סרטיפיקט
סרטיפיקט בתרגום מילולי - תעודה, אישור, קיצור של המונח Immigration certificate - אשרת עלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. רישיון העלייה חולק על פי מכסות שנקבעו על ידי הבריטים במשא ומתן בינם לבין ההנהלה הציונית, בהסתמך על תקנות הספר הלבן הראשון.
[עריכה] רקע היסטורי
בעקבות טענות ערביות על פגיעה בפרנסתם כתוצאה מהמוני העולים היהודים לארץ, פרסם שר המושבות הבריטי וינסטון צ'רצ'יל ביולי 1922 את המסמך שכונה הספר הלבן הראשון הקובע בין היתר כי העלייה היהודית לארץ ישראל תוגבל למכסה אותה תהיה מסוגלת הארץ לקלוט מבחינה כלכלית, מבלי שהדבר יהפך לעול על כתפי תושבי הארץ הקיימים. למעשה מדיניות של רישוי עליה החלה כבר מדצמבר 1920. כחצי שנה לאחר החלת הממשל הצבאי הבריטי בארץ ישראל, החלה בריטניה במדיניות של הגבלת עלייה יהודית באמצעות רישוי מיוחד.
לשם מימוש החלטה זו קבעו שלטונות המנדט צורך ברישיון עליה מיוחד, אשר כונה "סרטיפיקט". הנציב העליון הרברט סמואל הגדיר קבוצות זכאות לקבלת סרטיפיקט:
- בעלי הכשרה מקצועית חיונית שקיבלו סרטיפיקט מסוג שדיול.
- סטודנטים שהתקבלו למוסדות להשכלה גבוהה.
- זכאי איחוד משפחות.
- בעלי אמצעים - (שחויבו לשלם לבריטים לפחות 1,000 ליש"ט כדי לקבל אשרה). שקיבלו סרטיפיקטים מחוץ למכסה (Capital certificate). מכיוון שדובר בסכום כסף גבוה שלאדם מהשורה היה קשה לגייס, לעתים נתנו המוסדות הציוניים (ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית) הלוואות ליהודים מהגולה על מנת שיעמדו בתנאים של מכסה זו וכך יכנסו בצורה חוקית לארץ.
על מנת לנצל ככל האפשר את מיכסת הסרטיפיקטים המצומצמת, רווחה תופעה של נישואים פיקטיביים בין רווקים לרווקות, מכיוון שסרטיפיקט אחד יכל לשמש גם לעליית זוג. תופעה נוספת הייתה נישואים פיקטיביים של בנות חו"ל לילידי הארץ שיצאו למטרה זו לחוץ לארץ. למרות שהנישואים היו פיקטיביים, לאחר העלייה נדרשו בני הזוג על ידי הרבנות לגירושין לחומרא.
[עריכה] לקריאה נוספת
- איחוד רבנים גולי פולין וליטא ביפן, "בקשה לסיוע בקבלת סרטיפיקטים לא"י", מוריה כ"ט, ה-ז (שמא-שמג), עמ' נו-נז.
