ולדימיר נמירוביץ'-דנצ'נקו – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
מ ניקוי קוד, הסרת קישורים עודפים, קו מפריד בטווח מספרים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{במאי |
{{במאי |
||
|שם= |
|||
|שם בשפת המקור=Владимир Иванович Немирович-Данченко |
|שם בשפת המקור=Владимир Иванович Немирович-Данченко |
||
|תמונה= |
|||
|כיתוב= |
|||
|תאריך לידה= |
|||
|תאריך פטירה= |
|||
|מקום לידה= |
|||
|מקום פטירה= |
|||
|עיסוק= |
|||
|סוגה מועדפת= |
|||
|שנות הפעילות= |
|||
|יצירות בולטות= |
|||
|הושפע מ= |
|||
|השפיע על= |
|||
|פרסים= |
|||
|אתר אינטרנט= |
|||
|קישור= |
|||
}} |
}} |
||
'''ולדימיר נמירוביץ'-דנצ'נקו''' (ב[[רוסית]]: '''Владимир Иванович Немирович-Данченко'''; {{כ}}[[11 בדצמבר]] ([[23 בדצמבר]]) [[1858]] - [[25 באפריל]] [[1943]]), [[במאי]] [[תיאטרון]], [[מחזאי]] ו[[סופר]] רוסי וסובייטי. הוא היה מייסד [[התיאטרון האמנותי]], זכה פעמיים ב[[פרס ברית המועצות|פרס סטלין]] (1943,1942) והוענק לו התואר [[האמן העממי]] (1936). על הפעילות בתחום התיאטרון הוענק לשחקן [[עיטור לנין]] ועיטור הדגל האדום של העמל. |
'''ולדימיר נמירוביץ'-דנצ'נקו''' (ב[[רוסית]]: '''Владимир Иванович Немирович-Данченко'''; {{כ}}[[11 בדצמבר]] ([[23 בדצמבר]]) [[1858]] - [[25 באפריל]] [[1943]]), [[במאי]] [[תיאטרון]], [[מחזאי]] ו[[סופר]] רוסי וסובייטי. הוא היה מייסד [[התיאטרון האמנותי]], זכה פעמיים ב[[פרס ברית המועצות|פרס סטלין]] (1943,1942) והוענק לו התואר [[האמן העממי]] (1936). על הפעילות בתחום התיאטרון הוענק לשחקן [[עיטור לנין]] ועיטור הדגל האדום של העמל. |
||
ולדימיר נמירוביץ'-דנצ'נקו נולד ב[[אוזורגתי]] אז בתחומי [[האימפריה הרוסית]], כיום ב[[גאורגיה]] למשפחת [[קצין]] בגמלאות יליד [[אוקראינה]] ואימו הייתה ממוצא ארמני. הוא למד ב[[גימנסיה]] ב[[טביליסי]] ולאחר סיומה למד ב[[אוניברסיטת מוסקבה]] בשנים [[1876]] |
ולדימיר נמירוביץ'-דנצ'נקו נולד ב[[אוזורגתי]] אז בתחומי [[האימפריה הרוסית]], כיום ב[[גאורגיה]] למשפחת [[קצין]] בגמלאות יליד [[אוקראינה]] ואימו הייתה ממוצא ארמני. הוא למד ב[[גימנסיה]] ב[[טביליסי]] ולאחר סיומה למד ב[[אוניברסיטת מוסקבה]] בשנים [[1876]]–[[1879]]. |
||
בשנת [[1877]] נמירוביץ'-דנצ'נקו החל לפרסם ביקורות על הצגות [[תיאטרון]]. בשנת [[1881]] הוא פרסם את ה[[מחזה]] הראשון שלו והוא הועלה על במת [[תיאטרון מלי]] ב[[מוסקבה]]. במהלך שנות ה-90 של [[המאה ה-19]] הוא כתב מספר מחזות שהועלו על במות תיאטראות שונים. הוא גם פרסם מספר [[רומן|רומנים]]. |
בשנת [[1877]] נמירוביץ'-דנצ'נקו החל לפרסם ביקורות על הצגות [[תיאטרון]]. בשנת [[1881]] הוא פרסם את ה[[מחזה]] הראשון שלו והוא הועלה על במת [[תיאטרון מלי]] ב[[מוסקבה]]. במהלך שנות ה-90 של [[המאה ה-19]] הוא כתב מספר מחזות שהועלו על במות תיאטראות שונים. הוא גם פרסם מספר [[רומן|רומנים]]. |
||
בשנים [[1891]] |
בשנים [[1891]]–[[1901]] נמירוביץ'-דנצ'נקו לימד משחק בבית הספר למשחק ליד הפילרמוניה. בין תלמידיו היו [[איוואן מוסקבין]], [[וסבולוד מיירהולד]] ו[[אולגה קניפר]] (אשתו של [[אנטון צ'כוב]]) והוא לקח אותם ל[[התיאטרון האמנותי|תיאטרון אמנותי]] שהוא יסד ביחד עם [[קונסטנטין סטניסלבסקי]] בשנת [[1898]]. בתיאטרון זה נמירוביץ'-דנצ'נקו העלה על במה מספר הצגות ביחד עם סטניסלבסקי ושיתוף פעולה אדוק שה נמשך עד לשנת 1906. במקביל לניהול התיאטרון הם הקימו מספר סטודיות בהם ניסו דרכים לפיתוח תיאטרון. |
||
בשנת [[1919]] נמירוביץ'-דנצ'נקו הקים סטודיו מוזיקלי שבשנת [[1926]] התפתח לתיאטרון מוזיקלי עצמאי. נמירוביץ'-דנצ'נקו ראה שתיאטרון האמנותי שהוקם עומד לפני משבר ובשנת [[1924]] פעל לקליטה מספר רב של שחקנים חדשים. בשנים [[1925]] |
