לאסלו פלדש (פוליטיקאי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאסלו פלדש
Földes László
לידה 27 ביולי 1914
קישקונהלש, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 במאי 2000 (בגיל 85)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (15 ביוני 19481967)
  • member of Central Committee of the Hungarian Socialist Workers' Party (29 ביוני 195728 בנובמבר 1970) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית, מפלגת העובדים ההונגרית, המפלגה הקומוניסטית ההונגרית, המפלגה הקומוניסטית של הונגריה, מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מסדר לאיוש קושוט (1949) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאסלו פלדש (במקור פישר, בהונגרית: Földes László;‏ קישקונהלש, 27 ביולי 1914[1]בודפשט, 20 במאי 2000) היה סופר יהודי-הונגרי, פוליטיקאי, סגן שר, חבר האספה הלאומית ההונגרית (חבר פרלמנט), אביו של הפוליטיקאי ג'רג' פלדש, מנכ"ל "המכון להיסטוריה פוליטית" (מכון מחקר שפועל מחוץ למערכת הממשלתית). שמו הספרותי הבדוי היה אישטוואן סוהאי (István Szuhai).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאסלו פישר נולד במשפחה יהודית מרובת ילדים. אביו היה ארנה פישר, שעבד כחייט גברים; זמן קצר לאחר לידתו של לאסלו, גויס אביו כחייל במלחמת העולם הראשונה ונשלח לחזית הרוסית, שם נפל עד מהרה. אמו, קטלין וייס, המשיכה את עסקו של בעלה זמן מה כאלמנה, ולאחר מכן פתחה חנות בגדים.

לאסלו הגיע בקושי לכיתה ג' בתיכון בטרם שהחל לעבוד כשוליית נגר. ב-1935 הצטרף לאיגוד עובדי תעשיית העץ ולמפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית. במקביל לכך, חיפש קשר גם עם הקומוניסטים. בסביבות 1937 הוא הפך לחבר במפלגת הקומוניסטים של הונגריה שפעלה באופן בלתי חוקי.

מכיוון שעסק בפעילות תעמולה בלתי חוקית (קומוניסטית), הוא נעצר ב-1942 ונידון לשישה חודשי מאסר ובנובמבר 1944 הוא נעצר שוב והורשע שוב. מכיוון שממלכת הונגריה כבר הייתה אז תחת כיבוש גרמני (מבצע מרגרטה) גורשו יהודים וגם אסירים פוליטיים למחנות ריכוז בגרמניה. גם הוא הועלה על רכבת כזו, אך נמלט עם כמה נוספים עוד בהיות הרכבת בשטח הונגריה. הוא נסע לאויפשט, שם ארגן קבוצת פרטיזנים חמושה מפועלים, מעריקים צבאיים ומגורמים אחרים והפך למפקדה. הם לקחו חלק פעיל בהתנגדות, בין היתר מנעו את פיצוץ מגדל המים של אויפשט, אחד מסמלי העיר, כאשר הגרמנים ואנשי מפלגת צלב החץ הרסו את המערכות הציבוריות של העיר (כיום רובע 4 של בודפשט), כדי להפריע לכוחות הצבא האדום הסובייטי שהתקרבו.

אחרי מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1945, בתום מלחמת העולם השנייה, הוא הפך למזכיר בוועדת המפלגה הקומוניסטית (MKP) באויפשט, ומשנת 1946 הפך לראש מחלקה בוועד המפלגה של בודפשט. הוא הפך לחבר במפלגה הקומוניסטית ההונגרית שהתארגנה אז מחדש והתמודד מטעמה בבחירות 1945, אך לא זכה במנדט. פלדש הפך לנציג חלופי בבחירות 1947. הוא נקרא "לדגל" ב-15 ביוני 1948 כשתפס את המקום שהתפנה בפרלמנט (של ראש העיר אויפשט באותה תקופה). ראש העיר נאלצה להתפטר מהפרלמנט עקב ניגוד עניינים (אך היא שמרה על תפקידה כראש העיר).

אנדרטה לזכר הפעילות הפרטיזנית של פלדש וחבריו באויפשט, שהוקמה בשנת 1971 באויפשט, לאורך Árpád út, לא הרחק ממגדל המים שהם הצילו.

ב-1949 הוא הציג את הצעת הממשלה האספה הלאומית ההונגרית לבטל דה פקטו את השיטה הרב-מפלגתית, לפיה כל המפלגות צריכות לרוץ ברשימה אחת, ברשימת "חזית העצמאות הלאומית ההונגרית" (Népfront). בבחירות 1949 זכה במנדט ברשימה זו.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בין 1949 ל-1951 שימש כסגן ראש מחלקת הקאדר (סגל) של ההנהגה המרכזית של מפלגת העובדים ההונגרית (MDP) שמה החדש של המפלגה הקומוניסטית משנת 1949.
  • לאחר מכן היה מזכיר המפלגה למפעלים גדולים בדונאויווארוש עד 1955 (ששמה נקרא אז על שם סטלין).
  • לאחר מכן מונה לסגן שר במשרד לסחר חוץ.
  • ב-1955 הפך למזכיר המפלגה של "מפעלי הברזל והפלדה צ'פל", (בשמה הקודם תשלובת הפלדה והמתכת מנפרד וייס)
  • משנת 1956 עבד שוב כסגן שר לסחר החוץ.
  • בין ה-21 ביולי לבין 28 באוקטובר 1956 היה חבר חלופי ב-בהנהגה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית.

