לאו השלושה עשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פורטרט של האפיפיור לאו השלושה עשר מ-1878

ליאו ה-13 (2 במרץ 1810 - 20 ביולי 1903) היה האפיפיור ה-256 של הכנסייה הקתולית. נולד בשנת 1810 למשפחת הרוזנים האיטלקית מבית פצ'י. שמו המלא היה וינצ'נזו ג'קינו רפאלה לואיג'י פצ'י (Vincenzo Gioacchino Raffaele Luigi Pecci).

לאו ה-13 היה האפיפיור המבוגר ביותר שכיהן בתפקיד (מת בגיל 93). תקופת כהונתו היא השלישית באורכה (לפני קודמו בתפקיד פיוס התשיעי והאפיפיור יוחנן פאולוס השני).

בסיום לימודי התאולוגיה והמשפט בסמינר הקתולי בעיר ויטרבו מונה פצ'י לתפקיד נונציו (שגריר מדינת האפיפיור) בבלגיה בשנת 1843. שלוש שנים לאחר מכן קודם לתפקיד הבישוף של העיר פרוג'ה באיטליה. בתחילת שנת 1878 מונה לתפקיד הבכיר בהיררכיה הכנסיתית, כראש לשכת האפיפיור פיוס התשיעי. שמונה חודשים לאחר המינוי לתפקיד זה נבחר לכהן כאפיפיור לאחר מותו של קודמו בתפקיד.

לאו ה-13 המשיך את מדיניות קודמו בכל הקשור ליחס העוין לאיחוד איטליה. הוא נחשב לאחד האפיפיורים האינטלקטואלים וכמי שזכויות הפועלים והעובדים היו חשובים לו ביותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.