ממאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממאי

ממאי (? - 1380) היה מפקד צבאי ושליט בפועל של החלק המערבי של אורדת הזהב.

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאי היה בן משפחת אצולה ממוצא מונגולי או קומני, התחתן עם אחת מבנותיו של ברדיבק שהיה חאן אורדת הזהב. החל משנות ה-50 של המאה ה-14 היה שליט קרים והחוף הצפוני של הים השחור מטעם אורדת הזהב. בשנת 1357 התמנה לתפקיד גבוה בחצר החאן. באחריותו היו ענייני צבא, משפטים וענייני חוץ.

מאבקי שליטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1359 החל במאבק פנימי על השליטה במדינה. מכיוון שלא היה ממשפחת ג'ינגיס חאן הוא לא היה יכול להתמנות לחאן של אורדת הזהב. לכן תמך באבדולה שהיה תחת השפעתו החזקה. במהלך השנים 1359 - 1370 הוא ניהל מאבקים צבאיים עם הצלחות זמניות. בשנים 1363, 1367 - 1368 ו-1372 - 1373 גם בירת אורדת הזהב הייתה תחת שליטתו. בסיס הכח שלו היה בחופי הים השחור. לאור כך שהוא לא הצליח לקבל את תמיכת האצולה בחלק המזרחי של אורדת הזהב הוא הנהיג מדיניות התקרבות למדינות המערב (ליטא, ונציה וגנואה). בשנת 1370 אבדולה נפטר באופן פתאומי. כתוצאה מכך, המוניטין של ממאי ירד, לא רק בחלקים המזרחיים של אורדת הזהב, אלא גם בנסיכויות הרוסיות. מתיחות נוספת בין ממאי לבין נסיכות מוסקבה התגלתה לאחר שממאי קטע את המדיניות המסורתית לפיה תפקיד נסיך ולדימיר מוענק לנסיך מוסקבה. ממאי מינה לתפקיד זה את דמיטרי מסוזדל וגם את נסיך טבר. נסיכים אלה לא הצליחו לממש את התפקיד. יתרה מכך, כתשובה לצעדי ממאי, דמיטרי דונסקוי, נסיך מוסקבה החזק, הקטין באופן משמעותי את התשלומים לאורדת הזהב. בשנת 1377 כוחותיו של בן ברית של ממאי ניצחו את הכוחות הרוסים בקרב על נהר פיאנה ופשטו על ניז'ני נובגורוד וריאזן. בהמשך, בשנת 1378 כוחות בראשות דמיטרי דונסקוי ניצחו בקרב על נהר ווז'ה.

במקביל לכך, החאן טוכטמיש בתמיכת טימור לנג החל בניסיונות השתלטות על אורדת הזהב. לקראת אביב 1380 הוא השתלט על כל השטח, למעט חופי הים השחור שהיו בשליטת ממאי. למרות מצבו הירוד, בשנת 1380 ממאי החל בפשיטה גדולה לשטחי נסיכות מוסקבה. בקרב קוליקובו נחל מפלה קשה. בהמשך, באותה שנה הוא הפסיד בקרב נגד החאן טוכטמיש ונמלט לחצי האי קרים לשטחים שהיו בשליטת גנואה.

לפי הערכה של ההיסטוריונים הוא נהרג שם בפקודת טוכטמיש ונקבר לא רחוק מהעיר פאודוסיה.

צאצאים שלו שירתו בחצר נסיך ליטא ונסיכי משפחת גלינסקי היו ביניהם. לפי הערכות היסטוריונים כל מנהיגי הקזקים של דנייפר היו צאצאי או קרובי משפחה של ממאי.