קומנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אזור בשליטת הקומנים במאה ה-13
איור המציג קומנים

הקומנים (בהונגרית: kun, בטורקית:kuman, ברוסית:Половцы) היו עם אסיאתי טורקי, מקבוצת הקיפצ'ק. במאה ה-9 הקומנים שכנו ליד הנהרות אורל ווולגה, מאחורי קרובי משפחתם, הפצ'נגים. לאחר שהפצנגים נעו בסוף המאה לכיוון הדניסטר והרי הקרפטים, תפסו הקומנים את מקומם בין הדון ובין הדניפר. הקומנים היו מפולגים למספר שבטים גדולים, בהם האוזיים, הברודניקים, הברלדניקים והברדניקים[1].

במחצית השנייה של המאה ה-11 עברו הפצ'נגים את הדנובה והקומנים השתלטו בשנת 1057 על ארץ הפצ'נגים שבין הדנייסטר ובין הרי הקרפטים כששארית הפצ'נגים נבלעת בתוכם. הקומנים פשטו גם על טרנסילבניה, אך עיקר כוחם נשאר בין הדון ובין הדניפר, מקום שכונה באותה תקופה בשם קומניה הלבנה. בתקופה זו היו מאבקי כח ומלחמות רבות בין הקומנים לבין רוס של קייב.

לחץ האימפריה המונגולית, לאחר הקרב על נהר קלקה בשנת 1223, אילץ אותם לעבור מערבה. בין השנים 1239-1240 מספרים גדולים של קומנים התיישבו מערבה לדניפר, עד הדנובה, במחוזות שנקראו אז קומניה השחורה. המלך הקומני האחרון, קותן (Cuthen), נלחם במונגולים ואף ניצח בשני קרבות, אך בפעם השלישית הותקף במפתיע ונאלץ להימלט ולבקש מקלט אצל בלה הרביעי, מלך הונגריה. המלך ההונגרי קיבל את המלך הקומני ואת אציליו, שבאו עם המוני סוסים והקצה להם אזור התיישבות בפוסטה. ההונגרים שסבלו קשה מהפלישה המונגולית לאירופה, האשימו את הקומנים שעשו יד אחת נגדם עם המונגולים והרגו את מלכם. כתוצאה מכך התקוממו הקומנים והתאחדו עם המונגולים. חלק מהקומנים עברו את הדנובה אל בולגריה וחלק אחר נשאר בפוסטה. עד המאה ה-18 עוד היו דוברי קומנית בפוסטה.

הקומנים התבוללו בתוך האוכלוסייה הרומנית וההונגרית בקרבה חיו ופסקו להתקיים כעם, אך השאירו את חותמם בשמות של מקומות ושל אישים. ברומניה ובהונגריה יש שמות גאוגרפיים רבים המזכירים את הקומנים (למשל האגם קומנה ברומניה, העיר קישקונפלד'האזה בהונגריה) והעיר קומאנובו במקדוניה.

משפחות רומניות רבות וגם דמויות מפורסמות בתולדות רומניה נשאו שמות ממוצא קומני. כך למשל שושלת באסאראב (זו שעל שמה קרויה בסרביה) ויש משערים שהיו לה גם שורשים קומנים. שם הלאום "קומני" מופיע אולי ככינוי, אולי כתזכורת למוצא, בשמות משפחה ברומניה (קוֹ‏מאן, למשל בשם של ד"ר קומאן, שהיה שגריר רומניה בישראל, או יותר נדיר, "קומנצ'י" כמו בשם של המתעמלת המפורסמת נדיה קומנצ'י) ובהונגריה (שם המשפחה "קוּ‏ן" שמובנו "קומני", שם שמאוחר יותר אומץ גם על ידי יהודים רבים במקום "כהן").

לטענות היסטוריונים הטורקים, קיפצ'קים אף התגוררו באזורים הדרומיים של גאורגיה וארמניה (המכונים על ידי היסטוריונים טורקים דרום קיפצ'קיה) ואולצו להתנצר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ion I. Nistor, Istoria Românilor, Editura Biblioteca Bucureştilor, 2002 יון י. ניסטור, ההיסטוריה של הרומנים, הוצאת ספריית בוקרשט, 2002 עמוד 116 (ברומנית)