מגיסטר אקוויטום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מגיסטר אקוויטוםלטינית, magister equitum, אדון הסוסים) הוא תואר שמקורו בתקופת הרפובליקה הרומית ומציין את סגנו ומחליפו הנבחר של הדיקטטור. המונח שימש ולעיתים משמש עד היום לציון עמדה גם במדינות אירופאיות שונות.

רומא העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברומא העתיקה, כל דיקטטור היה חייב למנות מגיסטר אקוויטום, ולהחליף אחד כזה אם מת בעת כהונתו. לרוב ניתנה לו גם הסמכות לבוחרו, לבד ממקרים בהם היה ייעוץ סנאטוריאלי (senatus consultum) שקבע מינוי אחר. שמו שאוב מהיותו אחראי לסוסים, כמו גם מהעובדה שהתואר הרשמי של הדיקטטור היה "אדון העם" (magister populi). למגיסטר אקוויטום היה אימפריום פראיטוריאני והוא לווה בשישה ליקטורים.

תפקידו של המגיסטר אקוויטום היה לסייע לדיקטטור במילוי משימתו ולהחליפו כאשר יצא את העיר רומא. במקרים כאלו, הוא זכה לעיתים לאימפריום שווה לזה של הדיקטטור. המגיסטר אקוויטום הנודע ביותר הוא קרוב לוודאי מרקוס אנטוניוס, ששרת בתפקיד זה בזמן הדיקטטורה הראשונה של יוליוס קיסר.

המגיסטר אקוויטום במדינות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרת "מגיסטר אקוויטום" התקיימה במדינות שונות באירופה במהלך השנים. בצרפת, בשם "גראנד אקוּייה" (Grand Ecuyer), או בשם הנפוץ יותר Monsieur le grand, היה אחד משבעת הפקידים החשובים ביותר של הכתר, החל בשנת 1617. תפקידו היה לפקח על האורוות המלכותיות ולשמש אחראי גם על קרנות שנועדו למטרות דתיות של החצר, הכתרות, וכדומה. במותו של הריבון הייתה לו זכות לכל הסוסים והציוד שבאורוות המלכותיות. משרה זו הייתה נפרדת ממשרת הפרש הראשי (Premier Ecuyer), שהיה אחראי על הסוסים בהם השתמש הריבון אישית (La petite curie) ואשר רכב לצד הריבון. משרת הגראנד אקויה התקיימה, בהפסקות, עד תקופת נפוליאון השלישי.

באנגליה, תחת השם Master of the Horse, "אדון הסוסים", היה לו תפקיד חשוב במערכת המלוכה האנגלית, ודרגתו הייתה השלישית בחשיבותה בחצר. הוא היה חבר במיניסטריון המלוכה (לפני 1782 הייתה זו משרה בדרג קבינטי) וחבר במועצה המלכותית. תפקידו היה לנהל את כל העניינים הקשורים בסוסים וכלבי הציד של המלך, כמו גם האורוות, ההרבעה, והכלבייה. משרה זו קיימת באנגליה עד היום, ואדון הסוסים הנוכחי הוא הברון השלישי של וסטי, סמואל וסטי.

בגרמניה היה אדון האורוות (Oberststallmeister) אחד מבכירי החצר, אך משרתו הייתה טיטולרית בעיקרה, ואילו הטיפול באורוות הקייזר בוצע בפועל על–ידי האחראי על האורוות, ה-Oberstallmeister.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]