תפקידו במהלך המרד הונגרי ב-1956[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1956 השתייך פלדש לחלק ה"סטליניסטי הקשוח" של הנהגת המפלגה.[2] בלילה שבין ה-23 ל-24 באוקטובר 1956, יחד עם סטליניסטים קשוחים נוספים הוביל את הקמת הוועדה הצבאית של המפלגה, שמטרתה הייתה לרסק בכוח מזוין את ההפגנות ואת ההתקוממות. ועדה צבאית זו שלחה את הכוחות המזוינים לגגות כדי להגן על בניין הפרלמנט ההונגרי ועל רובע הממשלה. לאחר מכן ב-27–28 באוקטובר הם עבדו על תוכנית להדוף את אימרה נאג' ולהנהיג דיקטטורה צבאית. אימרה נאג' וחוג הרפורמיסטים שלו השיגו סוף סוף נקודת מפנה נגד הסטליניסטים הקשוחים במהלך הדיון הלילי הגורלי על הנהגת המפלגה מה-27 עד ה-28, בתמיכתם של אנסטאס מיקויאן ומיכאיל סוסלוב, שגם הם היו בעד משא ומתן באותה תקופה, פלדש ואחרים הוצאו מחוץ לוועדה הצבאית. כמה מאנשי הוועדה נמלטו למוסקבה בחברת ארנה גרה ואחרים.[2]

לאחר דיכוי המרד ההונגרי - עידן יאנוש קאדאר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-12 בפברואר עד 3 בדצמבר 1957, הוא הנהיג את מחלקת הסגל של הוועדה המרכזית של המפלגה. הוא גם הפך לחבר בוועד המרכזי הזמני של המפלגה בנובמבר 1956, ולאחר פיזורה, נשאר חבר בוועד המרכזי ללא הפרעה, עד 1970.

  • פלדש היה סגן שר הפנים משנת 1958.
  • מינואר 1964 עד אפריל 1972, עמד בראש הדירקטוריון הכללי של היערנות.
  • הוא נשאר חבר פרלמנט עד 1967.
  • מ-1967 עד 1972, היה סגן שר החקלאות והמזון
  • לאחר מכן מונה למנהל הכללי של HUNGEXPO (מרכז הירידים המסחר והתערוכות הגדול ביותר של בודפשט)

הוא פרש ב-31 בדצמבר 1980.

פלדש התחתן עם רבקה מאלהאי עוד בשנות הארבעים. שלושה בנים נולדו ממערכת היחסים ביניהם:

  • לאסלו (1945) שהייתה לו קריירה מוזיקלית פופולרית,
  • יוז'ף (1948) שהפך לסוחר
  • ג'רג' (1952) שהיה חבר נשיאות של המפלגה הסוציאליסטית ההונגרית (MSZP) בין 19941998 ובין 1998–2000 והוא היה חבר בוועדה הארצית, וכיום מנכ"ל המכון להיסטוריה פוליטית.

בנוסף לקריירה הפוליטית שלו, הוא פרסם גם תחת השם הבדוי אישטוואן סוהאי. זיכרונותיו פורסמו בהוצאת קושוט בשנת 1984 תחת הכותרת "השורה השנייה".

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על כמה בעיות של עבודת קאדר (סגל). מתוך הנאומים של לאסלו פלדש ואנדראש בארד; ההנהגה המרכזית של MDP בודפשט, 1949
  • עבודתם של ארגוני המפלגה, הדוגמה שהציבו הקומוניסטים בבניית "מפעלי הברזל על שם סטלין" ועיר סטלין ; הוצאת סיקרה, בודפשט, 1953 (ספרייה קטנה בבניין המפלגה)
  • ארגון ותכנון מסחרי. בתי ספר של משרד המסחר פנים הוצאת "Közgazdasági és Jogi", בודפשט, 1957
  • ארגון ותכנון מסחרי. לבתי הספר של משרד למסחר הפנים. בהוצאת "Közgazdasági és Jogi", בודפשט, 1957
  • אישטוואן סוהאי: פיגה, פיגה! הרפתקאות ציד בשלושה חלקי עולם; הוצאת Magvető, בודפשט, 1967
  • אישטוואן סוהאי: סימבה המלך ; Magvető, בודפשט, 1971
  • תערוכת ציד עולמית. 27 באוגוסט - 30 בספטמבר 1971 אלבום זיכרון ; מאמר מערכת. לאסלו פלדש הוצאת Corvina, בודפשט, 1972
  • תערוכת ציד עולמית. בודפשט, 27 באוגוסט–30 בספטמבר 1971. דוח סיכום ; מאמר מערכת. לאסלו פלדש; משרד התערוכות של משרד החקלאות והמזון, בודפשט, 1972
  • בשורה השנייה; הוצאת קושוט, בודפשט, 1984
  • ירי בהרים. ציידים, וציידים בלתי חוקיים ; נפסבה, בודפשט, 1985
  • הרפתקאות ציד בנופים פראיים בהוצאת המחבר בשם אישטוואן סוהאי); נפסבה, בודפשט, 1987

הכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיטור מסדר קושוט (1949)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "סופרים הונגרים בני זמננו 1997-1945/ לאסלו פלדש". נבדק ב-2010-08-10.
  • "מיהו מי / לאסלו פלדש". אורכב מ-המקור ב-2008-10-22.
  • "Országgyűlés almanachja / Földes László". נבדק ב-2010-08-10.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאסלו פלדש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Születési bejegyzése a kiskunhalasi polgári születési akv. 489/1914. folyószáma alatt familysearch.org (Hozzáférés: 2017. augusztus 22.)
  2. ^ 1 2 Az 1956-os magyar forradalom, Történelmi olvasókönyv középiskolásoknak, 61-64. old.; Tankönyvkiadó, Budapest, 1991