פיטורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פיטורים הוא תהליך הפסקה יזום מצד המעסיק את עבודתו של שכיר שעבד אצלו עד אותו זמן. תהליך זה עשוי להיות מהיר מאוד (הודעה ובקשת עזיבה מיידיות) או לארוך מספר חודשים ויותר, כפי שקורה במוסדות ממשלתיים ואקדמיים. כך או כך נהוג לתת לעובד הודעה מוקדמת על הכוונה לפטרו, כדי שיסדר את ענייניו טרם העזיבה את העבודה.

חוקי הפיטורים משתנים ממדינה למדינה: במדינות קפיטליסטיות כמו ארצות הברית חוקי הפיטורים מצדדים בעיקר בזכותו של המעסיק לנהל את עסקיו כראות עיניו ואילו במדינות סוציאליסטיות כמו מדינות סקנדינביה הליך הפיטורים מסובך בהרבה והחוק דורש הסברים וסיבה מוצדקת מהמעסיק לכך שפיטר עובד.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל למעביד נתונה בדרך כלל הזכות לפטר עובד, אך קיימות הוראות חוק המונעות או מגבילות פיטורים במצבים מסוימים כגון פיטורי עובדת בהריון,[1] פיטורי עובד שחשף מעשי שחיתות,[2] פיטורים במהלך או בסמוך לשירות מילואים של העובד,[3] פיטורים בשל היעדרות עובד מעבודתו בשעת חירום מחמת הוראות של פיקוד העורף[4] ועוד. הוראות אלו נועדו כדי לשמור על זכויותיהם של העובדים שלעיתים נקלעו למצבים שלא באשמתם ולא מתוך רצון להזיק לעסק שבו הם עובדים. לפיכך, פיטורים בניגוד להוראת חוק, עשויים להוות עבירה פלילית[5].

יתר על כן, ארגוני עובדים מגנים על עובדים מפני פיטורים באמצעות כריתת הסכמים קיבוציים המגבילים את כוח הפיטורים ובאמצעות שביתות כאשר מדובר בפיטורי צמצום. לעיתים רחוקות מתערב בית משפט ומונע פיטורים, בעיקר במגזר הציבורי ובתפקידים בכירים, בהם יכולים הפיטורים להיחשב ככאלה שמונעים מאינטרסים פוליטיים[6].

נוהל פיטורים מעוגן בחוק ובפסיקה. הפסיקה קבעה כי לפני מסירת הודעת הפיטורים המעביד מחויב לקיים לעובד שימוע[7] רשמי וקבוע מראש שבו תוצג לו הכוונה לפטרו ויתאפשר לעובד להגן על עצמו מצעד זה, בעצמו או באמצעות עורך דין. החוק קובע בין היתר כי זכותו של השכיר לקבל הודעה מוקדמת בכתב על פיטוריו. חוק פיצויי פיטורים מסדיר את החובה לשלם למפוטר פיצויי פיטורים שתלויים בוותק שלו במקום העבודה ובגובה שכרו.

בשירות הציבורי בישראל, פיטורי עובד עלולים להצריך פרוצדורה ארוכה וסבוכה המצמצמת משמעותית את היכולת לבצע פיטורים. בשנת 2018 שיעור הפיטורים מקרב עובדי מדינה בישראל, עמד על 0.1% בלבד.

התפטרות בנסיבות מסוימות דינה כדין פיטורים מבחינת הזכויות.

מפוטרי קיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מפוטרי קיץ

במערכת החינוך יוצאים התלמידים מדי שנה לחופש הגדול, והפעילות במערכת מצטמצמת מאוד, כך שברבים מהעובדים אין צורך בתקופה זו. כיוון שכך, פעמים רבות עובדים שאין להם קביעות מפוטרים עם תחילת החופש הגדול (או מוצאים לחופשה ללא תשלום), תוך ידיעה (לא ודאית) שעם תחילת שנת הלימודים תחודש העסקתם[8]. באוניברסיטאות החופש הגדול ארוך יותר, ובהתאם לכך גם תקופת הפיטורים של מפוטרי הקיץ ארוכה יותר.

חוק פיצויי פיטורים מתחשב בתופעה זו, וקובע שהפסקה בעבודה שאורכה אינו עולה על שישה חודשים אינה פוגעת ברציפות בעבודה לעניין הזכאות פיצויי פיטורים.

בשירות התעסוקה נקבע נוהל מיוחד לעובדים שפוטרו לתקופת החופש הגדול במערכת החינוך היסודית והתיכונית, משום שעובדים אלה אינם מבקשים עבודה קבועה, אלא עבודה זמנית לתקופת פיטוריהם ממערכת החינוך[9].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]