מולניה R-60

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מולניה R-60
R-60.jpg
מידע בסיסי
קוד נאט"ו AA-8 אפיד
יצרן וימפל NPO
פעילות מבצעית ראשונה 1974
פלטפורמת שיגור מטוסי קרב ומסוקי קרב סובייטיים
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע דלק מוצק
משקל 43.5 ק"ג
ממדים
אורך 2.09 מטר
קוטר 12 ס"מ
מוטת כנפיים 39 ס"מ
ביצועים
מהירות 2.7 מאך
טווח 8 ק"מ
גובה טיסה עד 20 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 3 ק"ג של חומר נפץ מרסק
מרעום קרבה
הנחיה ביות חום תת אדום

מולניה (כיום וימפל) R-60 (קוד נאט"ו: AA-8 אפיד), הנו טיל אוויר-אוויר מבוית חום תת-אדום. זהו טיל קל משקל וקטן מידות (למעשה, הקטן ביותר מסוגו), שיוצר לשימוש במטוסי קרב סובייטיים. הטיל יוצא בצורה נרחבת, ועדיין בשירות בחלק מחברות חבר המדינות.

פיתוח ודגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-60, החל פיתוח של טיל האפיד למען מטוס המיג-23. העבודה התנהלה תחת השם K-60, ונכנסה לייצור תעשייתי בשנת 1973, תחת השם R-60 (קוד נאט"ו: Aphid-A).

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האפיד הוא אחד מטילי האוויר-אוויר הקטנים ביותר שפותחו אי פעם, עם משקל כולל של כ-44 ק"ג, וראש קרב קטן.
  • לטיל שני סוגי מרעומי קרבה - התקני הוא חיישן קרבה אופטי, והשני מבוסס מכ"ם אקטיבי. הטילים בעל המרעום השני נקראים R-60K.
  • ראש ביות מחפש חום תת-אדום.
  • בסך הכול ישנם בטיל 12 כנפונים, כאשר ארבעת האחוריים הם זנבוני ייצוב, ארבעת האמצעיים הינם לצורכי ניהוג רגיל, וארבעת כנפוני הקנרד על ראש הביות מיועדים לעזור בניהוג בזווית התקפה גבוהה (הקדמיים מכונים destabilizers, כלומר - "מונעי ייצוב"). התצורה הזאת חדשנית וראשונה מסוגה, ולאורה פותחו דורות מתקדמים של טילי אוויר-אוויר, כגון הווימפל R-73 והפיתון הישראלי.

בהתחשב בכך שהרוסים נהגו לפתח את מרבית טילי האוויר-אוויר שלהם עם אפשרות להחליף את ראש הביות (ממחפש חום למכ"ם חצי אקטיבי, ולהפך), הוערך בקרב נאט"ו שתהיה לאפיד גרסת מכ"ם חצי אקטיבי, אך מעולם לא נחשף דגם כזה. על פניו, ניתן להעריך שהממדים הקטנים של הטיל מנעו אפשרות הרכבת אנטנת מכ"ם על ראש הביות (שגם כך ממדיו הוקטנו בעזרת ראש ביות ללא צינון).

Aphid A[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראש ביות מחפש חום תת-אדום ללא צינון, מסוג קומאר (ברוסית: יתוש).
  • ראש קרב של 3 ק"ג בלבד (רסס מוטות פלדה).

על פי מקורות רוסיים,[דרוש מקור] טווח הפעולה היעיל של האפיד - כ-4 ק"מ, למרות שהטווח המוצהר כפול (בגובה גבוה). הטיל מהיר ובעל יכולת תמרון של 7g כנגד מטרות המתמרנות ב-8g. הטיל נדרך לאחר כ-300 מטר (שיפור לעומת טילים אחרים). המגבלה הגדולה של הטיל היא הרש"ק הצנוע שלו, שמחייב פגיעה ישירה על מנת להפיל כלי טיס, בעוד טילים בעלי רש"ק בגודל מקובל (מעל 10 ק"ג) יכולים להסתפק בפגיעה בסביבה הקרובה של כלי הטיס.

לאפיד-א' פותח דגם אימונים, המכונה UZ-62 ו-UZR-60.

Aphid B[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה משודרגת, הנקראת R-60M, שהוצגה בשנת 1982.

  • ראש ביות מצונן חנקן, עם זווית ראיה מוגדלת כ-±20% (חרף השיפור בראש הביות, עדיין היה לרב"ת טווח חיפוש מוגבל).
  • טווח הפעולה של הטיל הוגדל, וכעת יכל להתפוצץ גם לאחר כ-200 מטר.
  • מרעום קרבה חדש בעל הגנה מתקדמת נגד לוחמה אלקטרונית, אם כי עדיין ניתן היה להשתמש במרעום האופטי ובמרעום המכ"ם (דגם כזה כונה R-60KM).
  • הטיל הוארך ב-42 מ"מ, ושקל כ-45 ק"ג, עקב הגדלת הרש"ק למשקל 3.5 ק"ג.
  • גרסאות מסוימות נשאו רש"ק מורחב, בעל 1.6 ק"ג נוספים של אורניום מדולדל, על מנת לשפר את יכולת החדירה של הטיל.

דגם האימונים של האפיד-ב' מכונה R-60MU.

כיום משמש הטיל וימפל R73 כטיל אוויר-אוויר לטווח קצר בקרב המדינות המשתמשות בכלי טיס מתוצרת רוסיה, אך כמויות גדולות של טילי אפיד עדיין בשימוש מבצעי פעיל ברחבי העולם.

גרסת קרקע-אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1999 נכנסה לשירות ביוגוסלביה מערכת נגד מטוסים מדגם M55A3B1, שאליה צורפו טילי אפיד שעברו שינוי לצורך שימוש כטיל קרקע-אוויר.