ממלכות חבר העמים הבריטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממלכות חבר העמים מסומנות בצבע ורוד

ממלכות חבר העמים הבריטיאנגלית: Commonwealth realms) הן 16 מדינות עצמאיות מתוך 54 המדינות החברות בחבר העמים הבריטי, אשר בראשן עומד מונרך שהוא צאצא פרוטסטנטי של האלקטורית סופיה מהנובר‏‏‏[1]. מלכתן של מדינות אלו היא המלכה אליזבת השנייה. תפקידי המלכה בארצות מלכותה הם טקסיים וסמליים בלבד.

הציר המרכזי של מדינות אלו הוא הממלכה המאוחדת (The United Kingdom), שכוללת את אנגליה, סקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד, ואשר בה יושב המונרך (כיום המלכה) ישיבת קבע. יתר 15 המדינות מכונות כל אחת realm, מונח שאפשר לתרגמו כ"ממלכה" או כ"נחלת המלך". אלו הן מדינות עצמאיות, שבכל אחת מהן בית מלוכה מקומי, ומונרך הנבחר, על-פי חוקיה המקומיים (שהם אימוץ של חוקי הממלכה המאוחדת). בהתאם לחוקים אלה, מכהנת אליזבת השנייה בכל אחת ואחת מהממלכות בנפרד כמונרכית, ותאריה של המלכה אליזבת השנייה הן בו זמנית "מלכת הממלכה המאוחדת", "מלכת קנדה", "מלכת אוסטרליה", "מלכת ברבדוס" וכו' (ולא: "מלכת קנדה, אוסטרליה, ברבדוס...").

עד שנות ה-50 של המאה ה-20 היה מקובל לכנות כל אחת מהארצות האלה דומיניון, אולם מונח זה רמז לכפיפות של הארצות לשלטון בבריטניה, ולכן, כדי להדגיש את עצמאותן של הארצות, החלו להשתמש במונח realm (אם כי המונח "דומיניון" מעולם לא בוטל באופן רשמי). הכרה במונרך מבית המלוכה הבריטי כשליט המדינה אינה תנאי לחברותה של מדינה בחבר העמים הבריטי. חבר העמים הבריטי כולל גם מדינות שיש להן בתי מלוכה משלהן או מוסד נשיאות (רובן מושבות בריטיות לשעבר). בכל זאת, כל המדינות החברות חייבות להכיר במונרך הבריטי כראש חבר העמים הבריטי.

שיטת הממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בממלכות חבר העמים הבריטי (למעט בממלכה המאוחדת), המלכה ממנה מושל כללי המכהן כמשנה למלך וממלא בממלכות אלה את תפקידה של המלכה בהיעדרה. נהוג כי המושל הכללי ממונה בכל מדינה על ידי המלכה, בהמלצת ראש הממשלה של כל מדינה ומדינה. באיי שלמה וטובלו נהוג שראש הממשלה נועץ בבית המחוקקים בטרם הוא ממליץ למלכה. בפפואה ניו גיני ממונה המושל הכללי בהצבעה של הפרלמנט.

בממלכה המאוחדת, המלכה ממנה את יועץ המדינה (Counsellor of State) הממלא את תפקידיה הרשמיים בהיעדרה.

כאמור, בחבר העמים הבריטי מדינות רבות נוספות שאינן ממלכות חבר העמים. מדינות אלו לא מעונינות שבראשן יעמוד מונרך מבית המלוכה הבריטי ועל כן במדינות אלה ראש המדינה הוא שליט מלוכני אחר (לדוגמה בברוניי) או שליט נבחר (לדוגמה בהודו). עם זאת גם מדינות אלו חייבות להכיר בכך כי באופן סמלי מנהיגת חבר העמים הבריטי היא המלך/מלכת הממלכה המאוחדת.

ממלכות חבר העמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממלכות חבר העמים (לפי סדר אלפביתי):

