבין עצמו שיעשה עסקה עם הפולשים: ימכור להם מידע ממאגרי המידע בהם טיפל כשוליה לזוכרנים, תמורתו יבטיחו הפולשים שלא לפגוע באנריק לרעה. הפולשים הסכימו. באותה הזדמנות פגש תומיס בגרומון אשר קיבל תפקיד רם דרג והסביר לתומיס שהוא והמעופפת הקטנה החליטו פה אחד שאין להם יותר עניין האחד בשני, וכך נפרדו.
בהגיעו חזרה לביתם שבין הזוכרנים, מצא תומיס את אשת הזוכרן הבוגדנית, אולמיין, ממררת בבכי לצד בעלה לשעבר אשר נרצח על ידה, לאחר שהלה הרג את אנריק.
המידע היקר אותו מסר תומיס לפולשים היה תיעוד של התעללות בני האדם באבות אבותיהם של הפולשים, לפני ימים מרובים, בעת מחזור האנושות השני.

תומיס מן הזוכרנים מחליט מכאן לעשות עליה לרגל ליורשלם, ואולמיין מצטרפת אליו כאשר בכוונתה להתנקות מחטאיה ולעבור חידוש במעיני ההתחדשות שבמקום מקודש זה, הווי אומר להצעיר, תהליך שניתן לעשותו 3 פעמים בחיים.

הדרך ליורשלם

בדרך ליורשלם, אולמיין ותומיס שהצטרפו לתאגיד הצליינים, פוגשים אנשים חולים במגפה המכלה את האנושות, בסטוים שמרפאה לשעבר הפכה עבורם למסגד, ומתחברים עם רופא וסטוי ששמו ברנאלט, שגם פניהם מועדות ליורשלם.
לאורך כל הדרך מתגלה אופייה הבלתי ניתן לתקנה של אולמיין, ביחסה לכל הסובב אותה.
קרוב ליורשלם, המעקבן לשעבר מתאר את הרגשתו כחזרה הביתה, למרות שביתו האמיתי נמצא אי שם ביבשת שטבעה.
בהגיעם ליורשלם מזהה תומיס את אוולואלה עפה בשמיים. באמצעות כיפת חשיבה הוא מאתר את מיקומה. לכשייפגשו יגלה לה תומיס שבא ליורשלם להצעיר במעייני ההתחדשות. השניים מתוודאים אחד על אהבתו לשני.
בירושלם נכנסים השניים למעייני ההתחדשות. תומיס מצעיר ואילו אולמיין לא ניתן להצילה: היא מצעירה עוד ועוד עד שהופכת לעובר, ונעלמת מן העולם כלעומת שבאה; את חטאיה לא ניתן היה לנקות ולא ניתן לגאול אותה.
לאחר ההתחדשות מגלה תומיס כי קיימת אגודה חדשה ושמה אגודת הגואלים. באגודה זו כולם יכולים להיות חברים, כולל הסטוים. במהרה יגלה תומיס המחודש והצעיר כי באגודה זו הכל מתחברים יחד במודעות למעופפת ובאמצעותה הם מגייסים חברים חדשים מכל מקום, על מנת להביא ולזכות בגאולה.
באגודה זו הכל מתאחדים ודעות קדומות וגזעניות נמחקות, וכאשר כולם יהיו חברים בה, תגיע גאולתם. לא בנשק, אלא באהבה.

לקריאה נוספת

• כנפי לילה, ביקורת ספר מאת רמי שלהבת מאתר בלי פאניקה, פורסם ב-05 באפריל 2001