רשות מבצעת

ממשלת ישראל השמינית, הרשות המבצעת, בראשותו של דוד בן-גוריון עם נשיא המדינה יצחק בן צבי אשר אינו חלק מאף רשות בישראל

על פי חוקת ארצות הברית כוח הרשות המבצעת נמצא בידי נשיא ארצות הברית אשר מאציל סמכויות לקבינט ולגורמים אחרים

במדעי המדינה, הרשות המבצעת היא זרוע הממשל אשר לה הסמכות והאחראיות הבלעדית על הניהול האדמניסטרטיבי היומיומי של הבירוקרטיה במדינה. על פי עקרון הפרדת הרשויות, כוחה של המדינה מתחלק לזרועות נפרדות כשתפקידה של הרשות המבצעת הוא ליישם, לתמוך ולאכוף את החוקים אשר נחקקו על ידי הרשות המחוקקת על פי פירושה של הרשות השופטת. במדינות רבות הרשות המבצעת היא הממשלה, אך רעיון זה נכון למדינות דמוקרטיות כאשר בדיקטטורות ובמונרכיות אבסולוטיות גם כאשר ישנה ממשלה, כל הכוח של כל הרשויות נתון בידי העריץ. במדינות בהן יש דמוקרטיה נשיאותית תפקיד ראש המדינה ממולא על ידי ראש הרשות המבצעת, בעוד במדינות בהן יש דמוקרטיה פרלמנטרית, כמו בישראל, ראש המדינה אינו חלק מהרשות המבצעת.

דמוקרטיה פרלמנטרית

בדמוקרטיה פרלמנטרית, הממשלה היא הרשות המבצעת. לדוגמה בישראל, בהתאם לחוק יסוד: הממשלה - "הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה", אך בנוסף יש לה סמכות שיורית, כלומר כל אחראיות אשר לא הוגדרה על גוף אחר נמצאת באחריותה. לממשלת ישראל יש גם סמכויות חקיקה, כמו הסמכות לקבוע תקנות, מתן צווים והתקנת תקנות לשעת חירום.

דמוקרטיה נשיאותית למחצה

בדמוקרטיה נשיאותית למחצה כוחה של הרשות המבצעת היא בידי הנשיא. למשל בארצות הברית, סמכות הממשל הפדרלי נתונה לנשיא ארצות הברית אך כוח מואצל לעתים קרובות לחברי הקבינט ולנושאי תפקיד רשמי אחרים. הנשיא וסגן הנשיא נבחרים במשותף על ידי נציגי חבר האלקטורים אשר נשלחים על ידי כל מדינה ועל ידי מחוז קולומביה בהתאם לגודלן היחסי בקונגרס. מזכיר המדינה של ארצות הברית הוא החבר הבכיר ביותר בקבינט.

דמוקרטיה נשיאותית

בדמוקרטיה נשיאותית, הסמכויות של הרשות המבצעת מחולקות בין הנשיא לראש הממשלה. למשל בצרפת הנשיא נבחר על ידי העם וממנה את ראש הממשלה ואת השרים, אך בעוד יש לו את היכולת לפטר אותם, רק הקונגרס יכול לפטר את ראש הממשלה. הנשיא הוא המפקד העליון של הצבא ובסמכותו לפזר את הפרלמנט, בעוד ראש הממשלה אחראי על תקציב המדינה ויכול לחוקק חוקים כל עוד הפרלמנט לא בוחר להפיל אותם.