דגל מדינה בית המלוכה תאריך תואר המלכה נס מלכותי
Flag of Australia.svg אוסטרליה בית המלוכה האוסטרלי מאז אימוץ חוק וסטמינסטר בשנת 1942 (שתוקפו רטרואקטיבי משנת 1939) אליזבת השנייה, בחסד האל, מלכת אוסטרליה והממלכות והטריטוריות האחרות שבממלכתה, ראש חבר העמים. Royal Standard of Australia.svg
Flag of the Solomon Islands.svg איי שלמה בית המלוכה של איי שלמה מאז עצמאותה בשנת 1978 אליזבת השנייה, בחסד האל, מלכת איי שלמה והממלכות והטריטוריות האחרות שבממלכתה, ראש חבר העמים. אין
Flag of Antigua and Barbuda.svg אנטיגואה וברבודה בית המלוכה של אנטיגואה וברבודה מאז עצמאותה בשנת 1981 אליזבת השנייה, בחסד האל, מלכת אנטיגואה וברבודה והממלכות והטריטוריות האחרות שבממלכתה, ראש חבר העמים. אין
Flag of the Bahamas.svg בהאמה בית המלוכה של בהאמה מאז קבלת העצמאות בשנת 1973 אליזבת השנייה, בחסד האל, מלכת חבר העמים של בהאמס והממלכות והטריטוריות האחרות שבממלכתה, ראש חבר העמים. אין
Flag of Belize.svg בליז בית המלוכה של בליז מאז עצמאותה בשנת 1981 אליזבת השנייה, בחסד האל, מלכת בליז והממלכות והטריטוריות האחרות שבממלכתה, ראש חבר העמים. אין
Flag of Barbados.svg ברבדוס בית המלוכה של ברבדוס מאז עצמאותה בשנת 1966 אליזבת השנייה, בחסד האל, מלכת ברבדוס והממלכות והטריטוריות האחרות שבממלכתה, ראש חבר העמים. Royal Standard of Barbados.svg
Flag of Grenada.svg גרנדה בית המלוכה של גרנדה מאז קבלת עצמאותה בשנת 1974 אליזבת השנייה, בחסד האל, מלכת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד ושל גרנדה והטריטוריות האחרות שבממלכתה, ראש חבר העמים. אין
Flag of Jamaica.svg ג'מייקה בית המלוכה הג'מייקני מאז קבלת עצמאותה בשנת 1962 אליזבת השנייה, בחסד האל, מלכת ג'מייקה והממלכות והטריטוריות האחרות שבממלכתה, ראש חבר העמים. Royal Standard of Jamaica.svg
Flag of the United Kingdom.svg הממלכה המאוחדת בית המלוכה הבריטי - אליזבת השנייה, בחסד האל, מלכת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד והממלכות והטריטוריות האחרות שבממלכתה, ראש חבר העמים, מגינת האמונה. Royal Standard of the United Kingdom.svg

Royal Standard of the United Kingdom in Scotland.svg
Flag of Tuvalu.svg טובאלו בית המלוכה של טובאלו מאז עצמאותה בשנת 1978 אליזבת השנייה, בחסד האל, מלכת טובלו והממלכות והטריטוריות האחרות שבממלכתה, ראש חבר העמים. אין
Flag of New Zealand.svg ניו זילנד בית המלוכה הניו זילנדי מאז אימוץ חוק וסטמינסטר בשנת 1947 אליזבת השנייה, בחסד האל, מלכת ניו זילנד והממלכות והטריטוריות האחרות שבממלכתה, ראש חבר העמים, מגינת האמונה. Royal Standard of New Zealand.svg
Flag of Saint Vincent and the Grenadines.svg סנט וינסנט והגרנדינים בית המלוכה של סנט וינסנט והגרנדינים מאז עצמאותה בשנת 1979 אליזבת השנייה, בחסד האל, מלכת סנט וינסנט והגרנדינים והממלכות והטריטוריות האחרות שבממלכתה, ראש חבר העמים. אין
Flag of Saint Lucia.svg סנט לוסיה בית המלוכה של נסט לוסיה מאז עצמאותה בשנת 1979 אליזבת השנייה, בחסד האל, מלכת סנט לוסיה והממלכות והטריטוריות האחרות שבממלכתה, ראש חבר העמים. אין
Flag of Saint Kitts and Nevis.svg סנט קיטס ונוויס בית המלוכה של סנט קיטס ונוויס מאז עצמאותה בשנת 1983 אליזבת השנייה, בחסד האל, מלכת סנט כריסטופר ונוויס והממלכות והטריטוריות האחרות שבממלכתה, ראש חבר העמים. אין
Flag of Papua New Guinea.svg פפואה גינאה החדשה בית המלוכה של פפואה גינאה החדשה מאז עצמאותה בשנת 1975 אליזבת השנייה, מלכת פפואה ניו גיני והממלכות והטריטוריות האחרות שבממלכתה, ראש חבר העמים. אין
Flag of Canada.svg קנדה בית המלוכה הקנדי מאז אימוץ חוק וסטמינסטר משנת 1931 אליזבת השנייה, בחסד האל, מלכת הממלכה המאוחדת, קנדה והממלכות והטריטוריות האחרות שבממלכתה, ראש חבר העמים, מגינת האמונה. Royal Standard of Canada.svg

בשל העובדה שהמלכה מתגוררת בממלכה המאוחדת, אין בממלכה המאוחדת מושל כללי וכן בשל העובדה שהיחס בין בית המלוכה לבין ממשלת בריטניה הוא ישיר ואישי, מבחינים לרוב בין הממלכה המאוחדת לבין יתר ממלכות חבר העמים.

