משחק תפקידים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משחק תפקידים שולחני בברלין
משחק תפקידים חי בקוויבק בהשתתפות 2000 אנשים
תמונת מסך של משחק תפקידים ממוחשב

משחקי תפקידים הוא שמה של קטגוריה רחבה של משחקים בהם השחקנים המשתתפים מגלמים דמויות, ודרכן מקיימים אינטראקציות אחד עם השני ועם עולם דמיוני אותו מתאר המנחה. בשונה ממשחקים אחרים, המרכז במשחק התפקידים הוא שיתוף פעולה בין הדמויות השחקנים כדי להתגבר על מכשולים אותם מציב המנחה, ולא תחרות בין השחקנים.

משחקי תפקידים מתקיימים לרוב בקבוצה קטנה (2–7 שחקנים), אך לעיתים יכולים להתקיים באופן יחידני או בקבוצות גדולות הרבה יותר, עם התאמות מיוחדות. משחקי תפקידים מסתמכים על הסכמה של כל השחקנים לגלם תפקידים בעולם משחק (הקרוי לרוב "עולם מערכה") כלשהו, כאשר ברובם המוחלט של משחקי התפקידים עולם-המשחק ודמויות השחקנים מתפתחים ומשתנים תוך כדי המשחק. משחק התפקידים מאפשר לשחקנים השונים לבצע אינטראקציות אחד עם השני, כמו גם עם דמויות בלי שחקן (בקיצור, דב"ש) המאכלסות את עולם-המשחק, ובהתאם לבחירות השחקנים במהלך המשחק הם מתוגמלים או נענשים, ודמותם מתפתחת.

בדרך כלל את המשחק מנהל אחד השחקנים, המשמש כמנחה, ובורר לחוקים. הוא מתאר לשחקנים את העולם, מגלם את הדמויות בלי שחקן וכן קובע האם הדמויות הצליחו או נכשלו בפעולות שניסו לעשות, לרוב באמצעות גלגול קובייה. המנחה נקרא בעברית "שליט המבוך" (מונח שמקורו במשחק התפקידים "מבוכים ודרקונים"), "שליט המשחק" או פשוט "המנחה". למרות שתפקיד המנחה הוא להציב אתגרים ולפעמים אף לשחק את הנבל, המנחה אינו יריב של השחקנים.

סוגי משחקי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק משחקי תפקידים לשלוש סוגות עיקריות, המוצגות להלן:

במשחקי תפקידים שולחניים, כל אחד מהשחקנים בקבוצה מתאר את דמותו בתחילת המשחק ולאורך כל המשחק מבצע דרכה פעולות, מדבר בקולה, ומחליט דרכה החלטות שונות. במקביל, המנחה מעביר את סיפור העלילה ופועל בשם הדב"שים. המעקב אחר הנתונים של הדמויות מתבצע לרוב באמצעות רישום על גבי דף (המכונה דף דמות) אך בשנים האחרונות גובר המעבר לאמצעי מעקב דיגיטליים, למשל בטאבלטים או מחשבים ניידים. במשחקים כאלה קרבות הם לרוב אלמנט מרכזי וכדי לקבוע האם הדמות הצליחה בפעולה (למשל: האם החץ שירתה פגעה באויב וכמה נזק הוא גרם) מתבססים על גלגול או הטלת קוביות משחק. אלמנט זה מכניס גם אקראיות למשחק.

בשנים האחרונות נפוץ המנהג לשחק משחקי תפקידים שולחניים דרך האינטרנט באמצעות שימוש בתוכנות מחשב למסרים מיידיים כגון סקייפ או בפורומים. יש מספר אפשרויות למשחק תפקידים שולחני וירטואלי[1], הנעים בין משחקים בזמן אמת באמצעות מסרים מיידיים ושימוש בווידאו ותוכנות מיוחדות לגלגול קוביות, לבין משחקים המתנהלים בקצב איטי באמצעות התכתבות. צורת משחק זו משמשת לעיתים קרובות כדי לגשר על מרחק גאוגרפי רב בין שחקנים.

משחקי תפקידים חיים ומשחקי תפקידים ממוחשבים עונים על הגדרת משחקי תפקידים הרשומה מעלה, ונבדלים בעיקר באופן הביצוע הטכני. משחקי תפקידים חיים יוצאים מהחדר והופכים למעין הפקת תיאטרון בה השחקנים מתלבשים כדמויות, מבצעים פיזית (במגבלות בטיחות) את פעולותיה ומדברים בקולה. משחקי תפקידים ממוחשבים נותנים בידי המחשב את תפקיד השחקן המוביל, ושחקן או שחקנים נוספים יכולים לבצע פעולות על ידי ממשקי מחשב כגון עכבר ומקלדת.

מבנה ושיטות משחקי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק תפקידים יכול להיות נטול חוקים וכללים, פרט לאלו הרשומים בהגדרה מעלה. השחקנים יכולים לגלם דמויות ולנהל דיאלוגים, פעולות וכו', בין אם במילים בלבד ובין עם במחוות, ללא הנחיה מפורשת או שיטה מדויקת, המבטיחה שיויון כלשהו ביניהם. אף על פי כן, מרבית משחקי התפקידים כיום מנוהלים לפי שיטה כלשהי, הידועה מראש לשחקנים ומוסכמת עליהם. השיטה משפיעה רק על ביצועו הטכני של המשחק, ואינה קשורה ישירות בסיפור העלילה, אופי הדמויות או סוג המשחק.

