מונטיאק צהוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgמונטיאק צהוב
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: אייליים
תת־משפחה: איילים
שבט: מונטיאקים
סוג: מונטיאק
מין: מונטיאק צהוב
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Muntiacus atherodes
תחום תפוצה
תפוצת המונטיאק הצהוב

מונטיאק צהוב או מונטיאק בורנאי (שם מדעי:Muntiacus atherodes), הוא מין אייל בסוג מונטיאק האנדמי לאי בורניאו המחולק בין אינדונזיה, מלזיה, וברוניי. מין זה נפוץ ביערות הלחים שבאי לצד קרובו המונטיאק המצוי, ורק ב1990 הוכר כמין נפרד. ההבדלים העיקרים בינו לבין המין המצוי, הוא צבע הפרווה הבהיר יותר והקרניים הקטנות יותר.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק הלאומי ג'ונונג פאלונג; אחד מהאזורים המוגנים בבורניאו שבהם נפוץ המונטיאק הצהוב

צבע פרוותו של המונטיאק הצהוב נע בין כתום לצהבהב, עם קו חום כהה המתוח לאורך השדרה, ובולט במיוחד בעורף. ראשו בהיר, אפו כהה, ואוזניו ורגליו קצרות. צבעו של הגחון הוא צהוב בהיר או לבנבן. העופרים נולדים עם שורות של כתמים לבנים לאורך הצדדים, שדוהים בהדרגה. החלק העליון של הזנב הוא חום כהה, (המשך של הפס הכהה בגב) ואילו החלק התחתון לבן. הקרניים הזעירות של הזכרים הם ללא סיעופים, נראות כ-קוצים, אורכם 4.2-1.6 ס"מ, ורק לעתים נדירות נופלות וצומחות מחדש. מיקומם של הקרניים הוא מעל בלוטות הריח הגדולות שבאזור העיניים. כיתר המונטיאקים, המונטיאק הצהוב הוא אייל קטן למדי; גובהו בכתפיים: עד 50 ס"מ, אורך ראשו וגופו: 92-86 ס"מ, אורך זנבו: 20-14 ס"מ, ומשקלו: 17.7-13.5 ק"ג.

מעט מאוד ידוע על המונטיאק הצהוב בשל היותו מין "חדש". מלבד עונת הרבייה איילים אלה בודדים, פעילים בעיקר בשעות היום, ומבלים את זמנם באכילת עשבי תיבול עשבים, עלים, זרעים ופירות שנפלו. כשאר המונטיאקים, בשעת סכנה הזכרים ישמיעו קול הדומה לנביחה, בעוד שהנקבות והעופרים ישמיעו יללות חדות. תקופת ההריון היא כ- 7 חודשים, לאחרייהם נולד עופר אחד הנגמל ככל הנראה לאחר חודשיים, ומגיע לבגרות לאחד 12-6 חודשים. המונטיאק הצהוב מוגדר כ-ללא חשש (LC) על ידי IUCN, בשל תפוצתו הרחבה באי בורניאו. עם זאת מגמת האוכלסייה נמצאת בירידה בעיקר בשל הכנסת נשק חם לאזורים רבים באי. אויביו בטבע הם עופות דורסים, ונמרים ערפילים בורנאים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]