מועצת ראשי השבטים הגדולה של פיג'י מכירה במלכה אליזבת השנייה כ"ראש השבט העליון של פיג'י" אולם אין המלכה נחשבת כראש המדינה ופיג'י אינה ממלכת חבר העמים.

דגלי המלכה במדינות ממלכת חבר העמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נס מלכותי

מלכי בית המלוכה הבריטי משתמשים בנס המלכותי רק בממלכה המאוחדת. בכהונתם כמלכי ממלכות חבר העמים יש להם דגלים נפרדים - כך למלכה דגל נפרד בהיותה מלכת אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, ג'מייקה וברבדוס.

כל אחד מדגלים אלה הוא נס שעליו סמל המדינה, ובמרכז תג מלכותי - האות "E" - קיצור שם המלכה ועליו כתר.

למלכה יש נס מלכותי נפרד בבקרה במדינות חבר העמים הבריטי שבהן אינה ראש מדינה (מדינת חבר העמים שאינן ממלכות חבר העמים). בעבר היו למלכה דגלים עבור סיירה לאון, מאוריציוס, מלטה וטרינידד וטובגו אולם עם עצמאותן של מדינות אלה, ומשהפכו לרפובליקות, הפכו הדגלים חסרי כל שימוש.

דגלי המושלים הכלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה למלכה, לכל אחד ואחד מהמושלים הכלליים יש נס משלו - אריה צועד היושב מעל הסמל המלכותי של אנגליה, ומעליו כתר מלכותי. מתחת לסמל המלכותי רשומה שם הממלכה.

למושל הכללי של קנדה דגל משלו ובו האריה מחזיק בידו עלה עץ אדר המסמל את קנדה.

התפתחות היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבע עשרה מבין ממלכות חבר העמים הבריטי של ימינו היו בעבר מושבות בעלות שלטון עצמי אשר קיבלו עצמאות. שתי הממלכות האחרות הן הממלכה המאוחדת עצמה ופפואה ניו גיני אשר נוצרה בשנת 1975 כאיחוד בין גינאה החדשה הגרמנית (שהייתה שטח בנאמנות בינלאומית של אוסטרליה) וגינאה החדשה הבריטית (שהייתה מושבה של בריטניה, שנוהלה למעשה על ידי אוסטרליה מאז שנת 1905).

רעיון הפיכת המושבות הבריטיות לממלכות עצמאיות הוצע לראשונה בשנות ה-60 של המאה ה-19 - כאשר נדונה שאלת הפיכת הקונפדרציה של קנדה לממלכת קנדה. בעקבות התנגדותם של משרד המושבות מחד ושל ארצות הברית מאידך, הוקמה בשנת 1897 קונפדרציה בעלת שלטון עצמי בשם: הדומיניון של קנדה.

בשלהי המאה ה-19 מושבות נוספות קיבלו שלטון עצמי. במהלך מועצת האימפריה שנערכה בשנת 1907 התעקש ראש ממשלת קנדה - וילפרד לורייר על הצורך לבדוק את הקשר שבין מושבות הכתר למושבות בעלות העצמאות. המונח "דומיניון" שיוחד עד אז לקנדה הורחב לכל המושבות בעלות שלטון עצמי (לרבות אוסטרליה, ניו זילנד, ניופאונדלנד, מושבת הכף, נאטאל וטרנסוואל). בשנת 1910 אוחדו שלוש המושבות בעלות השלטון העצמי עם מושבת נהר אורנג' ויחד נוצר איחוד דרום אפריקה - אשר הפך לדומיניון. בשנת 1921 גם אירלנד הפכה לדומיניון כתנאי בהסכם השלום עם הממלכה המאוחדת.

אף שלדומיניונים היה שלטון עצמי, באופן רשמי הם היו כפופים לפרלמנט הבריטי והיו בשליטת בית המלוכה הבריטי אשר שלט עליהם באמצעות מושל כללי ממונה. הממלכה המאוחדת היא שקבעה את מדיניות החוץ ומדיניות הביטחון של המושבות.