שיטת משחק תפקידים יכולה להיות חופשית יחסית, בה למשל מוגדר כיצד יש לבנות דמות (אילו פרמטרים כל דמות חייבת להכיל, ובאילו טווחים נמדדים יכולותיה השונות) ולא בהכרח כיצד לשחק בה. מנגד, היא יכולה להיות מגבילה מאוד, בה כל פעולה שדמות מבצעת מחייבת בגלגולי קוביות שונות על מנת לקבוע את הצלחתה. משחקי התפקידים הראשונים (שהוגדרו במפורש ככאלו) היו מבוכים ודרקונים, שנוצרו בשנות ה-70 של המאה ה-20[2] עם מערכת מפורטת שהתפתחה עם הזמן. ככל ששיטת משחק זו התפתחה נוצרו במקביל שיטות נוספות, פשוטות ומורכבות יותר. כיום קיימות בשוק מאות שיטות שונות, המתוארות לרוב בספרי הדרכה שונים.

ניתן לחלק את השיטות לסוגים לפי מספר קריטריונים:

  • העולם שבו המשחק מתקיים – עולם פנטזיה כגון רומח הדרקון או איי הסערה, עולם מדע-בדיוני כגון מלחמת הכוכבים או עולם מודרני הדומה לשלנו כמו עולם האפלה. המנחה והשחקנים מחליטים ביחד באיזה עולם הם רוצים לשחק.
  • המכניקה של השיטה – למשל מבוכים ודרקונים בנויה משילוב של מקצועות עם גזעים, בעוד במרוצללים אין היררכיה נוקשה של אופן בניית הדמות, אלא ניתן לרכוש את התכונות באופן חופשי.
  • סגנון השיטה – חלוקה מוכרת אחת היא לשלושה סוגים – חוויה, סיפור, אתגר[3]. חלוקה זו למעשה מצביעה על אופי המשחק. ישנן דרכים נוספות לאפיין את סגנון השיטה.

משחקי התפקידים הבולטים ביותר בשוק הם[4]:

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי התפקידים הגיעו לשוק הישראלי בשנות השמונים עם תרגומה של ערכת הבסיס של מבוכים ודרקונים לעברית. באותן שנים גם התקיימו מספר כנסים - טד"י ו טמ"י, שאורגנו על ידי מיצוב שתרגמה לעברית את מבוכים ודרקונים. בשנות התשעים נוסדה העמותה למשחקי תפקידים בישראל, שגם ארגנה את כנסי איגור ו-ביגור, עד לביטולם והחלפתם בכנס גיבורים ולאחר מכן מבוכים. בסוף שנות התשעים ושנות האלפיים, נוסדו בארץ מספר רב יחסית של פורומים ואתרים בהם הכותבים הציגו את היצירות שלהם ושיחקו באינטרנט, היום פעיל פורום הפונדק[5], שמציע אפשרות לשחק בפורום במקביל לקבוצות נוספות בפייסבוק. פורומים אחרים ידועים מאותה תקופה הם "שדים מתחת לכיור", "העז הכאוטית" ועוד.

תרגום משחקי התפקידים לעברית התחדש בתחילת שנות האלפיים שהתאפיין גם ביצירה מקומית ישראלי של משחקי תפקידים, כגון עולם המערכה איי הסערה, כשניתן היום למצוא את מרבית היצירות הישראליות בפונדק הוצאה לאור[6] שהיא ההוצאה לאור הותיקה בישראל, ובעבר פעלה בשיתוף פעולה בין הפונדק לבין העמותה למשחקי תפקידים בישראל. בנוסף, יצאה לאור משחק תפקידים ישראלי מקורי בשם חץ הזמן ותורגמו מספר שיטות נוספות מאנגלית לעברית כדוגמת הנשגבים (Exalted), גורל, עולם המבוך ועוד. המשחקים הזמינים כיום בעברית הם פאת'פיינדר בעולמות פראיים, ואנור (עולם המבוך), חרבות וכשפים ועוד.

בארץ מתקיימים מספר כנסים כל שנה אשר עוסקים במשחקי תפקידים. לאחר ביטול כנס הדגל של העמותה, שני הכנסים העיקריים בישראל הם כנס דרקוניקון שמתקיים באוגוסט, ואירועי משחקי תפקידים במסגרת פסטיבל אייקון בסוכות. בנוסף, נערכים עוד מספר אירועים קטנים יותר ברחבי הארץ. כמו כן בארץ מתקיים שחזור קרב קרני חיטין שבו הצלבנים הפסידו לצלאח א דין במקום הקרב המקורי בחודש יולי הוא החודש שבו הקרב התנהל[7] ובדומה למקומות אחרים בעולם קיים גם "קרבות אבירים" בהם אנשים נלחמים בנשק ובמיגון המקוריים של אבירים מימי הביניים בין אם בקרבות יזומים[8] ובין אם בשחזור קרבות[9]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איילת ברטוב, "'יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו' משחקי תפקידים בתאוריה ובמעשה", בתוך: אהוד מיימון (עורך), עיר העתיד – עתיד העיר, תל אביב: הוצאת גרף, 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משחק תפקידים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]