אייל קוהל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאייל קוהל
אייל קוהל זכר
מצב שימור

מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה (CR)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: סכנת הכחדה חמורה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: אייליים
תת־משפחה: איילים
סוג: Hyelaphus
מין: אייל קוהל
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Hyelaphus kuhlii
תחום תפוצה
מקום תפוצתו של אייל קוהל

אייל קוהל (שם מדעי:Hyelaphus kuhlii) הוא מין של אייל נדיר בסוג "Hyelaphus" יחד עם אייל קאלאמיאן ואייל חזירוני. האייל אנדמי לאינדונזיה, וקרוי על שמו של זואולוג גרמני. לעתים מסווג בסוג "Axis" תחת השם המדעי: Axis kuhlii. היום בסוג זה מין יחיד: אייל נקוד (Axis axis).

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייל קוהל הוא אייל קטן יחסית, גובהו בכתפיים 70-65 ס"מ, אורך ראשו וגופו כ-140 ס"מ, אורך זנבו כ-20 ס"מ, ומשקלו 60-50 ק"ג. יש מחלוקת בין חוקרים שונים על מידות גופו.

נקבת אייל קוהל

צבע פרוותו נע בין חום לחום אדמדם, חלקו הקדמי אפור כהה או שחור, תחתית זנבו לבן, ומסביב לעיניו צהבהב. גופו ארוך וצר, זנבו בנוני, ואוזניו ורגליו קצרים. לזכרים קרניים קטנות באורך של 47-25 ס"מ, ובהם שלושה סיעופים בלבד. אייל חזירוני ואייל קלמיאן דומים מאוד במבנה גופם לאייל קוהל, אם כי אייל חזירוני גדול יותר, רגליו ארוכות יותר, וגופו מנוקד בכתמים לבנים, ואייל קלמיאן מתאפיין בפרווה חומה ללא כתם שחור וכדומה.

אייל קוהל אנדמי לאי "Bawean" הממוקם בין בורניאו לג'אווה שבאינדונזיה. באי קיימים שתי אוכלוסיות נפרדות, הקטנה בדרום האי, והגדולה באזורים ההררים של צפון האי, הטווח הכולל הוא כ-220 קמ"ר. בית גידולם כולל יערות ויערות הרריים עם צמחיה צפופה וקרחות יער. תזונתם כוללת עשבים, דשאים ועלים שונים.

לאחר תקופת היריון של 230-225 ימים, נולד עופר אחד ולעתים נדירות שניים. פרוותו של העופר בהירה עם כתמים לבנים הנעלמים אחרי מספר שבועות. לזכרים מתחילות לצמוח קרניים בגיל שנה.

איילי קוהל הם איילים טריטוריאליים החיים בגפם, ופעילים בעיקר בלילה. במשך היום הם נחים במעבה הצמחייה, ויוצאים לקראת הערב לקרחות היער בשבילים קבועים. למרות שהאיילים בודדים, הם קולנים יחסית, ומתקשרים אחד עם השני במגוון קולות. מין זה אינו מגיב בקריאת אזהרה בהתקרבות סכנה, אלא חומק בשקט כדי לא להתגלות.

איומים ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטע עצי טיק

אויביו הטבעיים של אייל קוהל בוגר הם פיתונים מרושתים, אם כי הם אינם נפוצים באי בצורה נרחבת; העופרים עשויים להיטרף גם על ידי עופות דורסים, וקופים שונים.

בעבר היו איילי קוהל ניצודים על ידי התושבים המקומיים. משנת 1960 השתולל ציד רציני, כאשר שטחים גדולים של יער נכרתו לצורך מטעי עץ טיק, ונתנו לציידים גישה קלה יותר. בסביבות 1977 הציד פחת, ונתן לשתי האוכלוסיות אפשרות להתאושש מעט.

כיום, האיומים המרכזיים על מין זה הם ציד,שריפה מכוונת של הצמחייה על ידי התושבים, למטרות שונות, ובעיקר כלבי בית. ב1979, הוקמה שמורת טבע, המספקת הגנה לאיילים מפני שריפות וכלבים, וכן דילול עצי טיק, כדי לתת לעצים שונים להתפתח. כמו כן קיימים עדרים קטנים בגני חיות. למרות זאת אייל קוהל מסווג על ידי IUCN כמין ב"סכנת הכחדה חמורה" (אם כי האוכלוסייה נמצאת במגמת עלייה) ומספר הפרטים כיום נאמד בכ-250 בלבד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]