השתתפותם של הדומיניונים במלחמת העולם הראשונה הגדילה את דרישתם לקבוע בעצמם את מדיניות החוץ והביטחון שלהן - ובהתאם כל דומיניון היה צד לחוזה ורסאי, וחבר בחבר הלאומים, יחד עם הודו (שלא הייתה במעמד דומיניון). בשנת 1920 שלחה קנדה שגרירים לארצות הברית ובשנת 1923 חתמה על אמנת דייג ההליבוט ( Halibut Fisheries Treaty) בעצמה, מבלי לקבל את הסכמת הממשלה בממלכה המאוחדת. בשנת 1925 הדומיניונים סירבו לקבל על עצמם את ההתחייבות מכוח הסכמי לוקרנו עליה חתמה רק הממלכה המאוחדת.

בשנת 1926 נערכה שוב מועצה אימפריאלית, שהבנותיה סוכמו במסגרת הצהרת בלפור משנה זו. בהצהרה נקבע כי הדומיניונים הם אוטונומיים בשלטונים ובעלי מעמד שווה למעמד הממלכה המאוחדת. כל ממשלה של דומיניון היא בעלת קשר ישיר עם בית המלוכה (המייוצג על ידי המושל הכללי - שכעת ייצג את בית המלוכה ישירות ולא את ממשלת הממלכה המאוחדת). ההסכמה התקבלה בביטניה כחוק בשנת 1927 - ובעקבות חוק זה הפכו הדומיניונים וכן אירלנד למדינות עצמאיות, שבית המלוכה מולך בכל אחד ואחד מהם בנפרד. בעקבות חוק וסטמינסטר של שנת 1931 נקבע שלכל דומיניון, כמו גם לאירלנד, יהיה בית מחוקקים עצמאי. כל דומיניון נדרש לאשרר חוק זה בטרם יכנס לתוקפו בדומיניון (אוסטרליה אשררה את החוק בפרלמנט שלה בשנת 1942 (כשהוא רטרואקטיבי לשנת 1939) וניו זילנד בשנת 1947). החוק לא אושר בניופאונלנד, אשר שבה להיות מושבה בשנת 1934 ולבסוף הצטרפה לקנדה בשנת 1949.

חוק וסטמינסטר הותיר מספר סמכויות לפרלמנט הבריטי ובהן הסמכות של הפרלמנט הבריטי לחוקק חוק עבור דומיניון לבקשת אותו דומיניון.

אירלנד ניתקה את הקשר עם הפרלמנט הבריטי עם הפיכתה לרפובליקה בשנת 1949 וכך עשתה גם דרום אפריקה בשנת 1961. קנדה ניתקה את הקשרים עם הפרלמנט הבריטי בשנת 1982 - בהסכמת הפרלמנט הבריטי, וניו זילנד ואוסטרליה ניתקו קשרים אלה בשנת 1986 בהסכמת הפרלמנט הבריטי.

עם קבלת עצמאותה של בורמה בשנת 1948 - הייתה זו הפעם הראשונה שמושבה קיבלה עצמאות מבלי להפוך לחלק מחבר העמים. באותה שנה הפכו הודו ופקיסטן לדומיניונים עצמאיים - אולם הם נותרו חלק מחבר העמים. בעקבות עצמאויות אלה גובשה בשנת 1949 החלטה לפיה מושבות המקבלות עצמאות יכולות להחליט על היותן רפובליקות עצמאיות או ממלכות - כולן במעמד שווה לממלכה המאוחדת במסגרת חבר העמים - והכינוי "חבר העמים הבריטי" ("British Commonwealth") הוחלף בשם "חבר העמים" ("Commonwealth of Nations").

בשנת 1952 הכריזה המלכה אליזבת השנייה בצו שניתן בארמון סנט ג'יימס כי היא המלכה של "ממלכה זו, והממלכות והטריטוריות האחרות" - ובעקבות צו זה הביטוי שהיה מקובל עד אז "מלכת הדומיניונים הבריטים שמעבר לים" הוחלף בביטוי "מלכת מלכויותיה האחרות וטריטוריות" בתארה של המלכה, והמילה "ממלכה" (realm) החליפה את המילה "דומיניון".

בשנת 1953 נחקק בכל אחת משבע הממלכות חוק הסגנון המלכותי והתארים אשר קבע כי המלכה היא "מלכת אותה ממלכה והממלכות האחרות והטריטוריות, ראש חבר העמים". חלק מהממלכות (קנדה, אוסטרליה וניו זילנד) הכירו בתארה של המלכה גם בשלטונה בממלכה המאוחדת. בעקבות חוקים אלה נערך טקס הכתרה בכל מדינה ומדינה.

