המגזר הציבורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המגזר הציבורי הוא חלק של הכלכלה העוסק במתן השירותים הציבוריים לתושבים. מגזר זה כולל את הפעילות הנעשית על ידי המדינה, בתחומים כגון ביטחון, חינוך ורווחה, והפעילות הנעשית על ידי הרשויות מקומיות, בתחומים כגון ניקיון, חינוך ורווחה.

בנוסף למגזר הציבורי פועלים המגזר העסקי, הפועל למטרות רווח, והמגזר השלישי, שהוא מגזר הפעילות במשק הכולל את הארגונים הפועלים ללא כוונת רווח ואינם חלק ממוסדות המדינה והשלטון המקומי. התיחום בין שלושה מגזרים אלה משתנה ממדינה למדינה, ואף באותה מדינה הוא משתנה במשך הזמן. הפרטה מעבירה פעילות מהמגזר הציבורי למגזר העסקי (ולעתים למגזר השלישי) ואילו הלאמה מעבירה פעילות בכיוון ההפוך. יש מדינות המעניקות שירותי רווחה נרחבים לתושביהן, ואחרות מסתפקות בשירותים מצומצמים של המדינה בתחום זה. יש הסבורים שעל המדינה לספק שירותים נרחבים לתושביה, ואחרים הסבורים שעל המדינה להתמקד ככל האפשר ברגולציה, כלומר בפיקוח על מתן השירותים על ידי המגזר העסקי והמגזר השלישי. גם בגישה החותרת לצמצום המגזר הציבורי, שירותים מסוימים, כגון צבא, משטרה ויחסי חוץ, נשארים באופן בלעדי בידי המגזר הציבורי.

גם בתוך המגזר הציבורי מתקיימת שונוּת בחלוקת הפעילות בין הממשלה לבין הרשויות המקומיות. בתחום החינוך בישראל, למשל, חינוך יסודי ניתן על ידי הממשלה, ואילו חינוך תיכוני ניתן על ידי הרשויות המקומיות.

מימון פעילותו של המגזר הציבורי נעשה בעיקר באמצעות מסים, כגון מס הכנסה ומע"מ המשולמים למדינה וארנונה המשולמת לרשות המקומית, שאליהם נלווים אגרות, ולעתים גם הכנסות מפעילות עסקית של המגזר הציבורי. לקביעת יעדי ההוצאה של הממשלה משמש תקציב המדינה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]