ליאון קורניצר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקיון פרמטרים בתבנית אישיות#
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"#
שורה 5: שורה 5:
|תאריך לידה=[[4 במאי]] [[1875]]
|תאריך לידה=[[4 במאי]] [[1875]]
|תאריך פטירה=[[1947]]
|תאריך פטירה=[[1947]]
|תמונה=
|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=מרכז}}
|כיתוב=
|כיתוב=
|מקום לידה=[[וינה]], [[הממלכה האוסטרו-הונגרית]]
|מקום לידה=[[וינה]], [[הממלכה האוסטרו-הונגרית]]

גרסה מ־16:06, 17 בפברואר 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות

פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות, מפלגה פוליטית, שותפה, שותף ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ליאון קורניצר
Leon Kornitzer
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 במאי 1875
וינה, הממלכה האוסטרו-הונגרית
פטירה 1947 (בגיל 71 בערך)
חיפה
מקצוע חזן, מלחין
השקפה דתית יהודי אורתודוקסי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליאון קורניצרגרמנית: Leon Kornitzer; ‏ 4 במאי 1875 - 1947) היה חזן ומלחין יהודי-אוסטרי במוצאו שפעל כ-9 שנים בארץ ישראל.

קורת חייו

קורניצר נולד בווינה למרי (לבית דומן) ולאדולף קנטור, בני משפחה מוזיקלית שהוציאה מקרבה מספר חזנים. הוא החל את לימודיו המוזיקליים אצל אביו ולאחר מכן למד בווינה (אצל אונגר) ובברנו (אצל שמידט) השכלתו המוזיקלית כללה נגינה על פסנתר, שירה, חזנות עיבוד וניצוח.

בשנת 1900 לערך נישא לברטה לבית שמידט[1] ונולדה להם בתם ליזי (לוינזון).

ב-1939 עלה לארץ ישראל והתגורר בחיפה.

קריירה

סריקת עמוד 1 של גיליון 1 (אפריל 1927) של כתב העת "החזן היהודי"

ב-1898 היה מנצח המקהלה בבית הכנסת של ייהלבה, ב-18991905 היה החזן הראשי בקלטאו (אנ') ובשאטק (אנ') שבצ'כיה, ב-19061913 היה החזן הראשי של בית הכנסת הגדול "ירושלים" שבפראג, וב-1913 מונה כחזן הראשי בבית הכנסת הגדול של המבורג.

לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס כקצין לצבא האוסטרו-הונגרי. ב-1918 שוחרר מהשירות ושב להמבורג למשרת החזן הראשי.

הקים[2] והיה העורך הראשי של כתב העת הדו-חודשי[3] "החזן היהודי" (Der jüdische Kantor) שיצא לאור בהמבורג ובברלין בין אפריל 1927 לאוגוסט 1938, שם פרסם מאמרים בנושא שאלות מעשיות בקשר בין החזן לשפה, בין הכותבים בכתב העת היה החזן מגנוס דוידזון (אנ').

ב-1926 פרסם את הספר "רוממות אל"[4] הכולל תווים לפרקי חזנות עם ובלי ליווי של עוגב וכן פרקי מקהלה, הן מקהלת גברים בלבד והן מקהלה מעורבת של גברים ונשים. ב-1933 הוציא לאור בהוצאת לסמן (Lessmann) ספר בשם "קולות יהודים" (Jüdische Klänge) ובו פרסם גם יצירות של מלחינים אחרים.

קורניצר כיהן גם כיו"ר איגוד החזנים היהודים בגרמניה (Allgemeiner Deutscher Kantoren-Verband) ושל התאחדות החזנים היהודים (Vereinigung jüdischer Kantoren). עמדה זו עזרה לו להשיג סרטיפיקט שבעזרתו הצליח בשנת 1939 לצאת את גרמניה לארץ ישראל. לאחר עלייתו הוא התגורר בחיפה ועבד כחזן ומנצח המקהלה בבית הכנסת המרכזי בחיפה. בתקופה זו הוא פרסם יצירות נוספות וכן ערך ושידר תוכניות על מוזיקה בשירות השידור של פלשתינה מירושלים (אנ').

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Leon Kornitzer
  2. ^ עיתון בשם דומה יצא בפרוסיה למשך מספר שנים החל בשנת 1879, ועורכו היה א. בלאושטיין
  3. ^ Zweimonatsschrift
  4. ^ Kornitzer, Leon