הממלכה האחרונה שהפכה לממלכת חבר העמים הייתה סנט קיטס ונוויס בשנת 1983. מרבית המושבות הבריטיות קיבלו עצמאות מוחלטת ואוטונומיה חקיקתית מבלי לשמור קשר לבית המלוכה הבריטי (אף שחלק שמרו על קשרים אלה ואחרים עם בריטניה, ובהם זכות ערעור לבית הלורדים כערכאת ערעור עליונה).

שאלות חוקתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד בית המלוכה בממלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליזבת השנייה, מלכת קנדה נושאת את הנאום מן הכס במעמד שני בתי הפרלמנט הקנדי בשנת 1977, בנוכחות בעלה, הנסיך פיליפ.

אף שבאופן פורמלי הסמכויות החוקתיות של המלכה הם זהות בכל אחת ואחת מהממלכות, היא אינה מבצעת באופן אישי את תפקידה, למעט אלה הנעשים בממלכה המאוחדת, אלא במקרים מיוחדים - וזאת מהסיבה הפרוזאית שהמלכה מתגוררת בממלכה המאוחדת. יחד עם זאת, המלכה מבקרת בממלכות השונות מדי חמש או שש שנים, ובביקורים אלה היא מקיימת את תפקידה החוקתיים. בתקופה בהם המלכה אינה נמצאת בממלכות השונות (היינו מרבית הזמן) ממלא המושל הכללי את תפקידה השונים כנציג המלכה.

עצם העובדה שהמלכה עומדת בראש ממלכות רבות ושונות מחד, ומייצגת לרוב את עמדת ממשלת הממלכה המאוחדת מאידך, יוצרת חיכוכים פוליטיים - כגון אלה שאירעו כאשר המלכה ביקרה בממלכת ירדן ובנאומה הציגה את עמדת הממלכה המאוחדת - עמדה לה התנגדה ממשלת אוסטרליה.

האירועים בהם נוצרה בעיה במצב בו שלט בית המלוכה הבריטי על ממלכות שונות היו מועטים. בשנת 1939 האיחוד של דרום אפריקה וקנדה הכריזו מלחמה על גרמניה הנאצית מספר ימים לאחר הממלכה המאוחדת. עובדה זו הביאה למצב החוקתי הבעייתי בו המלך ג'ורג' השישי מולך הן על מדינות המצויות במצב מלחמה עם גרמניה, והן על מדינות השומרות על יחסי שלום עימה (אוסטרליה וניו זילנד הכריזו מלחמה על גרמניה הנאצית באותו יום בו הכריזה הממלכה המאוחדת מלחמה).

במהלך מלחמת הודו - פקיסטן בשנת 1947 מצא עצמו המונרך ג'ורג' השישי עומד בראש שתי מדינות לוחמות זו בזו (ומהיותו ריבון במדינות אלה - מצא עצמו במלחמה עם עצמו).

בשנת 1983 המלכה אליזבת (מלכת גרנדה) מצאה עצמה המלכה אליזבת השנייה במצב בו פלשו לגרנדה מדינות אחרות בהם היא הייתה מלכה - ובהם הממלכה המאוחדת, קנדה ובליז.

המושל הכללי בכל מדינה ומדינה, מתוקף תפקידו, צריך לדאוג לכך שהמלכה לא תמצא עצמה בניגוד עניינים בשל חילוקי דעות בין הממלכות השונות. כך, מבחינה חוקתית נפתרה הבעיה בגרנדה, שכן המושל הכללי של המדינה, סר פול סקון הכריז בשם המלכה כי כוחות ארצות הברית (אשר פלשו לאי) מוזמנים לסייע על מנת לשמור על הסדר באי, ובהמשך הזמין כוחות אחרים של ממלכות אחרות לסייע בשמירה על הסדר באי. פעולה זו נעשתה במכוון מבלי שהמושל יידע את המלכה עצמה (בהתאם לסמכויות המושל לעשות פעולות כאלה).

הריבון בממלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממלכות חבר העמים הם מדינות ריבוניות עצמאיות זו מזו. אין לממלכה המאוחדת כל מעמד מיוחד בממלכות אלה (אף שחלק מהממלכות השאירו את בית הלורדים כחלק ממערכת המשפט שלהן). בראש כל אחת ואחת מהמדינות עומד ריבון נפרד, וזאת על אף שמדובר באותו אדם (המלכה אליזבת). כך לדוגמה, כל ממלכה וממלכה קובעת את התארים שנושא בית המלוכה בממלכה ואת תפקידי בית המלוכה, וכן כל ממלכה וממלכה קובעת את סדר ההורשה באופן עצמאי (משמעות הדבר, תאורטית, שממלכה אחת יכולה להחליט על סדר הורשה אחר, ולקבוע בתור יורש העצר אדם אחר ממלכה אחרת).

