מארי דה גיז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מארי דה גיז וג'יימס החמישי

מארי דה גיז (22 בנובמבר 1515 - 10 ביוני (בקירוב) 1560) הייתה רעייתו של ג'יימס החמישי, מלך ממלכת סקוטלנד, ואמה של מרי מלכת הסקוטים. דה גיז הייתה עוצרת ממלכת סקוטלנד בין השנים 1554–1560.

מארי, בתם הבכורה של קלוד, דוכס גיז, ראש בית גיז הצרפתי, ושל אנטואנט דה בורבון, נולדה בבאר-לה-דוק, לורן ב-4 באוגוסט 1534. בהיותה בת שמונה-עשרה נישאה ללואי מאורליאן, דוכס לונגוויל. נישואיהם היו מאושרים, ובנם הבכור פרנסואה נולד ב-30 באוקטובר 1535. בחורף שנת 1536 נכחה מארי בטקס נישואיו של בעלה לעתיד, ג'יימס החמישי מסקוטלנד, לבתו הבכורה של מלך צרפת, מאדלן דה ולואה, בקתדרלת נוטרדאם בפריז.

ב-9 ביוני 1537 מת לואי בעיר רואן. מארי הייתה לאלמנה בגיל עשרים ואחת. ב-4 באוגוסט ילדה את בנה השני, לואי. ג'יימס החמישי, אשר אשתו הראשונה מאדלן מתה משחפת בחודש יולי, חיפש, באותו זמן, כלה צרפתייה נוספת, על מנת לחזק את הברית הסקוטית-צרפתית נגד ממלכת אנגליה. המשא ומתן על נישואיו התמקד במארי. דודו של ג'יימס, הנרי השמיני, מלך אנגליה, ביקש את ידה של מארי, על מנת למנוע נישואים מסוכנים אלו. פרנסואה הראשון, מלך צרפת, העדיף את הצעת הנישואין של ג'יימס על פני הצעתו של הנרי, ודיווח זאת לאביה של מארי; היא קיבלה את הידיעה בהלם ובחשש. האפשרות כי תעזוב את משפחתה ואת ארצה לא שימחה את מארי, אשר שכלה את בנה לואי, בן ארבעת החודשים, באותה תקופה. אביה נקלע לתסבוכת דיפלומטית; הוא ניסה לעכב את תוכניות הנישואין ככל האפשר. ג'יימס, שחש, כנראה, באי-רצונה של מארי, כתב לה מכתב בו פנה אליה בבקשה לעצה ולתמיכה. מארי קיבלה את הצעת הנישואין, ומיהרה להסדיר את ענייני הנסיעה.

ב-18 במאי 1538 נישאו ג'יימס החמישי ומארי בקתדרלת נוטר דאם, באמצעות בא-כוח, רוברט, לורד מקסוול. מארי עזבה את צרפת ביוני, מלווה בצי ששלח ג'יימס; היא נאלצה להשאיר את בנה הקטן פרנסואה בצרפת. ב-10 ביוני הגיעה מארי לפייף, שם קידם ג'יימס את פניה. הם נישאו, פנים מול פנים, לאחר כמה ימים, בסנט אנדרוז. מארי הוכתרה למלכת סקוטלנד ב-22 בפברואר 1540, במנזר הולירוד. שני בנים נולדו לה ולג'יימס: ג'יימס וארתור (רוברט); ג'יימס חי במשך פחות משנה, וארתור במשך שמונה ימים בלבד. בתם מרי נולדה ב-8 בדצמבר 1542; ג'יימס מת כעבור שבוע, ומארי נהייתה לעוצרת.

הייתה זו מארי אשר שלטה, למעשה, בסקוטלנד, בשמה של המלכה מרי, אשר נשלחה לצרפת בגיל חמש, כדי לחיות לצד בעלה לעתיד, בנו של אנרי השני, מלך צרפת. מארי נהגה תמיד להתייעץ עם שני אחיה רבי העוצמה - שארל, הקרדינל מלורן, ופרנסואה הדוכס מגיז, אשר נשאו בתפקידים בממשלה הצרפתית. סקוטלנד וצרפת פעלו כבעלות ברית בכל הנוגע ליחסיהן עם אומות אחרות.

השפעתם ההולכת וגוברת של הפרוטסטנטים הסקוטים, אשר נתמכו בחשאי בידי מלכת אנגליה, אליזבת הראשונה, ערערה את יציבות שלטונה של מארי. הם הדיחו אותה, למעשה, בגלל סיבות דתיות. לאחר מותה של מארי, שאירע ב-10 או ב-11 ביוני 1560, נלקחה גופתה לצרפת. היא נקברה במנזר סן-פייר בעיר ריימס, אשר אם המנזר שלו הייתה אחותה, רנה.

בעת המודרנית הועלתה השערה, כי אליזבת הראשונה הורתה להרעיל את מארי למוות. להשערה זו, המופיעה בסרט "אליזבת" ובספרה של פיליפה גרגורי "מאהבה של הבתולה", אין כל בסיס; מותה של מארי היה אחד ממקרי המוות הבודדים של בני מלוכה במאה ה-16, שאותו לא ייחסו בני תקופתה הפרנואידים להרעלה.