מושל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מושל הוא ראש הרשות המבצעת של מחוז במדינה. המושל יכול להיות נבחר, כמו בארצות הברית, או ממונה, כמו ברוסיה הצארית ורוסיה תחת שלטון ולדימיר פוטין. מושל ממונה נקרא גם "נציב".

תולדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושלים בעולם העתיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקה מנהלית למחוזות ידועה עוד מימי מצרים העתיקה, שבה הממלכה חולקה ל-42 מחוזות, שנקראו "נומים". בראש כל נום עמד נומארך, שהיה מעין מלך זוטא של כל האזור. כוחם של הנומארכים השתנה עם הזמן ועם אופי השלטון - בימים של ריכוז שלטוני הם היו רק מנהלנים, בימים של אנארכיה הם היו כלים חשובים בשחמט הפוליטי, לעתים אף חשובים יותר מהמלכים עצמם. היה זה מרד של הנומארכים שמוטט את שלטונם של "מלכי הירקליאופוליס" ושבעקבותיו נוסדה "הממלכה התיכונה" במאה ה-21 לפנה"ס.

גם שלמה המלך חילק את ממלכתו ל-12 נציבויות אזוריות (אולם ללא שבט יהודה).‏[1]

גם באימפריות של מסופוטמיה הייתה נהוגה חלוקה מנהלית למחוזות, בעיקר אצל הפרסים, שם נקראו המחוזות "סאטרפיה", וראשי המחוז כונו "סאטרפים".

רומא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברומא, המחוזות נקראו "פרובינקיות" ובראש כל פרובינציה עמד פרוקוראטור (נציב), אשר חייב היה לשמש בעבר קונסול או פרטור ואשר מונה על ידי הסנאט לתקופה של בין שנה אחת לשלוש שנים. הנציב ייצג את הרשות המבצעת - הוא היה אחראי על שמירת הסדר הציבורי, על מפעלים למען הציבור ועל גביית מסים - ואת הרשות השופטת - הנציב שימש ערכאה עליונה לערעורים. כמו כן היה תחת פיקודו של כל נציב חיל מצב שבו הנציב היה משתמש במקרה של התקוממויות מקומיות.

אוגוסטוס קיסר ערך רפורמה במבנה המנהלי של האימפריה הרומית. חלק מהנציבים המשיכו להיות ממונים על ידי הסנאט, אך יתר הפרובינקיות הפכו לנשלטות באופן ישיר על ידי הקיסר, אשר למעשה ניהל אותן דרך נציבים שהיו מינויו האישיים. בהתחלה נציבי הקיסר מונו לתקופה של שלוש שנים, אולם כבר מתחילת שלטונו של טיבריוס תקופת כהונתם לא הייתה מוגבלת והייתה תלויה רק בגחמותיו של הקיסר.

רפורמה מקיפה נוספת נערכה מאוחר יותר על ידי הקיסר דיוקלטיאנוס. עיקרה היה חלוקת הפרובינקיות הקיימות לקטנות יותר, כדי להקטין את כוחם של הנציבים. לאחר נפילת האימפריה המערבית, באימפריה המזרחית נשארה השיטה בעינה.

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הביניים כמעט ולא היה קיים מושג המושל. תחת זאת הסניורים הפאודליים היו ממנים וסאלים, שכל אחד מהם קיבל חלקת אדמה משלו לרשותו המוחלטת בתמורה לשבועת נאמנות לאדון שלו. רק לאחר שהמדינות האירופיות הפכו תהליך של ריכוז סמכויות מהאצולה למלך נוצר צורך ביצירת מערכת מנהלית.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום חלוקה מנהלית של ארץ ליחידות קטנות יותר היא עניין שבשגרה. ההגיון מאחורי השיטה הוא פשוט: קל יותר לנהל דבר קטן מדבר גדול, לכן מחלקים את המדינה למחוזות ובראש כל אחד שמים מושל, אשר אחראי באופן ממוקד על המחוז שלו, והממשלה המרכזית לרוב מסתפקת בפיקוח בלבד.

במדינות פדרטיביות, שבהן כל מחוז הוא יחידה עצמאית, המושל נבחר על ידי אוכלוסיית המחוז. זה המצב למשל בארצות הברית וגרמניה. ברוסיה המושלים נבחרו בבחירות מחוזיות עד בחירתו של פוטין לנשיא רוסיה. פוטין החליט לבטל את הבחירות ולמנות מושלים בעצמו.

במדינות צנטרליסטיות (ריכוזיות), לעומת זאת, מושלי המחוזות, אשר מתאים להם יותר התואר "נציב", ממונים על ידי השלטון המרכזי. כזה הוא המצב בישראל, שבה לכל מחוז יש ממונה עליו מטעם משרד הפנים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מניעים במינוי ניצבי שלמה, באתר "חורשה וירטואלית"