אופיו המלוכני של השלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שמדובר בממלכות נפרדות, המלכה עומדת בנפרד בראש כל ממלכה וממלכה.

למשל, בראשה של קנדה עומדת כריבונית "מלכת קנדה" ולא "מלכת בריטניה" ובאותה מידה בראש הממלכה המאוחדת עומדת "מלכת הממלכה המאוחדת" ולא "מלכת בריטניה" (אף שמדובר באותו אדם).

יחד עם זאת, מאחר שמדובר באותו אדם (אף שלא מדובר באותו "כתר") התוצאה היא שקיים דמיון רב בין מאפיינים שונים של הממלכות השונות. כך למשל, דמותה של המלכה מופיעה על מטבעות ובולים בכל הממלכות השונות (אף שמדובר במטבעות שונים ובולים שונים), וכן פוליטיקאים, שופטים ומתאזרחים נדרשים להביע נאמנות למלכה (ואף שמדובר באותו אדם, מדובר במלכה הנפרדת לכל ממלכה וממלכה).

מדינות ממלכת חבר העמים לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנס המלכותי של מלטה בין השנים 1964 - 1974 בהם הייתה המדינה ממלכת חבר העמים.

עם קבלת עצמאות מהממלכה המאוחדת, מרבית מדינות חבר העמים קבעו כי המלכה תישאר ראש המדינה של מדינות אלה - אולם תוארה של המלכה השתנה על מנת להראות את עצמאות המדינות (כך, המלכה אליזבת השנייה הייתה ל"מלכת ברבדוס" בברבדוס ולא "מלכת הממלכה המאוחדת" כראש מדינת ברבדוס). המדינות הראשונות שפעלו בצורה זו היו דרום אפריקה וסרי לנקה. כאשר, בשנת 1975 קיבלה פפואה ניו גיני עצמאות מאוסטרליה הוכרזה המלכה אליזבת השנייה כ"מלכת פפואה ניו גיני" - וזאת אף שפפואה לא הייתה מושבה בריטית בכללותה.

מרבית מדינות חבר העמים, ובייחוד מדינות אפריקה, הפכו עם הזמן לרפובליקות וביטלו עקב זאת את בית המלוכה, או תיקנו את חוקתם והסירו את בית המלוכה מראשות המדינה, וזאת עקב הרגשות האנטי-אימפריאליסטיות והאנטי-קולוניאליות שנפוצו במדינות אלה. חלק ממדינות אלה נותרו בחבר העמים - בזכות "הצהרת לונדון" משנת 1949 שהתירה להודו להכיר במלכה אליזבת כראש חבר העמים הבריטי ולהישאר כחברה בחבר העמים הבריטי, אולם להפסיק להכיר בה כראש המדינה. בפקיסטן נותרה המלכה כראש המדינה עד הפיכתה לרפובליקה איסלאמית בשנת 1956 - עת הפך המושל הכללי לנשיא המדינה.

בחלק ממדינות אלה (כגון מלטה, טרינידד וטובגו ומאוריציוס) הוחלף המושל הכללי בנשיא בעל סמכויות סמליות. במדינות כמו גאנה, מאלווי וגמביה הפך הנשיא לראש הראשות המבצעת, ולמעשה בוטלה שיטת וסטמינסטר כשיטת הממשל במדינה.

כאשר ממשלת המיעוט הלבן ברודזיה הכריזה באופן חד צדדי על עצמאות רודזיה בשנת 1965 ועל המלכה כראש המדינה וכ"מלכת רודזיה", סירבה המלכה לקבל תפקיד זה. המושל הכללי פיטר את ראש הממשלה (שהתעלם ממנו והורה להחליפו). בשנת 1970 הוכרזה המדינה כרפובליקה ובוטלה המלוכה.

כאשר התואר "מלכת הממלכה המאוחדת" הוסר מתוארה של המלכה באוסטרליה בשנת 1973 הכריזה ממשלת קווינסלנד על המלכה כ"מלכת קווינסלנד" או בתוארה המלא - "מלכת אוסטרליה, קווינסלנד ויתר ממלכותיה וטריטוריותיה" במטרה לוודא שהמלכה תישאר מלכת קווינסלנד. צעד זה בוטל על ידי בית המשפט העליון של אוסטרליה במסגרת מקרה "מלכת קווינסלנד" בשנת 1974, אולם בית המשפט אכן פסק שלכל מדינה באוסטרליה קשר ישיר עם חבר העמים, פסיקה שבעקבותיה נחקק חוק אוסטרליה בשנת 1986.

