מצנח זהב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מצנח זהב הוא סעיפים בחוזה העבודה המבטיחים לעובד חבילה של הטבות לאחר פרישתו. בדרך כלל מובטח מצנח זהב למנהלים בכירים, בחוזה העבודה האישי שלהם, אך במקומות עבודה מאורגנים, שבהם יש הגבלות ניכרות על פיטורי עובדים קבועים, מובטח לעתים מצנח זהב גם לעובדים מן השורה, כדי שיסכימו לפרוש מרצונם.

בחבילה כזו נכללות, בין השאר, ההטבות הבאות:

  • תשלום מלוא השכר עד סיום המועד הקבוע בחוזה, אף אם העובד פוטר או התפטר מרצונו לפני תום המועד.
  • מענק הסתגלות – תשלום שכר עבור פרק זמן נוסף לאחר תום החוזה, ולאחר שהעובד אינו עובד בפועל בחברה או בארגון.
  • פיצויים מוגדלים – פיצויי פרישה החורגים מעבר למה שקבוע בחוק. לעתים קרובות משולמים פיצויים אף אם העובד סיים מרצונו את העסקתו, או שהחוזה הסתיים.
  • רכב – המכונית בה השתמשו בהיותם עובדי החברה יועמד לרשותם או יועבר להם לאחר הפרישה.
  • מניות או אופציות של מניות החברה.
  • קידום בדרגה סמוך למועד הפרישה, ועוד.

מנגנון מצנח הזהב נפוץ בעיקר בסקטור הפרטי והינו אחד מסממניו של השוק החופשי. זהו פיתוי של מעסיק להביא אל החברה מנהל בכיר או בעל מקצוע מוכשר‏[1]. סעיפי פרישה בתנאים מפליגים מסוג זה, יוצאים לאור חדשות לבקרים כאשר חברות גדולות מפרסמות את תנאי ההעסקה שנקבעו למנהל בכיר, וחבילת ההטבות שנלוותה להם. בסקטור הציבורי קיים פיקוח הדוק יותר על תנאי ההעסקה של עובדים, וגופי הפיקוח השונים יכולים להתערב בתנאי פרישה החורגים מהתקנות‏[2].

התופעה קיימת במגוון רחב של תחומי העסקה – ממנהלי חברות גדולות ועד מאמנים ושחקני כדורגל. ראוי לציין כי מלבד התנאים המפליגים המתפרסמים אודות הבכירים, קיימים תנאי פרישה מסוג זה גם לעובדים בדרגים נמוכים יותר כמו: מנהלי מחלקות, ראשי צוותים וכדומה.

מצנח הזהב כאמצעי התגוננות מפני השתלטות עוינת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית פורסמו בשנים האחרונות שורה של מקרים בהם ניתנו מצנחי זהב למנהלים בכירים, וזאת על אף ביצועים כושלים של החברות אותן ניהלו‏[3]. כך למשל פרש הנרי מקינל, מנכ"ל חברת התרופות פייזר, על רקע נפילת ערכן של מניות החברה בכ-50 אחוז, אך קיבל מענק פרישה של 200 מיליון דולר. הדוגמה הקיצונית למצב זה היא כאשר מצנח הזהב נוצר מראש כתגובה להשתלטות עוינת על החברה. כאשר המשתלט מעוניין לרכוש את חברה הוא עשוי להירתע ולא לרכוש אותה כיוון שהחלפת ההנהלה תהיה יקרה מאוד עקב מצנחי הזהב.

חברי בית הנבחרים האמריקאי התבטאו כי "מדובר בדפוס שיצא מכלל שליטה", ולאחר מאבקים שניהלו קבוצות של בעלי מניות נגד החברות בהן השקיעו, אושרה בחודש אפריל 2007 ברוב גדול הצעת חוק הקובעת כי יש לערוך הצבעה בין בעלי המניות של החברה בכל מקרה שהיא מעניקה מצנח זהב במקביל לניהול משא ומתן למכירת החברה או רכישתה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]