לוחמה אלקטרונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל גדוד פסגות שהוא יחידת ל"א‏[1] בחיל הקשר והתקשוב
סמל יחידת עורבי השחקים שהיא יחידת ל"א מוטסת‏[2] בחיל האוויר

לוחמה אלקטרוניתראשי תיבות: ל"א; באנגלית: Electronic Warfare ובקיצור EW) כוללת את כל היכולות והמרכיבים אשר נועדו לפגיעה במערכות אלקטרוניות של האויב, ובעיקר מערכות תקשורת ומערכות גילוי (מכ"מים). כמו כן, תחום זה כולל יכולות ומרכיבים שנועדו להתגונן מפני לוחמה אלקטרונית (מערכות נל"א - נגד לוחמה אלקטרונית).

מערכות הל"א השונות מותקנות בסוגים שונים של פלטפורמות: קרקעיות, מוטסות וימיות, והן מהוות מרכיב מרכזי במערך המבצעי של כל צבא מודרני ומהוות "מכפיל כוח" משמעותי במאמץ להשיג עליונות אווירית, ימית ויבשתית מול הכוחות ומערכי ההגנה של האויב.

חשיבותה של הלוחמה האלקטרונית ותרומתה הוכחו כבר במלחמת העולם השנייה ולאחר מכן בעימותים בינלאומיים נוספים, ובהם מלחמות קוריאה, וייטנאם, המפרץ וקוסובו וכן במלחמות ובמבצעים של צה"ל.

הפיתוח בתחום הלוחמה האלקטרונית הוא מרוץ חימוש מתמיד בין מפתחי מערכות ל"א לבין מפתחי מערכות נל"א שנועדו להתגבר על הל"א.

התחום המודיעיני אלינט (ELINT) מספק את הידע המוקדם הדרוש למימוש של אמצעי לוחמה אלקטרונית ולשימוש אפקטיבי בהם, בכך שהוא מספק מידע על אופן הפעולה של מטרות התקיפה האלקטרונית. על מנת לקיים לוחמה אפקטיבית, עושות מערכות לוחמה אלקטרונית שימוש בכלים ובשיטות המשתמשות לאיסוף ועיבוד אלינט.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעם הראשונה בהיסטוריה שנעשה שימוש בל"א הייתה ב-15 באפריל 1904 על ידי חיל הים הרוסי במהלך מלחמת רוסיה-יפן. במהלך התקפה של הארטילריה היפנית על פורט ארתור, מערכות הרדיו של ספינת הקרב הרוסית "פובדה" והעמדה היבשתית "זולוטיה גורה" יצרו הפרעות יזומות במערכות הקשר היפניות ושיבשו את העברת הקואורדינטות מספינות הקרב היפניות לכוחות הארטילריה ביבשה.

מרכיבי הלוחמה האלקטרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחמה אלקטרונית כוללת את המרכיבים הבאים:

  1. סיוע אלקטרוני (ESM - Electronic Support Measures) - איסוף מידע אלקטרוני טקטי ממוקד על מערכות המכ"ם והתקשורת של האויב ועל מיקומו ברגע מסוים, כדי לסייע בהפעלת מערכות נשק נגדו.
  2. אמצעי-נגד (ECM - Electronic Countermeasures) - אמצעים המופעלים כדי למנוע לחלוטין, לנטרל או לשבש את הפעלתן של מערכות האויב.
  3. אמצעים נגד לוחמה אלקטרונית (נל"א) (ECCM - Electronic Counter Countermeasures) - אמצעים להתגוננות מפני מערכות הל"א של האויב.
  4. מערכות עתירות אנרגיה (בטכנולוגיות של HPM - High Power Microwaves ושל UWB - Ultra Wide Band) - מערכות לשיתוק מערכות אלקטרוניות באמצעות הקרנת גלים אלקטרומגנטיים בהספקים גבוהים למשכי זמן קצרים מאוד (דפקים קצרים).

סוגים של מערכות לוחמה אלקטרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכות ל"א מתחלקות לארבעה סוגים עיקריים:

  • מערכות הגנה עצמית - נועדו להגן על הפלטפורמה שעליה הן מותקנות.
  • מערכות הגנה מלווה או "תקיפה אלקטרונית" ((Escort Jamming (EJ) or Electronic Attack (EA) - אלה מותקנים על פלטפורמות הנמצאות בקרבת הכוח התוקף ומקנות לו הגנת ל"א או שמשמשות לשיבוש והשמדה של מערכי הגנה אווירית של האויב לפני תקיפה או פעילות אחרת, מערכה כזו נקראת:

Suppresion of Air Defence- SEAD.

