מנדרין (פקיד)

מנדרין (בסינית: 官; בפין-יין: guān) היה פקיד מלומד (ביורוקרט) בהיסטוריה של סין, קוריאה ווייטנאם.

המונח חל בדרך כלל על הפקידים שמונו באמצעות מערכת הבחינות האימפריאלית; הוא כלל לפעמים גם את הסריסים שהיו מעורבים בממשל של התחומים הנ"ל.

ההיסטוריה והשימוש במונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח האנגלי מנדרין מגיע מהמילה "מנדרים" הפורטוגזיים (מאות בפורטוגזית עתיקה כ"מנדרין"). המילה הפורטוגזית שימשה באחד הדיווחים הפורטוגזים המוקדמים ביותר על סין: מכתבים מהניצולים הכלואים משגרירות טומה פירס, שנכתבו ככל הנראה ב-1524,^[1] ובכתבי ההיסטוריון הפורטוגזי פרנאו לופז דה קסטאנהדה (אנ'). (בערך 1559).^[2] מטאו ריצ'י, שנכנס ליבשת סין ממקאו הפורטוגזית ב-1583, אמר גם הוא שהפורטוגזים השתמשו במילה.^[3]

המילה הפורטוגזית נחשבה בעיני רבים כקשורה למנדדור ("מי שפוקד") ולמנדר ("לצוות"), מהלטינית^[4] mandare. מילונים מודרניים, לעומת זאת, מסכימים שהוא למעשה הושאל על ידי הפורטוגזית מהמילה המלאית menteri שמשמעותו יועץ או שר – שקשור אטימולוגית למנטרה).^[5]^[6]^[7] לפי החוקר המלזי אונגקו עבדול עזיז, מקורו של המונח מהתקופה שהפורטוגלים שחיו במלאקה בתקופת סולטנות מלאקה ורצו להיפגש עם הפקידים הגבוהים בסין השתמשו במונח "מנטרי", אך בתוספת האות "n" בשל הבנה לקויה שלהם של השפה, בהתייחס לפקידים גבוהים יותר.^[8]

תקן הדיבור של אימפריות מינג וצ'ינג כונה על ידי מיסיונרים אירופאים "מנדרינית", ותרגמו את השם הסיני Guanhua (שפת הפקידים) לתקן דיבור זה, שהיה קיים כבר בשושלת מינג.^[9] המונח "מנדרינית" משמש גם להתייחס לסינית מנדרינית תקנית מודרנית, שהתפתחה מהתקן הקודם, ולקבוצה הרחבה יותר של ניבים מנדריניים המדוברים ברחבי צפון ודרום-מערב סין.^[10]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 605 לבין 1905, נבחרו המנדרינים בסין על פי הכישרון באמצעות הבחינה האימפריאלית הקפדנית ביותר. בסין היו עובדי מדינה לפחות מאז שושלת ג'ואו. עם זאת, רוב המשרות הגבוהות מולאו על ידי קרובי המשפחה של הריבון ועל ידי האצולה. רק בשושלת טאנג החליפה הבחינה האימפריאלית את שיטת תשע הדרגות (אנ') והושלמה הצורה הסופית של המנדרין. המנדרינים היו המייסדים והגרעין של הלורד הסיני (אנ') ("הלורד", או "הלורד בעל האדמה" בסין היו האליטה שהחזיקה במעמד מיוחס באמצעות עמידה בבחינות האימפריאליות, מה שהפך אותם לזכאים לכהן בתפקיד). משרד ממשלתי (לדוגמה, מחלקה ממשלתית מרכזית או מחוז אזרחי) בראשות מנדרין נקרא "יאמן" (פירושו: משרדי המנדרין). המנדרינוּת הוחלפו בשירות אזרחי מודרני לאחר נפילת שושלת צ'ינג. בתקופת שושלת צ'ינג, מושל מחוז סיני סומן בחבישת סיכת כובע מנדרין מאבן אודם. הדרגות הנמוכות של המנדרינות סומנו על ידי סיכות כובע עשויות אלמוג, ספיר, לפיס לזולי, נפריט, זהב וכסף.^[11]

לאחר שהשתחררה מהשלטון הסיני והקימה מונרכיה עצמאית משלה, חיקתה וייטנאם את שיטת המנדרינות הסינית בשירות המדינה. המנדרינות האחרונות בהיסטוריה היו בשירות מדינת וייטנאם (1949–1955).

