פיוס העשירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פיוס העשירי
(2 ביוני 1835; רייזה, איטליה
 - 20 באוגוסט 1914; רומא, איטליה) (בגיל 79)
Pope St. Pius X.jpg

פיוס העשירי
שם בשפת המקור Pius X
האפיפיור ה-257
תקופת כהונה 1903 - 1914 (כ־11 שנים)
הקודם בתפקיד לאו השלושה עשר
הבא בתפקיד בנדיקטוס החמישה עשר

האפיפיור פיוס העשירילטינית Pius X, נולד כג'וזפה מלכיור סארטו; 2 ביוני 1835 - 20 באוגוסט 1914) היה האפיפיור ה-257 של הכנסייה הקתולית, כיהן בתפקידו משנת 1903 ועד מותו בשנת 1914.

אחד מצעדיו הראשונים בתפקידו היה לבטל את זכות הווטו של השליטים על החלטות הבחירה של הקרדינלים בקונקלווה. זאת לאחר שבחירתו של מריאנו רמפולה, פפאביל (מועמד לאפיפיורות) שנבחר כדין לפני סארטו, נפסלה בווטו שהטיל פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה ופתחה את הדרך לבחירתו של סארטו כאפיפיור.

פיוס העשירי נודע כאפיפיור שמרן שהתנגד לכל רוח של קדמה בחיי הכנסייה. בתקופתו קובצו לראשונה החוקים המשפטיים של הכנסייה הקתולית בכרך אחד. היה הראשון שהתגייס לסייע לנפגעי רעידת האדמה בעיר מסינה בשנת 1908, כאשר שיכן בארמון האפיפיור את עשרות המשפחות שנותרו חסרות בית.

נפטר בשנת 1914. לאחר מותו הוכרז כקדוש על ידי הכנסייה.

בשנת 1904 ניסה בנימין זאב הרצל לגייס את האפיפיור לתמיכה בתנועה הציונית. האפיפיור התנגד נחרצות לרעיון זה. להלן מדברי הרצל על הפגישה כפי שכתב ביומנו: "אתמול נתקבלתי אצל האפיפיור... הוא קבלני בעמידה והושיט לי את ידו, אשר לא נשקתיה... נדמה לי, כי בזה קלקלתי את יחסו, שכן כל הבא אליו כורע ונושק לפחות את היד... הרציתי בקצרה על מבוקשי. אך הוא ענה: לא. אין אנו יכולים להמליץ על תנועה זו. לא נוכל לעצור את היהודים מללכת לירושלים, אבל להמליץ עליהם לא נוכל... כראש הכנסייה, איני יכול לומר דבר אחר. היהודים לא הכירו באותו האיש, ולכן אין אנו יכולים להכיר בעם היהודי...".[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יומני הרצל, כרך ג', עמ' 258
הקודם:
לאו השלושה עשר
אפיפיור
(רשימה)
הבא:
בנדיקטוס החמישה עשר