רות לנגר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"#
שורה 1: שורה 1:
{{ספורטאי
{{ספורטאי
|שם=רות לנגר-לורנס
|שם=רות לנגר-לורנס
|תמונה=
|תמונה={{אין תמונה|אישה|יישור=מרכז}}
|כיתוב=
|כיתוב=
|שם בשפת המקור=Ruth Langer
|שם בשפת המקור=Ruth Langer

גרסה מ־16:25, 17 בפברואר 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:ספורטאי

פרמטרים ריקים [ תת ענף ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ פטירה, לאום, לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רות לנגר-לורנס
Ruth Langer
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 21 במאי 1921
וינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 במאי 1999 (בגיל 77)
לונדון בריטניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט שחייה תחרותית
מועדון הכח וינה
מאמן זיגו ורטהיימר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רות לנגר-לורנסגרמנית: Ruth Langer-Lawrence; ‏ 1921 - 2 במאי 1999) הייתה שחיינית יהודייה-אוסטרית. אלופה ושיאנית אוסטריה בשחייה.

ביוגרפיה

לנגר נולדה וגדלה בווינה. היא החלה להתאמן בשחייה בגיל 11 בקבוצת הכח וינה בהדרכת זיגו ורטהיימר. בהיותה בת 14 בשנת 1935 זכתה באליפות אוסטריה במשחים ל-100 מטר חופשי ול-400 מטר חופשי בשיאי אוסטריה חדשים.

בשנת 1936 נבחרה לנגר לייצג את אוסטריה באולימפיאדת ברלין, אולם היא סירבה להשתתף באולימפיאדה, יחד עם השחייניות יהודית דויטש-הספל ולוסי גולדנר, במחאה על מדיניותו של אדולף היטלר, באומרה "אני מסרבת להתחרות על אדמה שמוציאה להורג בצורה מבישה את עמי". בעקבות כך, ממשלת אוסטריה אסרה עליה להשתתף בתחרויות, אך בלחץ התקשורת האירופית "עונשה" הופחת להשעיה של שנתיים.

בשנת 1938 עם סיפוחה של אוסטריה על ידי גרמניה, צבעה לנגר את שערה לבלונד ובאמצעות דרכון מזויף ברחה לאיטליה. בשנת 1939 היא קיבלה מקלט מדיני בבריטניה. היא זכתה באליפות בריטניה האחרונה למשחים ארוכים, במשחה ל-5 מייל בנהר התמזה, בין גשר קיו לגשר פאטני, בשיא בריטי חדש של 74:04 דקות. חמישה שבועות לאחר מכן, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היא פונתה לנגר מלונדון לבאת' והוגדרה כ"אויבת זרה". לאחר מכן, היא הורשתה לשוב ללונדון. בשנת 1943 היא נישאה לג'ון לורנס ולהם נולדו בן ובת והמשפחה התגוררה בלונדון.

בשנת 1995 התנצל הפרלמנט האוסטרי רשמית בפני לנגר והחזיר את שיאיה והשגיה לספרים.

לפני אולימפיאדת אטלנטה (1996), לנגר אמרה לרויטרס: "בכל פעם שהמשחקים האולימפיים מתקיימים, כואב לי את הלב. זה משהו שיישאר לכל חיים. ההשתתפות האולימפית הייתה הזדמנות של פעם בחיים, אבל כיהודיה, לא יעלה על הדעת בשבילי לקחת חלק בתחרויות אלה בגרמניה הנאצית, שבהם אנשיי נרדפו."

קישורים חיצוניים