לאו שה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לָאוֹ שֶׁה (סינית: 老舍; 3 בפברואר 1899 - 4 באוקטובר 1966) היה סופר סיני ממוצא מנצ'ורי.
לאו שה נולד ולמד בבייג'ינג, בירת סין. בין השנים 1924 - 1929 חי בלונדון ולימד שם סינית.
לאו שה כתב מחזות, רומנים, סיפורים קצרים וגם שירה. בקיץ 1929 עבר לסינגפור ולימד שם בבית הספר הסיני הגבוה. בשנת 1949 שב לסין והיה לסגן נשיא איגוד הסופרים הסיני. בניגוד לסופר סיני אחר שן צונג-ון שהפסיק לעסוק בספרות על כל גווניה עם ראשית מהפכת התרבות, לאו שה התמיד בשליחותו הספרותית ולא ניצל, מהפכת התרבות פגעה בו והוא מת בשנת 1966 בנסיבות לא ברורות. ללאו שה היו שלוש בנות ובן.
הספר הידוע ביותר של לאו שה הוא "ריקשה" שתורגם לעברית מסינית על ידי אמירה כץ והופיע בשנת 1985 בהוצאת כתר.
[עריכה] מיצירותיו
- 1926 老張的哲學 "הפילוסופיה של ג'אנג הזקן"
- 1932 離婚 "גירושים"
- 猫城记 - "רשומות עיר החתול" (או "ארץ החתולים"), רומן מדע בדיוני שנכתב בזמן הכיבוש היפני.
- 1945 四世同堂 "ארבעה דורות תחת גג אחד"
- 1956 茶館 "בית התה", מחזה תיאטרון
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תולדות חייו (באנגלית)
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