בשנת 1979 הודח ראש ממשלת גרנדה אריק גיירי על ידי מוריס בישופ אולם מעמדה של המלכה כ"מלכת גרנדה" נותר בלא שינוי, והמושל הכללי המושל מטעמה נותר על כיסאו. בעקבות מבצע צבא ארצות הברית שפלש לאי במטרה להדיח את בישופ, נוצרה מחלוקת חוקתית שכן בין הכוחות הפולשים היו כוחות קנדיים - אף הם כוחות הפועלים מכוח המלכה (ראו לעיל).

בפיג'י בוטל מוסד המלוכה בשנת 1987 כתוצאה מהפכה צבאית. אולם אף שפיג'י עזבה את חבר הלאומי נותרו במדינה הסמלים המלכותיים - דמותה של המלכה נותרה על בולים ומטבעות, ויום הולדתה של המלכה נותר חג לאומי. עם שובה של המדינה לחבר העמים הכריזה מועצת הצ'יפים כי המלכה היא "הצ'יף העליון" של המדינה.

בורמה, סודאן, קפריסין, זמביה, בוטסואנה, דרום תימן, סומלילנד, נאורו, סיישל, דומיניקה, קיריבטי, זימבבווה, נמיביה וונואטו הפכו לרפובליקות עם קבלת עצמאותן - וסירבו להפוך לחלק מחבר העמים הבריטי.

מצרים, ממלכת ירדן, עיראק, מלאיה, זנזיבר, ההמלדיביים, סיקים, ברוני, טונגה, כווית, עומאן, קטאר, בחריין, איחוד האמירויות הערביות, סווזילנד ולסותו היו כולן פרוטקטורטים של הממלכה המאוחדת, אך בכולם היה בית מלוכה ולכן עם קבלת עצמאותם לא הפכו לממלכות חבר העמים.

המנדט הבריטי על ארץ ישראל ניתן לבריטניה כפיקדון מטעם חבר הלאומים, ומאוחר יותר מטעם האו"ם שירש אותו. החלטת האו"ם לסיים את המנדט הבריטי, פירושה הייתה גם ניתוק הקשר בין בית המלוכה הבריטי לארץ ישראל, וממילא אף צד מבין הטוענים לריבונות על הארץ לא היה מעוניין בקשר עם בית המלוכה הבריטי. עם סיומו של המנדט ב-1948, הוכרזה מדינת ישראל כרפובליקה עצמאית במרבית שטחי המנדט, וחלקים אחרים משטח המנדט הועברו בשנת 1949 לשליטת מצרים וממלכת ירדן, שגם בהן לא היה לבית המלוכה הבריטי כל מעמד.

ניופאונדלנד שהייתה דומיניון נפרד ויתרה על השלטון העצמי בשנת 1934 ולבסוף הצטרפה לקנדה בשנת 1949.

הטריטוריות של טריפולי וקירנאיקה שהיו בשליטה בריטית (לאחר שנכבשו מאיטליה במלחמת העולם השנייה), אוחדו עם פזאן שהייתה בשליטת צרפת והפכו להיות ממלכת לוב בשנת 1951.

אריתריאה שנשלטה על ידי הממלכה המאוחדת לאחר תבוסת איטליה במלחמת העולם השנייה הפכה לחלק מאתיופיה בשנת 1952. החלק הצפוני של מושבת קמרון הבריטית אוחד עם ניגריה והחלק הדרומי שלה אוחד עם קמרון(הצרפתית) בשנת 1961. בשנת 1963 מושבות הכתר סינגפור וסארוואק, צפון בורנאו ומלאיה התאחדו והפכו למלזיה אשר קבעה לה בית מלוכה משלהן (סינגפור נפרדה ממלזיה בשנת 1965).

הונג קונג עברה לשליטת סין העממית בשנת 1997.

להלן רשימת התקופות בהן מדינות שונות היו ממלכות חבר העמים (וסיבת הפסקת היותן ממלכת חבר העמים):

1. משטר נשיאותי.
2. תפקיד הנשיא היה במקורו סמלי. כיום משטר נשיאותי.
3. תפקיד נשיאותי סמלי.
4. שינוי חוקתי של ביטול מוסד המושל הכללי בשנת 1936, מוסד הנשיאות הוגדר בחוקה בשנת 1937 אולם לבית המלוכה נותר תפקיד חיצוני עד הפיכה לרפובליקה בשנת 1949 בחקיקה רגילה.