בשנת [[1919]] נמירוביץ'-דנצ'נקו הקים סטודיו מוזיקלי שבשנת [[1926]] התפתח לתיאטרון מוזיקלי עצמאי. נמירוביץ'-דנצ'נקו ראה שתיאטרון האמנותי שהוקם עומד לפני משבר ובשנת [[1924]] פעל לקליטה מספר רב של שחקנים חדשים. בשנים [[1925]]–1926 הוא שהה ב[[ארצות הברית]] וניסה לפתח ב[[הוליווד]] את הקריירה אך בסופו של דבר חזר ל[[מוסקבה]]. עד יום מותו הוא היה מנהל אמנותי ובמאי ראשי של התיאטרון. במקביל הוא העלה על הבמה מספר הצגות בתיאטרון המוזיקלי. |
||
בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]] הוא נסע ל[[קווקז]], אך כבר במהלך שנת [[1942]] חזר ל[[מוסקבה]]. בשנת [[1943]] הוא פעל להקמת בית הספר למשחק ליד התיאטרון. |
בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]] הוא נסע ל[[קווקז]], אך כבר במהלך שנת [[1942]] חזר ל[[מוסקבה]]. בשנת [[1943]] הוא פעל להקמת בית הספר למשחק ליד התיאטרון. |
||
| שורה 32: | שורה 16: | ||
ב-[[25 באפריל]] [[1943]] הוא נפטר מ[[התקף לב]] ונטמן ב[[בית העלמין נובודוויצ'י]]. |
ב-[[25 באפריל]] [[1943]] הוא נפטר מ[[התקף לב]] ונטמן ב[[בית העלמין נובודוויצ'י]]. |
||
==קישורים חיצוניים== |
|||
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Vladimir Nemirovich-Danchenko}} |
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Vladimir Nemirovich-Danchenko}} |
||
גרסה מ־18:14, 29 באפריל 2017
תבנית:במאי ולדימיר נמירוביץ'-דנצ'נקו (ברוסית: Владимир Иванович Немирович-Данченко; 11 בדצמבר (23 בדצמבר) 1858 - 25 באפריל 1943), במאי תיאטרון, מחזאי וסופר רוסי וסובייטי. הוא היה מייסד התיאטרון האמנותי, זכה פעמיים בפרס סטלין (1943,1942) והוענק לו התואר האמן העממי (1936). על הפעילות בתחום התיאטרון הוענק לשחקן עיטור לנין ועיטור הדגל האדום של העמל.
ולדימיר נמירוביץ'-דנצ'נקו נולד באוזורגתי אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום בגאורגיה למשפחת קצין בגמלאות יליד אוקראינה ואימו הייתה ממוצא ארמני. הוא למד בגימנסיה בטביליסי ולאחר סיומה למד באוניברסיטת מוסקבה בשנים 1876–1879.
בשנת 1877 נמירוביץ'-דנצ'נקו החל לפרסם ביקורות על הצגות תיאטרון. בשנת 1881 הוא פרסם את המחזה הראשון שלו והוא הועלה על במת תיאטרון מלי במוסקבה. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19 הוא כתב מספר מחזות שהועלו על במות תיאטראות שונים. הוא גם פרסם מספר רומנים.
בשנים 1891–1901 נמירוביץ'-דנצ'נקו לימד משחק בבית הספר למשחק ליד הפילרמוניה. בין תלמידיו היו איוואן מוסקבין, וסבולוד מיירהולד ואולגה קניפר (אשתו של אנטון צ'כוב) והוא לקח אותם לתיאטרון אמנותי שהוא יסד ביחד עם קונסטנטין סטניסלבסקי בשנת 1898. בתיאטרון זה נמירוביץ'-דנצ'נקו העלה על במה מספר הצגות ביחד עם סטניסלבסקי ושיתוף פעולה אדוק שה נמשך עד לשנת 1906. במקביל לניהול התיאטרון הם הקימו מספר סטודיות בהם ניסו דרכים לפיתוח תיאטרון.
בשנת 1919 נמירוביץ'-דנצ'נקו הקים סטודיו מוזיקלי שבשנת 1926 התפתח לתיאטרון מוזיקלי עצמאי. נמירוביץ'-דנצ'נקו ראה שתיאטרון האמנותי שהוקם עומד לפני משבר ובשנת 1924 פעל לקליטה מספר רב של שחקנים חדשים. בשנים 1925–1926 הוא שהה בארצות הברית וניסה לפתח בהוליווד את הקריירה אך בסופו של דבר חזר למוסקבה. עד יום מותו הוא היה מנהל אמנותי ובמאי ראשי של התיאטרון. במקביל הוא העלה על הבמה מספר הצגות בתיאטרון המוזיקלי.
בתחילת מלחמת העולם השנייה הוא נסע לקווקז, אך כבר במהלך שנת 1942 חזר למוסקבה. בשנת 1943 הוא פעל להקמת בית הספר למשחק ליד התיאטרון.
ב-25 באפריל 1943 הוא נפטר מהתקף לב ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'י.