  • מערכות הגנה מנגד (Stand Off) - אלה מותקנות על פלטפורמות הנמצאות מחוץ לטווח מערכות הנשק של האויב ומפעילות לוחמה אלקטרונית היוצרת "מסדרון מיסוך" עבור הכוחות התוקפים. מערכות אלו נדרשות לשדר בהספקים גבוהים כדי להגיע לרמת אותות הנדרשת ע"מ לשבש את המכ"מים הרחוקים.
  • מערכות הגנה מתוך (Stand in)- אלה מותקנות על פלטפורמות , בדרך כלל מתכלות, הנמצאות בתוך טווח

מערכות הנשק של האויב אך לרוב אינן פגיעות, עקב גודלן הקטן. כיום מותקנות מערכות כאלו על כלים שונים שאינם מאוישים. כלים אלו משוגרים ממטוסים או מסוקים ומסוגלים לשהות זמן ממושך תוך ריחוף וטיסה באזור המכ"מים.

משימת הל"א מושגת בדרך כלל באמצעות מספר פלטפורמות לשם השגת מסדרון מיסוך רצוף לכל אורך הפעולה של הכוחות התוקפים.

מבנה עקרוני של מערכת לוחמה אלקטרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרישה המרכזית ממערכת ל"א היא שתפעיל את שיטת החסימה המיטבית נגד איומים בזמן תגובה קצר. מערכות ל"א כוללות שלושה מכלולים עיקריים:

  1. מקלט המזהיר בפני מכ"ם (RWR - Radar Warning Receivers) - מאפשר לקלוט אותות אלקטרומגנטיים של איומים כגון מכ"מים לסוגיהם, טילים בעלי ראשי ביות אלקטרומגנטיים וכו'.מזהה את סוג האיום ומידת חומרתו וכיוונו המשוער. נותן לצוות אוויר התרעה קולית וחזותית ואף מפעיל שיגור של אמצעי הטעייה הנקראים מוץ ונורים. המערכות המתקדמות היום כוללות כבר מקלטים ספרתיים בעלי רגישות גבוהה ומדי כיוון מדויקים ונקראות כבר (ESM (Electronic Support
  2. חוסם ל"א (Electronic countermeasure - ECM)- חוסם הל"א מותקן על הפלטפורמה או נגרר על ידה (Towed Decoys), ומשדר קרינה אלקטרומגנטית לעבר האיום. אלו הם בעצם שידורים מקודדים בצורה מיוחדת, כך שבהגיעם למערכות הנשק, הם מתגברים על אמצעים נגד־ל"א - נל"א, משביתים ומשבשים את האיומים. מערכות אלו מכילות שני חלקים, האחד נקרא גנרטור טכניקות אשר עושה שימוש גם בזיכרון מיוחד המסוגל להקליט את אות המכ"ם הנקלט ולהפיק אותות שיבוש שייראו למכ"ם כהחזר אוטנטי של מטרה. החלק השני הוא המשדר אשר מגביר את אות השיבוש ומוציא אותו לאוויר. משדרים מבוססים בדרך כלל על שפופרות מיוחדות ובשנים האחרונות נכנסים יותר ויותר משדרים מבוססי רכיבי מצב מוצק (טרנזיסטורים) וטכניקות הכוונת אלומת השידור על ידי אנטנות רבות עם הפרשי פאזה ביניהן.
  3. מכלול העיבוד, הבקרה ועיבוד האות - אחראי לתפעול כלל המכלולים באופן שיבטיח יעילות מיטבית. מכלול זה הינו בדרך כלל מחשב המרכז את כל תעבורת המידע בתוך חליפת ההגנה ובינה לבין הפלטפורמה הנושאת (למשל נתוני ניווט ותצוגה לטייס). מחשב זה מפעיל, ע"פ המצב והאיומים על הפלטפורמה את אמצעי השיבוש וההטעייה המתאימים.

טכניקות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד חוסם הל"א קיימות טכניקות נוספות להגדלת השרידות של הכוחות התוקפים ולמיזעור היעילות של מערכות הנשק של האויב:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]