מקליט וידאו דיגיטלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Foxtel iQ.jpg

מקליט וידאו דיגיטליאנגלית: Digital Video Recorder, ובקיצור DVR או Personal Video Recorder ובקיצור PVR) היא מערכת הקלטה עצמאית מתקדמת בעלת כרטיס הקלטה להתקנה עצמית. בעבר הקלטה ארוכה נעשתה על גבי קלטות וידאו אנלוגיות ארוכות ובאמצעות וידאו מיוחד אשר היה מקליט בצפיפות רבה. כלי אחסון אנלוגי (קלטת וידאו) בני שלוש שעות היו הופכים ל-24 שעות ואחת ליום הקלטות היו מוחלפות. היום מערכות הקלטה דיגיטליות מבצעות את ההקלטה על גבי כונן קשיח.

המכשירים הראשונים בתחום, ה-TiVo וה-ReplayTV הוצגו לראשונה בשנת 1999 בתערוכת מוצרים אלקטרוניים בלאס וגאס.

שימושים ויכולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת מכשירי ה־PVR היא לשחרר את הצופה מצפייה בתוכניות בזמן אמת. השימוש ב-PVR מאפשר לצופה לבחור את התוכניות שיוקלטו על־פי תוכנן ובלי תלות בערוץ המשדר אותן או במועד שידורן. בנוסף מקנה המכשיר לצופה את היכולות הקיימות בצפייה בוידאו או ב-DVD, כלומר הפסקת הצפייה בתוכנית והמשך הצפייה מאותה נקודה במועד אחר (גם אם מדובר בשידור חי) והרצת התוכנית קדימה או אחורה בקצב מואץ. לחלק מהמכשירים יש גם תכונה מתקדמת של Commercial skipping, אשר מאפשרת דילוג אוטומטי מעל מקבצי פרסומות בתכנים מוקלטים.

סוגי DVR[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים 3 סוגי DVR עיקריים:

מערכות עצמאיות (Stand Alone DVR)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת מוקשחת שצורתה מזכירה וידאו ביתי וכוללת:

  1. לוח אלקטרוני חכם שתפקידו להמיר את התמונה האנלוגית המגיעה ממצלמת האבטחה לקובץ דיגיטלי.
  2. זיכרון מערכת הפעלה (לכל DVR יש מערכת הפעלה ייחודית לו) - מערכת ההפעלה מעניקה את כלי הבקרה בתוכנת ה-DVR, שליטה בהקלטות ובצורת הצפייה וההקלטה. ב-DVR מהדורות האחרונים נוספה גם הצפנה כדי לשמור על הפרטיות (השגת ההקלטה לא תאפשר בהכרח את הצפיה בה).
  3. יחידת שידור לאינטרנט תוכנת קליינט (כלים המאפשרים צפייה במצלמות באמצעות מחשב מרוחק וגישה להקלטות).

DVR על גבי מחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחשב ביתי או משרדי בעל מפרט בסיסי של כרטיס מסך On Board - בלוח האם. זיכרון 256MB עד 512MB וכונן קשיח גדול ככל האפשר. למחשב זה מוסיפים את כרטיסי ה-DVR ששמאפשרים לו לפעול כמו Stand Alone DVR. הקישור לאינטרנט ביחידות אלה נעשה באמצעות כרטיס רשת ומנוהל על ידי מערכת ההפעלה של המחשב. הכרטיסים הקיימים נתמכים על ידי תוכנה המגיעה יחד איתם.

Video Streamer[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרימי הווידאו הינם כלים מסוג Stand Alone DVR אשר מתממשקים לאינטרנט ובעזרת דחיסה מיוחדת מול תוכנות הקצה יכולים להעביר וידאו למספר רב של צופים ברוחב פס אינטרנטי נמוך ללא צורך בשרת ווידאו.

PVR בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי חברות הטלוויזיה הרב ערוצית בישראל, יס והוט, מציעות שירותי PVR לצופיהם.

yes השיקה בסוף 2004 את yes Max, המציג יכולות קול מתקדמות, כגון מקודד דולבי דיגיטל בסראונד וכן מסך רחב. ניהול ההקלטות נעשה דרך ה-EPG (לוח שידורים אלקטרוני) הקיים בכל ממיר דיגיטלי. המכשיר מצויד בדיסק קשיח בנפח של 80 ג'יגה בייט (או 160 בדגמים החדשים), המספיקים ל-40 שעות הקלטה באיכות דיגיטלית הזהה לאיכות השידור המקורית.

HOT השיקה באמצע 2005 את HOT Magic, המאפשר הקלטה של שתי תוכניות בו זמנית, וכן זמן הקלטה ארוך יותר של 90 שעות בזכות דיסק קשיח בגודל 120GB.

שני המכשירים, של הוט ושל יס, מבוססים על פלטפורמה (XTV) זהה, ומיוצרים על ידי אותה חברה - NDS הירושלמית.

בשנת 2004 יצאה חברת מיקרוסופט עם גרסה של מערכת ההפעלה XP המכילה תוכנה למימוש מרכז בידור ביתי במחשב, המאפשר הקלטה ווידאו לתוך מחשב המצויד בכרטיס טלוויזיה: Windows XP Media Center Edition 2004 (ראה [1]). גרסה נוספת יצאה ב-2005 (Windows XP Media Center Edition 2005), וגם לחלונות ויסטה יש גרסה (ויסטה פרמיום) המכילה תוכנה דומה (Vista media center), טובה יותר.

גם HOT וגם yes סגרו את לוח השידורים האלקטרוני מגישה חופשית של הציבור, כך שאדם המעוניין ליהנות מיתרונות ה־PVR מחויב לרכוש את מכשירי ה־PVR של החברות ואינו יכול להצטייד ב־PVR של השוק החופשי.

לחלופין, ניתן להשתמש בתוכנות הרצות על מחשב HTPC כמו SageTV ,GB-PVR או MCE. מקור לוח המשדרים האלקטרוני במקרה זה נקרא XMLTV שזה פורמט XML לתאור המשדרים. הקובץ ניבנה מאתרי WEB או WAP או ממידע הנמצא על השידור הדיגיטלי עצמו.

בשנת 2007 הושקה ויסטה מדיה סנטר עם תמיכה בעברית ובלוח שידור אלקטרוני מסודר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]