מנדט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מנדט הוא ייפוי כוח הניתן למעצמה כלשהי לשלוט באופן זמני או חלקי על טריטוריה שאוכלוסייתה עדיין אינה בשלה לשלטון עצמי או שהוטלו עליה סנקציות מסוימות. משימת הנאמן להדריך, לחנוך, ולפתח את הטריטוריה כך שיתאפשר לאוכלוסייה לכונן שלטון עצמי בר קיימא. המנדט אמור להסתיים כאשר התושבים מסוגלים לנהל ענייניהם באופן עצמאי. לרוב מתייחסים למושג זה בהקשר לשיטת משטר המנדטים שפיתח חבר הלאומים, על פי סעיף 22 לאמנת חבר הלאומים. במסגרת מנדט חבר הלאומים נמסרו לניהול המעצמות המנצחות במלחמת העולם הראשונה, בריטניה וצרפת, טריטוריות שהיו בשליטת מדינות שהובסו במלחמה זו, במיוחד האימפריה הגרמנית והאימפריה העות'מאנית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.