מהומות הגיוס בניו יורק

מהומות הגיוס בניו יורק (באנגלית: New York Draft Riots), התרחשו בין ה - 13 ל - 16 ביולי 1863, בעיצומה של מלחמת האזרחים האמריקנית, בעיר ניו יורק. היו אלה המהומות החמורות ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית.

העילה המיידית להתרחשותן הייתה העברתם בקונגרס האמריקני של חוקי הגיוס של האיחוד (מדינות הצפון אשר לא פרשו מארצות הברית). חוקים אלה היפלו בין המועמדים לגיוס על פי מצבם הכלכלי, ולפיהם, ניתן היה לקנות פטור מגיוס, תמורת 300$, סכום כסף ניכר באותם ימים. כך בעלי אמצעים שחפצו בפטור מגיוס, יכלו להשיגו. המהומות הפכו בהמשך להתפרעויות על רקע גזעי. ברקע של אותן התפרעויות עמדו הלכי רוח נוספים, כמו התנגדות למלחמה ולמטרותיה, או להתמשכותה על פני שנים, וכן התנגדות למנהיגותה של המפלגה הרפובליקנית בראשות אברהם לינקולן, אשר עמדה אז בראש האיחוד.

לצורך דיכוי המתפרעים הופנו לאזורי המהומות גדודי מיליציה וחיילים מתנדבים של צבא האיחוד. אלה נעזרו לצורך הדיכוי באמצעים צבאיים ואף בארטילריה. נוסף לנזק רב ברכוש, מחיר הדמים של המהומות היה מאות הרוגים ואלפי פצועים.

תחילת המהומות

קודם לתחילת המהומות נעשה מאמץ לאזרח מהגרים דוברי אנגלית מאירלנד מתוך חישובים פוליטיים של ציפיות לגבי דפוסי הצבעתם. כשעבר בקונגרס חוק גיוס החובה, גילו אותם מהגרים שלהתאזרחותם ישנה משמעות נוספת מעבר לזכות ההצבעה. כך, כשהחלו פעולות הגיוס בניו יורק, ב - 13 ביולי 1863, כמה מאות איש התפרעו, השליכו מרצפות רחוב מבעד לחלונות הבניין ששימש כלשכת גיוס, חדרו לתוכו והעלוהו באש. בין המתפרעים היו פועלים ממוצא אירי שלא ששו למחשבה שיאלצו להתחרות בשוק העבודה עם עבדים משוחררים. מפקד המשטרה, אשר הגיע לסקור את המצב, זוהה אף שהיה ללא מדים, הוכה קשות, ובנוסף הותקף בסכין ונפגע. כוחות המשטרה, שהפעילו אלות, ואף אקדחים, לא הצליחו להשתלט על המהומה בשל יתרונם המספרי הגדול של המתפרעים, אך בכל זאת הצליחו להגביל במידת מה את התפשטותה לחלקים אחרים של העיר.

המשך המהומות

המהומות התפשטו מאזור לשכת הגיוס לחלקים סמוכים של ניו יורק. המתפרעים העלו באש מלון אשר סירב לספק אלכוהול, שתי תחנות משטרה ואת ביתו של ראש העיר, יחד עם עוד בתים נוספים. בנוסף, המתפרעים פנו לכיוון מערכת העיתון הרפובליקני ניו יורק טריביון (New York Tribune) ונהדפו ביריות. בהמשך, כוחות הביטחון הדפו מתפרעים שניסו לתקוף בית נשק. אחד התוקפים נהרג. המתפרעים פנו לתקוף, כשעיר לעזאזל, שחורים עליהם יכלו להניח את ידם, אותם ראו כמתחרים על מקומות עבודה, וכן כגורמים לפרוץ המלחמה. כך הותקפו, הוכו, עונו ונירצחו שחורים שנפלו בידי ההמון. בית יתומים, ששימש מקלט למאות ילדים שחורים הותקף אף הוא, אלא שהמשטרה הצליחה לעכב את התוקפים לזמן מה, כך ששוכניו הספיקו להמלט. גשם שירד בלילה שלח רבים מהמתפרעים לבתיהם וכן סייע לכיבוי התבערות, אך אלה התחדשו למחרת, ב - 14 ביולי. כיוון שעסקים רבים סגרו שעריהם בשל האלימות, נוספו למתפרעים חלק מעובדיהם של אלה. המתפרעים ניסו לפגוע בבתיהם של מנהיגים רפובליקנים שהתגוררו בעיר ניו יורק. כ - 800 חיילים שחנו בקרבה יחסית הובאו לעיר ניו יורק, וכן ניתנה הוראה למיליציה המקומית, שיצאה בטרם פרצו המהומות למשימת סיוע בפנסילבניה, לחזור לעיר.

