ליאורה בילסקי

ליאורה בילסקי
	אין תמונה חופשית
לידה	1967 (בת 57 בערך); ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים (1991); בית הספר למשפט של ייל (1995) ;
השתייכות	הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
תחומי מחקר	משפט פלילי, הגישה הפמיניסטית למשפט, היסטוריה של המשפט
פרסים והוקרה	פרס צלטנר (2013)

ליאורה בילסקי (נולדה ב-1967) היא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומנהלת מרכז מינרבה לזכויות אדם באוניברסיטה.^[1]

השכלה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991 קיבלה תואר ראשון במשפטים בהצטיינות יתרה באוניברסיטה העברית בירושלים. יצאה לאוניברסיטת ייל במלגת פולברייט וקיבלה שם תואר שני בשנת 1993 ותואר שלישי בשנת 1995, על עבודה שכותרתה "The Narrative Turn in Legal Scholarship".

בשנת 1996 מונתה למרצה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, והתקדמה עד לדרגת פרופסור מן המניין בשנת 2012.

היא מלמדת משפט פלילי, תאוריה פמיניסטית ומשפט והיסטוריה. מחקריה עוסקים בשואה, בהגותה של חנה ארנדט, בחוק בינלאומי ובתיאוריה פמיניסטית של המשפט.

בשנת 2013 הוענק לה פרס צלטנר.

בילסקי הייתה העורכת של כתבי עת אחדים:

בילסקי חברה בפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, הפועל נגד השינויים שהוצעו במערכת המשפט בשנת 2023.^[2]

Law, Meaning, And Violence: Transformative Justice : Israeli Identity on Trial, University of Michigan Press, 2004
The Holocaust, Corporations, and the Law: Unfinished Business, University of Michigan Press, 2017^[3]

ביקורת עמיתים על ספרה "השואה, התאגיד והמשפט":

^ מרכז מינרבה לזכויות אדם - אודות, באתר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב
^ "מי אנחנו", פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה.
^ The Holocaust, Corporations, and The Law: Unfinished Business, באתר אוניברסיטת תל אביב