מרטין דה פורס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרטין דה פורס
Martindeporresstatue.jpg
תאריך לידה 9 בדצמבר 1579 בלימה, פרו
תאריך פטירה 3 בנובמבר 1639 בלימה, פרו (בגיל 59)
קדוש עבור הכנסייה הקתולית, לותרניזם
תארים "הקדוש של המטאטא"
ביאטיפיקציה 1836 על ידי גרגוריוס השישה עשר
קנוניזציה 6 במאי 1962 על ידי יוחנן העשרים ושלושה
חג 3 בנובמבר
פטרון של הדיוקסיה של בילוקסי (מיסיסיפי), בריאות הציבור, חינוך ציבורי ובתי ספר ציבוריים, טלוויזיה, ספרים, עניים, פונדקאים, פרו והצי הפרואני, צדק חברתי, אנשים שחורים (שצבע עורם כהה), אנשים ממוצא רב גזעי, ויחסים בין גזעיים

מרטין דה פּ‏וֹ‏רֳ‏ס (ספרדית: Martín de Porres ‏, 9 בדצמבר 1579 - 3 בנובמבר 1639), המכונה גם "הקדוש של המטאטא", הוא קדוש נוצרי מפרו. דה פורס היה נזיר דומיניקני שידוע בזכות חיי הפרישות שחי, ומספר ניסים המיוחסים לו.

מרטין דה פורס נולד בלימה כילד מחוץ לנישואין לאב שהיה אציל ספרדי ואם שחורה שהייתה שפחה משוחררת, ומוצאה מפנמה. בשל העוני ששרר במשפחתו, נשלח בגיל 15 לעבוד כנער משרת במנזר דומיניקני. היחס אליו בתחילה היה רע, בשל היותו מולאטו, והוא הופנה לעבודות פשוטות בלבד. בשל כישוריו ותפקודו, קודם למשרת איש רווחה, ולאחר מכן הופקד כאחראי על בית החולים של המנזר. אדירותו והניסים שחולל גרמו לראשי המנזר לשנות את החוקים הגזעניים שמנעו משחורים ובני תערובת להצטרף למנזר, ולצרפו כחבר מלא במסדר הדומיניקני. יחד עם אחותו הקים בית יתומים בלימה.

ב-1639 מת בלימה מטיפוס הבטן. עבר ביאטיפיקציה ב-1837 (על ידי האפיפיור גרגוריוס השישה עשר) והוכרז כקדוש ב-6 במאי 1962 על ידי האפיפיור יוחנן העשרים ושלושה.