נונציו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הארכיבישוף קרל-יוזף ראובר, נונציו לבלגיה ולוקסמבורג, 2007

נונציולטינית: Nuncio) הוא שליח אפיפיורי, שגריר הוותיקן במדינה או בארגון בינלאומי. בתפקיד מכהן כומר בתואר ארכיבישוף, הנבחר על ידי משרד החוץ של הוותיקן. למרות העובדה שתפקיד הנונציו ממולא על ידי איש דת זו אינה משרה דתית אלא משרה אדמיניסטרטיבית.

לנונציו שני תפקידים, אחד מהם הוא ראש המשלחת הדיפלומטית של הוותיקן לארץ יעד, שגריר ככל שגריר אחר, הכפוף לדיני אמנת וינה. בתפקידו השני הנונציו הוא הנציג המקשר בין הממסד הקתולי המקומי לבין "הכס הקדוש". לתפקיד זה נלווה, בעיקר בעבר, מרכיב של בקרה ופיקוח על התנהלותו של הממסד הקתולי המקומי. במדינות קתוליות מקובל שהנונציו הוא בכיר חברי הסגל הדיפלומטי במקום ("ראש הסגל הדיפלומטי"), דבר המקנה לו מעמד מיוחד בטקסים, קבלות פנים וכדומה. מעמד של בכירות לנונציו בקרב הסגל הדיפלומטי נוהג גם ברבות ממדינות אירופה שאינן קתוליות כגרמניה, שווייץ, הונגריה ועוד. במקרים בהם מוזמן הנונציו לקיים טקס דתי, הוא עושה זאת מתוקף הסמכתו ככומר ולא מתוקף תפקידו כנונציו.

בנוסף למדינות עמן מקיים הוותיקן יחסים דיפלומטיים נשלחים נונציו גם לארגונים בינלאומיים, כך מכהן נונציו כמשקיף קבוע באומות המאוחדות ונונציו מכהן גם בליגה הערבית שחלק ניכר מהמדינות החברות בה אינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם הוותיקן. קיימות מדינות אליהן נשלח נונציו על אף שאינו מוכר כשגריר על ידי הממשלה המקומית ומתפקד רק כשליח לקהילה הקתולית במקום וכנציג האפיפיור דה פקטו, ללא מעמד רשמי. במעמד לא רשמי כזה היה שנים רבות הנונציו לארצות הברית ולבריטניה. בישראל מכהן נונציו החל מ-1993.