לודוביקו אריוסטו
 | |
| לידה |
8 בספטמבר 1474 רג'ו אמיליה, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
6 ביולי 1533 (בגיל 58) פרארה, מדינת האפיפיור |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פרארה |
| תחום יצירה |
סאטירה, שירה, דרמטורגיה |
| זרם באמנות |
הרנסנס הגבוה |
| הושפע על ידי |
Luca Ripa |
| יצירות ידועות |
אורלנדו המטורף |
| צאצאים |
Virginio Ariosto |
| חתימה |
 |
  | |
לודוביקו אריוסטו (באיטלקית: Ludovico Ariosto; 8 בספטמבר 1474 – 6 ביולי 1533), משורר איטלקי. נודע בעבור האפוס "אורלנדו המטורף", מיצירות הספרות המשפיעות ביותר אי פעם. נחשב לאחד מגדולי המשוררים האיטלקים.
לודוביקו אריוסטו נולד בעיר רג'ו אמיליה שבצפון איטליה למשפחת אצולה שהתרוששה מנכסיה. אביו, ניקולו אריוסטו היה מפקד מבצר העיר. היות שלודוביקו היה הבן הבכור מבין עשרה ילדים, הוא נחשב ליורש משרתו של אביו. משחר נעוריו התעניין בשירה אך אולץ על ידי אביו ללמוד משפטים. אחרי שלמד משפטים באוניברסיטה של פרארה במשך חמש שנים, קיבל רשות מאביו ללמוד יוונית וספרות לטינית באמצעות טובי המורים הפרטיים. אחרי מותו הפתאומי של אביו היה עליו לדאוג לחינוכם של אחיו ואחיותיו והוא ויתר על הלימודים שלו.
למרות התחייבויותיו המשפחתיות הצליח לכתוב בלטינית מספר שירים ליריים ומספר קומדיות בפרוזה ובחרוזים. קומדיות אלה משכו את תשומת לבו של הקרדינל איפוליטו ד'אסטה מפרארה, שלקח את אריוסטו תחת חסותו ומינה אותו לאחד מאנשי חצרו (1504). אריוסטו הוכיח את כישרונותיו הדיפלומטיים כאשר שימש פעמיים כשגריר של הקרדינל אל האפיפיור יוליוס השני, שיחסיו עם הקרדינל היו בכל רע.
ב-1516 הופיעה לראשונה הפואמה הנודעת של אריוסטו "אורלנדו הזועם" שכללה ארבעים קטעי שירה. הוא הקדיש פואמה זו לקרדינל שלא ייחס לה כל חשיבות וטען כי אריוסטו מבזבז את זמנו לריק. ב-1518 הקרדינל נסע להונגריה וביקש מאריוסטו להתלוות אליו, אך הוא סירב ובכך הפסיד את הקצבה הזעומה שניתנה לו על ידי הקרדינל.
אלפונסו דוכס פרארה, שהיה אחיו של הקרדינל, לקח את אריוסטו תחת חסותו, ומינה אותו למושל קארפאניאנה שבמרומי הרי האפנינים (כיום בנפת לוקה שבמחוז טוסקנה באיטליה) שהייתה שורצת שודדים. הוא הצליח לזכות באמונם של כל אנשי העיר, ומשום שנודע כמחברה של הפואמה "אורלנדו הזועם" זכה להערצה אפילו מצדם של השודדים. אחרי שלוש שנים בתפקידו זה שב לביתו בפרארה.
לודוביקו אריוסטו מת בפרארה ב-1533.
שנה לפני מותו הופיעה המהדורה האחרונה של הפואמה "אורלנדו הזועם" שכללה ארבעים ושישה קטעי שירה. בשל יצירת מופת זו שלו, אריוסטו נחשב בעיני הדורות הבאים כאחד מגדולי המשוררים של הרנסאנס האיטלקי. בפואמה זו הוא מתאר את הרפתקאותיו של רולאן, שהיה אחד האבירים של קרל הגדול במלחמותיו נגד המוסלמים שפלשו לממלכת הפרנקים במאה השמינית לספירה. זו שירה אפית קומית ארוכה בת 38,736 חרוזים שאריוסטו הקדיש לכתיבתה יותר משלושים שנה. ביצירה זו ישנן הפסקות שבהן המחבר מדבר ישירות אל קהל הקוראים. לדוגמה:
"אורלנדו בילה את שאר ימי החורף במעשים ראויים לשבח. אך הם היו נסתרים במידה כה רבה עד כי אם לא אומר עליהם דבר איש לא יוכל להאשימני. אורלנדו היה תמיד מוכן לעשות את הטוב, יותר מאשר להודיע עליו ברבים. אלמלא היה שם עד למעשיו, מעולם לא היה מסופר בעלילות גבורתו."
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הקומדיה הלמדנית: שלוש קומדיות מהרנסאנס האיטלקי הוצאת מאגנס 2016. כולל קומדיה מאת אריוסטו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לודוביקו אריוסטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי לודוביקו אריוסטו בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
אריוסטו לודביקו (1474-1533), דף שער בספרייה הלאומית