דעת הקהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל תומכי השארת המלוכה במדינה מסוימת הן אותן קבוצות באוכלוסייה התומכות בהשארת הקשרים (ולו הסמליים) לממלכה המאוחדת. במהלך המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 מרבית הפוליטיקאים בדומיניונים (שהיו אז מושבות בעלות אוטונומיה פנימית) תמכו בחיזוק הקשרים הצבאיים והכלכליים עם הממלכה המאוחדת (וזאת על אף שלעתים היו ניגודי אינטרסים בין הדומיניונים לממלכה המאוחדת). שמירת הקשרים עם הממלכה המאוחדת ובייחוד המשך השלטון המלוכני בדומיניונים נראו למרבית תושבי הדומיניונים כדבר מובן מאליו - ולעתים אף השייכות לאימפריה הבריטית נראתה עדיפה על פני עצמאות מדינית.

עם עליית הסנטימנטים הדה- קולוניאליטסיים החל מאמצע המאה ה-20, גבר הרצון לעצמאות מדינית וכלכלית ועימו עלו קולות הקוראים לניתוק הקשרים עם מוסד המלוכה. החל משנות ה-80 של המאה ה-20, אף לא אחת מממלכות חבר העמים שומרת על קשרים חוקתיים או משפטיים עם הממלכה המאוחדת. בית המלוכה מהווה אמנם גורם מקשר, אך אין מדובר בגורם מאחד כפי שהיה בשיאה של האימפריה הבריטית, ולמעשה רואים את בית המלוכה כבית מלוכה עצמאי בכל מדינה ומדינה (אף שבראשו עומדת אותה מלכה).

מחלוקת בשאלת המלוכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף המאה ה-20 החל דיון ציבורי בממלכות חבר העמים בשאלת השארת מוסד המלוכה על כנו. מרבית התושבים מתייחסים באדישות מה למוסד המלוכה הפאסיבי למעשה בפעילותו בממלכות חבר העמים, אחרים רואים את מוסד המלוכה כגורם א-פוליטי מאחד בין מדינות חבר העמים הבריטי, אולם יש הרואים את מוסד המלוכה כמוסד המונע עצמאות אמיתית של מדינתם מהממלכה המאוחדת - והעובדה שדמות המלכה מופיעה על סמלי המדינה (המטבעות, הבולים והשטרות) הופכת את מדינתם ל"מדינת משנה" של הממלכה המאוחדת.

תומכי המלוכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-60 ועם עליית התנועות הרפובליקניות הקוראות לביטול המלוכה, החלו במקביל לעלות תנועות הקוראות לשמר את מוסד המלוכנות במדינה.

בשנת 1943 נוסדה באנגליה הליגה המלוכנית הבינלאומית במטרה לשמור את המלוכנות ברחבי האימפריה הבריטית ובייחוד בממלכות חבר העמים. באותה שנה נוסדה באוסטרליה הליגה המלוכנית האוסטרלית - הפועלת נמרצות בחל משנת 1999 נגד התנועות הרפובליקניות באוסטרליה הקוראות לביטול המלוכה. בשנת 1955 נוסדה בניו זילנד הליגה המלוכנית של ניו זילנד בראשות ראש הממשלה הניו זילנדי לשעבר ג'ני שיפלי, ודובר בית הנבחרים של ניו זילנד פיטר טאפסל. בשנת 1970 נוסדה הליגה המלוכנית של קנדה במטרה להאבק בתנועות של לסטר פירסון ופייר טרודו שניסו להפחית את חשיבות המלוכה בקנדה.

רפובליקניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועות הרפובליקניות הקיימות כיום בממלכות חבר העמים שונות מאלו שביטלו את המלוכה במדינות חבר העמים מיד עם קבלת עצמאותן. בממלכות הקיימות קיים בית מלוכה מזה זמן רב - ולעתים למעלה ממאה שנים. מרבית אזרחי המדינות מרוצים מהמצב הקיים, והוויכוחים דנים בעיקר בתועלת שבביטול בית המלוכה ובשינויים שיגרמו למצב הקיים. הרפובליקנים נדרשים להראות כי אכן יש תועלת במהלך מסוג זה, ולא די בטענות תאורטיות בשאלות חוקתיות ומשפטיות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק ההסדר 1701 החל בכל ממלכות חבר העמים.‏