קוריאה אימצה את בחינות השירותים האזרחיים שנקראו "קוואגו" תחת שושלת קוריו ושושלת ג'וסון. בהתבסס על בחינות שירות המדינה של סין האימפריאלית, הקוואגו צמח לראשונה בסילה המאוחדת, קיבל חשיבות בקוריו, והיוו את מרכז החינוך בשושלת ג'וסון.

מדרג תחת שושלת צ'ינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושלת צ'ינג (1644–1912) חילקה את הבירוקרטיה לתפקידים אזרחיים וצבאיים, לשניהם היו תשע רמות או דרגות, כל אחת הייתה מחולקת לקטגוריות ראשוניות ומשניות.^[12] מינויים אזרחיים נעו בין "מלווה לקיסר" או "מזכיר גדול" בעיר האסורה (הגבוהה ביותר) ועד להיות שופט מחוזי, גובה מס מחוזי, סגן סוהר הכלא, סגן נציב המשטרה או בוחן מס. מינויים צבאיים נעו בין פילדמרשל או גנרל דרך שומר ראש קיסרי עד לסמל שלישי, רב"ט, טוראי ראשון או טוראי.^[12]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאנגבאן – המעמד השליט המסורתי או האדון של קוריאה השושלת בתקופת שושלת ג'וסאון
Kapitan Cina – הקצונה הסינית או המנדרינט של אינדונזיה הקולוניאלית
Cabang Atas – הלורד הסיני של אינדונזיה הקולוניאלי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא מנדרין בוויקישיתוף

Government of the People's Republic of China at Curlie
Government of the Republic of China at Curlie

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Letters from Portuguese captives in Canton, written in 1534 & 1536: with an introduction on Portuguese intercourse with China in the first half of the sixteenth century. Educ. Steam Press, Byculla. 1902.. The letters were not published at the time, but apparently distributed in manuscript form; Ferguson published the copy found in a Paris library. While Ferguson accepted the 1534 and 1536 dates given in the Paris manuscripts, later researchers concluded that in reality the letters were sent in 1524 (Boxer et al. 1953, p. xxi). In the letters the word occurs numerous times in its plural form, both with a final n/m: mandarĩs, manderĩs, manderỹs and without it: mandaris, manderys, mandarys. (Note that in the 16th-century Portuguese orthography, one would often put a tilde over a final vowel instead of writing an n or m after the vowel; thus ĩ or ỹ would be transcribed as in/im or yn/ym in most modern reprints.)
^ Fernão Lopes de Castanheda, História do descobrimento e conquista da Índia pelos portugueses, Vol. VI, cap II, 26. Castanheda's spelling (in plural) is still mandarins.
^ Matteo Ricci, De Christiana expeditione apud Sinas. Page 45 in the English translation, "China in the Sixteenth Century: The Journals of Matteo Ricci", Random House, New York, 1953. In the original Latin, vol. 1, p. 51: "Lusitani Magistratus illos, à mandando fortasse, Mandarinos vocant, quo nomine iam etiam apud Europæos Sinici Magistratus intelliguntur".
^ Johnson, Samuel (1827). Dictionnary of the English Language. Longman.
^ Mandarin, Online Etymology Dictionary
^ Mandarin Merriam-Webster
^ "mandarin", Shorter Oxford English Dictionary. Vol. 1 (6th ed.). Oxford University Press. 2007. ISBN 978-0-19-920687-2.
^ Ku Seman Ku Hussain; Hafizahril Abdul Hamid (19 ביולי 2009). "PPSMI satu kesilapan" [PPSMI a mistake]. Mingguan Malaysia (במלאית). Kuala Lumpur: Utusan Melayu (M) Berhad. p. 7. Jadi perkataan menteri itu disebut kepada "menterin" dan apabila mereka pergi ke negeri China untuk berjumpa dengan pegawai tinggi akhirnya perkataan "menterin" tadi bertukar kepada "Mandarin". {{cite news}}: (עזרה)
^ Guanhua is transcribed by Matteo Ricci and other early European writers as Quonhua, in accordance with Ricci's transcription system that remained in use by Jesuits for a long time after his death. See pages 28–29 in the English translation, China in the Sixteenth Century: The Journals of Matteo Ricci, Random House, New York, 1953. In the original Latin, De Christiana expeditione apud Sinas suscepta ab Societate Jesu (1617), vol. 1, p. 31: "Præter hunc tamen cuique Provinciæ vernaculum sermonem, alius est universo regno communis, quem ipsi Quonhua vocant, quod curialem vel forensem sonat."
^ Norman, Jerry (1988). Chinese. Cambridge University Press. p. 136. ISBN 978-0-521-29653-3.
^ Bonavia, David Peking New York:1978 Time-Life Books Great Cities of the World series Page 157
^ ¹ ² Beverly Jackson and David Hugus Ladder to the Clouds: Intrigue and Tradition in Chinese Rank (Ten Speed Press, 1999) pp. 134–135.