בנסיון להרגיע את המהומות, טען המושל (מהמפלגה הדמוקרטית) של מדינת ניו יורק, הוריישיו סיימור (Horatio Seymour), שההליך שעל פיו מתבצע הגיוס אינו חוקתי.

השבת הסדר על כנו

ביום המחרת, ה - 15 לחודש, הכריזו השלטונות על השעיית הגיוס במתכונתו הנוכחית. ואכן, פרסום הדבר סייע להרגעת חלק מן המתפרעים. בנוסף, המיליציות נקטו באמצעים קשים לצורך דיכוי המתפרעים הנותרים. כוחות פדרליים (של צבא האיחוד), כולל ארטילרייה, וכוחות מיליציה של מדינת ניו יורק המשיכו לזרום לעיר והחלו בהדרגה להתגבר על המתפרעים, ומטרתם הושגה סופית ביום המחרת.

סוף דבר

אין נתונים מדויקים על תוצאות המהומות. אך נראה שמחיר הדמים שלהן הסתכם במאות הרוגים ואלפי פצועים. נזק רב נגרם לרכוש וכחמישים בתים, למשל, נשרפו עד היסוד. ב - 19 באוגוסט, כחודש לאחר תום המהומות חודש הגיוס למרות מחאות של פוליטיקאים דמוקרטים על כך שאינו חוקתי. זו הפעם עבר המהלך ללא אירועים חריגים.

לקריאה נוספת

• Asbury, Herbert (1928). The Gangs of New York. Alfred A. Knopf. 
• Barnes, David M. (1863). The Draft Riots in New York, July 1863: The Metropolitan Police, Their Services During Riot. Baker & Godwin. 
• Bernstein, Iver (1990). The New York City Draft Riots: Their Significance for American Society and Politics in the Age of the Civil War. Oxford University Press. 
• Cook, Adrian (1974). The Armies of the Streets: The New York City Draft Riots of 1863. 
• James Barnet Fry (1885). New York and the Conscription of 1863. 
• McCabe, James Dabney (1868). The Life and Public Services of Horatio Seymour. Oxford University Press. 
• McPherson, James M. (2001). Ordeal by Fire: The Civil War and Reconstruction. 
• New York Evangelist (1830–1902); July 23, 1863; 33, 30; APS Online pg. 4.
• Nicolay, John and John Hay (1890). Lincoln, volume vii. 
• Schecter, Barnet (2005). The Devil's Own Work: The Civil War Draft Riots and the Fight to Reconstruct America. 
• Schecter, Barnet (2007). "The Civil War Draft Riots". North & South - The Official Magazine of the Civil War Society Volume 10 Number 1, pg. 72. 

• United States War and Navy Departments (1889). Official Records of the American Civil War, volume xxvii, part ii. 
• Walling, George W. (1887). Recollections of a New York Chief of Police, Chapter 6. 

קישורים חיצוניים

מהומות הגיוס בניו יורק, 1863

• The New York City Draft Riots of 1863

מהומות הגיוס בניו יורק

• New York Draft Riots

דו"ח בן הזמן על המהומות

• First Edition Harper's News Report on the New York Draft Riots

מהומות הגיוס

• Draft Riots 1863 New York City Draft Riots

מפת האירועים

• A Map of Events mentioned in this article

שיעור בנושא:

• The Draft Riot Mystery-A Lesson for High School Students from the Zinn Education Project

_{קואורדינטות: 40°43′N 74°0′W}