מגאריקיון
 מגאריקיון
| |
|---|---|
איור הגולגולת של המגאריקיון
| |
| תקופה | |
| אמצע מיוקן 10–9 מיליון שנה לפני זמננו | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| תת־סדרה: | דמויי כלב |
| משפחה: | כלבי דוב |
| סוג: | מגאריקיון |
| מינים | |
| |
| שם מדעי | |
 Magericyon
| |
| |
מגאריקיון (שם מדעי: Magericyon) הוא סוג נכחד של יונק טורף, שחי באירופה של תקופת המיוקן לפני 10 עד 9 מיליון שנה מזמננו. יונק זה היה בעל דמיון לכלביים ולדוביים, אך השתייך למשפחה נפרדת - כלבי דב. המאובנים של טורף זה התגלו בספרד המודרנית ותוארו בשנת 2008. הסוג כולל שני מינים: Magericyon anceps ו-Magericyon castellanus.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טורף זה היה היפרקרניבור גדול מאוד באורך של 2.2 מטרים ומשקל של עד 200 קילוגרם. הוא היה בעל רגליים חזקות שצוידו בטפרים רחבים, אך לא התאימו לריצה מהירה, והיה בעל לסתות דומות ללסתות של זאב או שועל, אך היו חזקות בהרבה. השיניים הטוחנות שלו היו שטוחות והניבים היו רחבים וקצרים יחסית, אך מחודדים ומותאמים לניפוץ עצמות. טורף זה היה בעל עוצמת נשיכה חזקה משל צבועיים, בשל מבנה שרירי הלסת והצוואר החזקים[1].
השלד של יונק זה נחשף במהלך 1981 במדריד בספרד, והוא נחשב תחילה לממצא של אמפיקיון, טורף קרוב מאותה המשפחה. בהמשך העבירו אותו לסוג נפרד.
הטורף הקדום חי ביערות ושטחי המרעה העשבוניים של ספרד הקדומה שבאותו זמן קיימה עדרי פרסתנים כמו הקרנף אצרתריום, ההיפריון, החזיר Microstonyx והפילאי Tetralophodon וכן כמה מיני אנטילופות וג'ירפיים. במישורים אלה התקיימו גם טורפים כמו המכיירודוס ועוד שנחרבים, דוביים כמו האגריותריום והאינדרקטוס והצבוע הקדום פרוטיקטיתריום. מרבית טורפים אלה היו זריזים יותר מהמגאריקיון, ואולי הוא חטף להם את טרפם בהנחה שצדו בכמות גדולה יחסית לגופו. התחרות עם טורפים מוצלחים כמו השנחרבים עיצבה את יחסי הגומלין בין שתי הקבוצות והובילה לשגשוג הדדי.