[1] Letters from Portuguese captives in Canton, written in 1534 & 1536: with an introduction on Portuguese intercourse with China in the first half of the sixteenth century. Educ. Steam Press, Byculla. 1902.. The letters were not published at the time, but apparently distributed in manuscript form; Ferguson published the copy found in a Paris library. While Ferguson accepted the 1534 and 1536 dates given in the Paris manuscripts, later researchers concluded that in reality the letters were sent in 1524 (Boxer et al. 1953, p. xxi). In the letters the word occurs numerous times in its plural form, both with a final n/m: mandarĩs, manderĩs, manderỹs and without it: mandaris, manderys, mandarys. (Note that in the 16th-century Portuguese orthography, one would often put a tilde over a final vowel instead of writing an n or m after the vowel; thus ĩ or ỹ would be transcribed as in/im or yn/ym in most modern reprints.)

[2] Fernão Lopes de Castanheda, História do descobrimento e conquista da Índia pelos portugueses, Vol. VI, cap II, 26. Castanheda's spelling (in plural) is still mandarins.

[3] Matteo Ricci, De Christiana expeditione apud Sinas. Page 45 in the English translation, "China in the Sixteenth Century: The Journals of Matteo Ricci", Random House, New York, 1953. In the original Latin, vol. 1, p. 51: "Lusitani Magistratus illos, à mandando fortasse, Mandarinos vocant, quo nomine iam etiam apud Europæos Sinici Magistratus intelliguntur".

[Johnson-4] Johnson, Samuel (1827). Dictionnary of the English Language. Longman.

[5] Mandarin, Online Etymology Dictionary

[6] Mandarin Merriam-Webster

[7] "mandarin", Shorter Oxford English Dictionary. Vol. 1 (6th ed.). Oxford University Press. 2007. ISBN 978-0-19-920687-2.

[8] Ku Seman Ku Hussain; Hafizahril Abdul Hamid (19 ביולי 2009). "PPSMI satu kesilapan" [PPSMI a mistake]. Mingguan Malaysia (במלאית). Kuala Lumpur: Utusan Melayu (M) Berhad. p. 7. Jadi perkataan menteri itu disebut kepada "menterin" dan apabila mereka pergi ke negeri China untuk berjumpa dengan pegawai tinggi akhirnya perkataan "menterin" tadi bertukar kepada "Mandarin". {{cite news}}: (עזרה)

[9] Guanhua is transcribed by Matteo Ricci and other early European writers as Quonhua, in accordance with Ricci's transcription system that remained in use by Jesuits for a long time after his death. See pages 28–29 in the English translation, China in the Sixteenth Century: The Journals of Matteo Ricci, Random House, New York, 1953. In the original Latin, De Christiana expeditione apud Sinas suscepta ab Societate Jesu (1617), vol. 1, p. 31: "Præter hunc tamen cuique Provinciæ vernaculum sermonem, alius est universo regno communis, quem ipsi Quonhua vocant, quod curialem vel forensem sonat."

[10] Norman, Jerry (1988). Chinese. Cambridge University Press. p. 136. ISBN 978-0-521-29653-3.

[11] Bonavia, David Peking New York:1978 Time-Life Books Great Cities of the World series Page 157

[Jackson_&_Hugus-12] ¹ ² Beverly Jackson and David Hugus Ladder to the Clouds: Intrigue and Tradition in Chinese Rank (Ten Speed Press, 1999) pp. 134–135.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]